הכאב שלה

הפרחים

יולי

היה לי אתמול יום מטורף.
וכל מה שהיה עם הדלת וזה.. היינו צריכים לקנות חדשה.
יצאנו סוג של לדייט?
היה ממש נחמד.
כשחזרנו הביתה עליתי לכיוון החדר שלי ויאן עלה אחרי.
פתחתי את דלת חדרי וראיתי את זה מונח על המיטה שלי:

״נו אהבת?״ הוא שאל.
והייתי בהלם.
זה הזר הכי גדול שראיתי בחיים שלי,והוא כל-כך יפה.
עם פרחים מהממים.
רגע זה ממנו?
הסתובבתי אחורה חיבקתי אותו ונישקתי אותו.
נשיקה נעימה.
״אתה הבאת את זה?״ שאלתי כי הייתי בטוחה אבל גם לא כל-כך בטוחה. לא יודעת איך להסביר.
״כן״ הוא אמר.
חיבקתי אותו והוא העלה אותי כשרגליי עוטפות את מותניו.
ניתקתי לשנייה את הנשיקה ואמרתי
״תודה״
חזרתי לנשק אותו אבל אז קלטתי.
״רגע,מאיפה נגיד להורים שהפרחים?״ שאלתי אותו.
״פאק״ ענה
״נשאיר אותם בחדר שלך אני אביא אגרטל עם מים ונקווה שהם לא ישימו לב כי זה חתיכת זר״ אמר.
והלך להביא את האגרטל עם המים.
אני רוצה לדבר עם אמא שלי.
אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה.
יאן חזר והחלטתי לשאול את מה שהוא שאל אותי היום.
״מה אנחנו,או יותר נכון.. מה היית רוצה שנהיה?״ שאלתי במבוכה.
״אני רוצה להיות החצי השני שלך,חצי בלתי נפרד ממך,להיות איתך בכל דקה ובכל צעד שתעשי. להוריד לך את הירח ולעשות אותך הכי מאושרת,להגן עלייך ולשמור עלייך מכל דבר. להיות שם בשבילך ולתמוך בך בכל רגע נתון. השאלה זה האם תתני לי לעשות את כל זה.״ יאן אמר והסמקתי בטירוף.
״לא ענית על השאלה,מה אנחנו?״ שאלתי כי הייתי צריכה את התשובה הזאת.
״זוג? כאילו זה קצת מסובך,ונצטרך לשמור את זה בסוד אבל זה אפשרי.. כאילו.. רק אם את רוצה..״ אמר במבוכה וראיתי שהוא מפחד לקראת מה שאני הולכת להגיד.
הוא התיישב על המיטה שלי וחיכה לתשובתי.
״אני אוהבת אותך.״ פלטתי.
פאק,זה מוקדם מדי?
מה אם הוא לא מרגיש ככה?
כל המחשבות האלה התחילו לרוץ בראשי.
״את מה?״ הוא אמר עם חיוך שובב.
״אוהבת אותך״ לחשתי.
הוא חייך.
״לא שמעתי,מה אמרת?״ אמר עם חיוך והתחיל להתחכם.
״אני אוהבת אותך״ אמרתי בקול רם והתקרבתי אליו.
הוא זינק מהמיטה נתן לעצמו סטירה קטנה הרים את הידיים והתחיל להריע.
״ישששש יולי וולסמן אוהבת אותי!״ צעק באושר והתקרב אליי.
״גם אני אוהב אותך.״ אמר ונישק אותי.
״יש לי רעיון, בוא נעשה את המשחק שעשינו בשבע דקות בגן עדן. אמרתי.״
״יאללה אבל קודם.. אני *נישוק* אוהב *נישוק* אותך.״
אמר ונישק אותי בעוצמה מטורפת כאילו חיכה כל חייו לרגע שאני אגיד לו את זה.
הוא הרים אותי אליו נישק אותי ואמר לי: ״אני אוהב אותך יולי וולסמן״
״אני אוהבת אותך יאן ג׳ונסון״
ירדתי ממנו והלכתי להכין לנו שוקו חם.
עליתי בחזרה לחדרי והוא חיכה לי עדיין במיטה.
הבאתי לו את הכוס שוקו ואמרתי לו:
״זוכר את המשחק? כל אחד יכול לשאול שאלה את השני.״
אמרתי והוא הנהן.
״מי מתחיל?״ שאלתי.
״ליידיז פיירסט אהובתי.״ אמר.
