הכאב שלה

היום הראשון ללימודים❤️

יאן

״יאן!?״ שמעתי קול מוכר אומר. פאק, זאת אוו.
״אוו?״ שאלתי בהיסוס.
״למה אתה יוצא מהחדר של יולי בשעה כל-כך מוקדמת? קרה לה משהו?״ אוו אמרה.
״לא! היא בסדר לגמרי!,היא הייתה צריכה להוריד משהו שמעל הארון אז עזרתי לה.״ עניתי.
אני חייב להפסיק עם החרטוטים האלה בדקה ה90 כל פעם מחדש.
״תודה חמוד שלי,אני שמחה שאתם ככה מסתדרים.״ אוו אמרה.
את לא יודעת עד כמה..
אוו ירדה קומה למטה. היא הייתה עם סל כביסה אז כנראה היא בדיוק לקחה לנו את הבגדים המלוכלכים מהסל במקלחת,משהו עובר על יולי וזה משגע אותי.
נכון היא אחותי החורגת אבל העיניים שלה העיניים החומות שלה הן חומות כהות אבל עם ברק כל כך מיוחד.
יש בעיניים שלה משהו כל-כך טהור שכל פעם שאני מסתכל עליה אני מרגיש שאני רוצה שהיא תהיה שלי.
הלכתי למקלחת הורדתי את הבגדים שטפתי את כל גופי.
ויצאתי עם מגבת סביב המותניים,והלכתי לכיוון חדרי.
הדלת של יולי הייתה פתוחה והתאפקתי לא ללכת ולבדוק אם היא כבר מוכנה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יולי

כשיאן יצא מחדרי שמעתי אותו ואת אמא שלי מדברים,אני מקווה שהיא לא תפסה אותו.
לבשתי את המדים של הבית ספר,חולצה מכופתרת לבנה גקט מחויט כחול נייבי וחצאית קצרה בצבע תואם לגקט,גרביים לבנות ארוכות והסניקרס הלבנות שלי.
התחלתי להסתרק ולסדר את השיער,התאפרתי כי אני לא מתכוונת לבוא בלי איפור למרות שהשיזוף עדיין נשאר.
הדלת שלי הייתה פתוחה ואז ראיתי את יאן יוצא מהמקלחת,עם מגבת עטופה סביב המותניים שלו.
סרקתי אותו מלמעלה למטה והוא אפילו לא שם לב.
יאן גבוה, הוא 1.94 אני 1.62 אז אני מגיעה לו קצת מתחת לכתף שלו.
יש לו גוף טוב,אבל המבנה גוף עליון שלו,מזכיר את של תיאו.
נזכרתי בזה שהוא חיבק אותי, ניסה לתת לי את החיבוק הכי חם ועוטף שיש ובסוף קיבלתי מזה רק התקף חרדה.
אבל כשנרדמתי עטופה בחיבוק שלו הרגשתי בטוחה.
להפך לגמרי מאיך שאני מרגישה עם תיאו.
במקום הרגשת גועל הרגשת ביטחון.
אבל הוא האח החורג שלי,ויש לו את המבנה גוף של מי שהטריד אותי מינית.
פאק,תיאו איתי בבית ספר.
יאן יסיע אותנו כל יום לבית ספר,וגם הוא ישאיר את אדל על הדרך כל בוקר ביסודי.
ירדתי למטה להכין לעצמי כריך לבית ספר,אני עוד לא יודעת אם יש שם קפיטריה או משהו כזה אז לכל מקרה אמא ואדם אמרו לנו להכין כריכים.
הכנתי גם לאדל,מקווה שהיא לא תתרגל לזה!
יאן ירד למטה לבוש במדי הבית ספר. אותו צבע כמוני רק עם מכנס ועניבה,הוא שם נעלי vans שחורות.
הסתכל עליי וחייך,והתחיל להכין לעצמו את הארוחת בוקר.
אחרי שתיקה ארוכה הוא קטע את השתיקה.
״את בסדר?״
״כן.״
״לא לשקר לי״
״מה אתה רוצה שאני אגיד שאני במצב חרא? כי אם כן במה זה יעזור,עדיף שתחשוב שהכל בסדר וזה יהיה יותר קל לשתינו.״
אמרתי עם דמעות בעיניים
הוא בא וחיבק אותי.
״היי,אני פה בשבילך!״ אמר בזמן החיבוק.
התחלתי לרעוד שוב.
אני לא יכולה,החיבוק שלו מזכיר לי את תיאו.
ניתקתי את החיבוק.
״בבקשה לא,לא לחבק אותי, במיוחד לא אתה״ אמרתי.
הוא הסתכל עליי במבט מוזר,אבל הבין וכיבד.
הוא מפחיד אותי,המבנה גוף שלו מתחיל להפחיד אותי,המגע שלו.
המגע הנעים והרך והמגע המבהיל והמפחיד.
אני לא יודעת מה אני אעשה היום עם תיאו.
אני לא מסוגלת.
אבל אני גם לא רוצה את יאן קרוב אליי.
לא צריכה שומרי ראש.
יש לי את עצמי.
עלינו לאוטו,ליאן יש מכונית משל עצמו.
ישבתי מקדימה במושב שלידו ואדל ישבה מאחורה.
הסענו את אדל עד הבית ספר איחלתי לה בהצלחה והמשכנו לנסוע.
שתקתי,יאן זמזם חלק מהשירים שהושמעו ברדיו.
״גם אם את לא בסדר את יכולה להגיד לי.״ הוא פלט.
ושתקתי,המשכתי לשתוק כל הנסיעה.
הגענו לבית ספר ורעדתי מפחד מהעובדה שתיאו פה.
יאן ואני נכנסו למבנה ובלי לדבר אחד עם השני התחלנו לחפש את הכיתה.
״הנה זה פה!״ אמרתי.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי ליד ילדה בלונדינית עם עיניים כחולות בוהקות היא הייתה גם שזופה מהקיץ.
״היי קוראים לי עלמה״ ״היי אני יולי אני חדשה פה..״
התחלנו קצת להכיר ולדבר.
מרגיש לי שנהיה חברות טובות
יאן ישב שורה מאחורי אבל בצד שמאל,רואה את הפרופיל שלי מהמאחורה.
הרגשתי אותו בוהה בי.
ואז תיאו נכנס לכיתה.

685 מילים בפרק💗
אמאממאמאמאמא
מה חשבתם על הפרק???
תגיבו ותצביעו⭐️
פרק הבא יעלה ב18 הצבעות❤️