הכאב שלה

יום כיף

יאן

ראיתי אותה.
את בל.
מה היא עושה פה?
פאק.
היא ראתה אותי.
והסתכלה עליי עם המבט הכי מאוהב שיש.
בל הייתה האהבה הראשונה שלי.
הזוגיות הראשונה שלי.
הפעם הראשונה שהבנתי מה זה אהבה אמיתית הייתה איתה.
עד שהיא בגדה בי, עם איזה נער שהיא הכירה בבר.
אבל גם אחרי שהיא בגדה בי והחלטתי שניפרד.
היא לא שחררה ממני.
אם זה בבית ספר או בטלפון.
אבל אז כשעברתי לכאן.
לקצה השני של קנדה.
חשבתי שאני לא אראה אותה יותר בחיים.
היא ישבה במסעדה עם כל המשפחה שלה.
ולא ידעתי מה לעשות.
יולי איתי,אני לא יודע אם להפר את החוק ולנשק אותה מולה כדי שהיא תשחרר ממני.
או להמשיך להעמיד פנים שאנחנו אחים חורגים.
בל לא מפסיקה להסתכל עליי.
בדקתי שאין אף אחד מהמשפחה שלנו/מהבית ספר.
תפסתי במותן של יולי,קירבתי אותה אליי ונישקתי אותה.
היא הסתכלה עליי מופתעת אבל נישקה אותי בחזרה.
בל ראתה את זה והלכה.
בלי לומר מילה.
התוכנית שלי עבדה.
״ככה?בציבור?״ יולי שאלה מופתעת כי היא ידעה שאני בחיים לא הפר את החוק.
״זאת בל.״
״מי?״
״האקסית שסיפרתי לך עליה בשבע דקות בגן עדן״
״פאק״
״כן... סליחה שנישקתי אותך ככה בציבור והפרתי את החוק פשוט.. כאילו, לא סליחה שנישקתי... אני אף פעם לא אבקש סליחה על לנשק אותך. את הכי חשובה לי בעולם. סליחה שביקשתי סליחה״ אמרתי וחייכתי.
היא נישקה אותי.
״אני אוהבת אותך״
״גם אני אוהב אותך״
ישבנו ואכלנו ארוחת בוקר.
סיימנו לאכול ושאלתי אותה לאיזה חנות בא לה ללכת.
״חנות ספרים?״
הסכמתי והלכתי איתה.
״תבחרי מה שבא לך ואני אקנה לך,אמרתי לך,נהפוך את זה ליום כיף.״
״יש ספר אחד.. שאני רוצה.״
״איך קוראים לו?״
״אהובתי הנצחית.״
״על מה הספר?״
״שני ילדים..רומן כזה? רומן כדורסל!״
״אני אקנה לך.״
קניתי לה את הספר הזה.
והיא התלהבה בטירוף.
״לאן את רוצה ללכת עכשיו?״ שאלתי.
״אני צריכה משהו בחנות הזאת.״ אמרה והצביעה על חנות איפור.
״לא כל כך נעים לי שאתה קונה לי דברים.. באמת,אתה לא צריך.״
״אבל אני רוצה.״ אמרתי לה ונכנסו לחנות שהיא רצתה.
״מה אתה חושב על הסומק הזה?״
״את לא צריכה סומק,אני במילא גורם לך להסמיק כל הזמן.״ אמרתי והיא צחקה והסמיקה.
״הנה את רואה? את כבר מסמיקה!״
היא חייכה.
הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס שלי וצילמתי אותה.
הייתי רוצה לשים את התמונה שלה בשומר מסך אבל זה מסוכן מדי...
המשכנו להסתובב בין כל מיני חנויות עד שכבר היינו צריכים לחזור הביתה.
״את תצטרכי לספר לאוולין שלא היית.. היא צריכה לדעת על זה,אני יודע שזה יכול להיות קשה. אבל היא צריכה לדעת שאת עוד לא מסוגלת לחזור לבית ספר..״ אמרתי לה.
״אני אחשוב על זה.״ אמרה בביטחון ועלינו על אוטובוס.
הגענו הביתה ושלחתי לליאם הודעה.
-אתה יכול לשלוח לי את השיעורים בשבילי ובשביל יולי?-
-למה אתה ויולי לא הגעתם?-
-היא לא מסוגלת לחזור...-
-וואי המצב עד כדי כך קשה?-
-כן..-
-בא לך שאני ועלמה נקפוץ? אולי נצליח לעודד אותה קצת?-
-בכיף.אני אבדוק איתה ואעדכן אותך-
״ליאם ועלמה רוצים לקפוץ אלינו להיות איתך קצת,בא לך?״ שאלתי אותה והראתי לה את הצ'אט עם ליאם.
״כן״ אמרה והתכרבלה עליי.
לפתע הדלת נפתחה.
ויולי מיד קמה ממני.
״למה לא היית היום בבית ספר?״ שמעתי קול מוכר אומר והבנתי שזאת אוו. פאק,כמעט תפסו אותנו.
״אני צריכה לדבר איתך...״ יולי אמרה לאוו.
״יאן? אתה יכול להישאר איתי?״ שאלה והופתעתי.
״בטח.״ אמרתי ושלחתי לליאם הודעה שיבואו מאוחר יותר.
״אני מצטערת אמא.. אני פשוט לא מסוגלת.״
״מה קרה?״
״אני לא מוכנה להתקרב לשם. זה מפחיד. הוא כל הזמן בסביבה שלי...הוא איתי באותה כיתה אמא באמת אני לא יכולה יותר״ אמרה והתחילה לבכות.
ליטפתי את רגלה מתחת לשולחן והחזקתי את היד שלה.
״אני מבינה אותך,אבל את חזקה יול! את צריכה להמשיך וללכת לבית ספר עם חוזק מטורף כמו שיש לך.״ אמרה אוו, ויולי התחילה לבכות.
״אני מצטערת אמא.. הוא איתי בכיתה אני לא יכולה.״
יולי אמרה והתפרקה.
״אני צריכה לעשות כמה טלפונים.״ אוו אמרה ליולי ועלינו למעלה.
כל הפרחים כבר נבלו.
יולי אמרה לי שהיא לא רוצה שעלמה וליאם יבואו.
אז שלחתי לליאם הודעה ואמרתי לו שיביא לי רק את השיעורי בית וזהו.