אהובתי?
אני אוהבת אותו.
״אהובתי?״ שאלתי.
״את אהובה,ואת שלי. אז.. כן. אהובתי.״ אמר.
(הערת הכותבת: מעיין אהובה (סליחה זה היה חזק ממני) )
״אני שלך?״ שאלתי בהיסוס.
״שלי ורק שלי. ותזהרי,אומרים שאני קנאי אז הבחורים יתפסו מרחק ממך!״ אמר ונישקתי אותו.
יאללה אני מתחילה.
״אז השאלה שלי היא.. איך זה היה?״ שאלתי.
״מה היה?״ שאל וגיחך לא יודעת אם כדי לגרום לי להגיד את זה בכוח או שהוא פשוט לא הבין.
״נו ,אתה יודע.״ אמרתי וניסיתי לרמוז.
״יודע מה? דברי יולי.״ אמר.
״איך זה היה לעשות את זה?״ שאלתי במבוכה.
״לעשות מה?״ אמר וחייך חיוך שובב.
הוא רוצה שאני אגיד את זה בכוח.
״סקס,טוב לך? הנה אמרתי את זה.״ אמרתי לו בעצבים,אבל אז זה נגרר לצחוק.
״זה אחלה.״ ענה. אבל ידעתי שפשוט לא נעים לו להגיד את מה שהוא באמת חושב על זה.
״תורי לשאול אותך, איך זה לגור עם הבן זוג שלך באותו בית,שהוא במקרה גם האח החורג שלך?״ שאל והתחיל לצחוק.
ואז עלה לי רעיון לראש.
כללים
הקשר הזה חשוב לי כרגע יותר מהכל.
ואם מישהו יגלה על זה זה יהרס בשנייה.
״מדהים,אבל צריך כללים!״ אמרתי והוא הנהנן בהסכמה.
הוצאתי מהשידה שלי מחברת ועט.
רשמתי למעלה בכותרת:
~הכללים שלנו~
״נו מה הכלל הראשון? שאלתי.״
״טוב זה די ברור. לא לספר להורים.״ הוא אמר ורשמתי.
•לא לספר להורים
״לשמור את זה בסוד,לא לספר גם לחברים ולא להראות חיבה בציבור.צריכים להתנהג כמו אחים חורגים.״ אמרתי והוספתי גם את זה לרשימה.
״יש בעיה... ליאם.. הוא סוג של יודע על כל הקראש שהיה לי עלייך..״ אמר.
היה לו קראש עליי?
״ומאז כל מה שקרה פה עם תיאו בחדר.. נראה לי שגם עלמה שמה לב.״ אמר ורק מזה שהוא אמר את השם שלו נבהלתי.
״מצטער,אני לא אזכיר את השם שלו יותר״ אמר וליטף את ירכי.
הוספנו עוד כמה כללים לרשימה וכך היא יצאה:
~הכללים שלנו~
1. לא לספר להורים.
2. לשמור את זה בסוד ולא להראות חיבה בציבור.
3. להתנהג כמו אחים חורגים רגילים.
4. לעשות שיחה לעלמה וליאם.
5. והכי חשוב! אסור.שאדל.תגלה
היא אולי בת 11.
אבל יש לה פה גדול.
אם היא רק תקלוט את זה הלך עלינו.
המשכנו קצת לשאול שאלות עד שנשכבתי על החזה שלו בנסיון להרדם.
ואז שמענו את דלת הבית נפתחת.
קמתי במהירות מעליו והוא ישר יצא מהחדר.
לא היה לו זמן לרוץ לחדר שלו אז הוא נכנס לשירותים.
״אני יודעת שלא הייתם בבית ספר,בואו הנה מיד.״ אמא שלי צעקה.
פאק.
מה אם היא תגלה על הדלת?
על כל מה שקרה פה הלילה?
החרדות התחילו לרדוף אותי והרגשתי כאילו אני נכנסת לסוג של לופ של חרדה.
עצמתי מהר את עיניי.
נשכבתי במיטה ונרדמתי.
ואז כעבור 5 דקות העירה אותי צעקה מטורפת
״מה קרה לדלת???״
פאק.
היא עלתה על זה.

930 מילים בפרק🌷
וואואואו כמה התגעגעתי לספררר😍
מה יקרה בפרק הבא?
האם יולי תתרץ?האם היא תספר את האמת? או שבכלל יאן ימציא משהו?
תגיבו ותצביעו💗
תכתבו מה חשבתם!
פרק הבא ב100 הצבעות❤️