יולי
שבועיים אחרי.

״לא תעזוב אותי!״ צרחתי וקמתי בבהלה מטורפת.
עברו כבר שבועיים מאז שאמא עשתה כמה טלפונים שכביכול אמורים לעזור.
השעה 3:00 וקמתי מסיוט.
חלמתי שוב על תיאו.
״מה קרה??״ יאן נכנס בבהלה לחדרי.
״אני לא יכולה יותר.״ אמרתי והתחלתי לבכות.
״שוב חלמת עליו?״
״כן...״
״תחזרי לישון יפה שלי,אני נשאר פה איתך.״
״תודה״
ניסיתי להרדם.
כבר שלושה שבועות שיאן מתעורר באמצע הלילה בגלל הסיוטים שלי.
לא נעים לי ממנו.
אני מרגישה כאילו אני נטל.
לא רק עליו.
על ההורים שלי.
על אדם.
על אדל ויאן.
ואפילו על עצמי.
סוף סוף הצלחתי להרדם.
אמא העירה אותי.
״את נוסעת לאבא.״
״מה??״
״עד שתהיי מוכנה לחזור לבית ספר.״
״אוקיי,רגע אבל מתי?״
״כשיאן יחזור מהבית ספר ואדם מהעבודה הם יקחו אותך.״
״טוב״
אני מתגעגעת לאבא.
אז אני ממש רוצה לנסוע אליו.
אבל ייקח לי המון זמן לחזור.
המון זמן בלי עלמה
המון זמן בלי אדל
המון זמן בלי אמא
המון זמן בלי יאן.
פאק.

820 מילים בפרק!♥️
מה חשבתם על הפרק? תגיבו ותצביעו!❤️‍🔥
פרק הבא ב90 הצבעות💗