הכאב שלה

פרידה?

יאן

יצאתי אחריה מהחדר והתחלתי לרוץ במסדרון של הבית מלון בשביל לחפש אותה.
אני מרגיש תחושת אשמה מטורפת.אבל מצד שני ..
מה עוד היה לי לעשות?
להשפיל את אמור מול כולם ולגרום לכולם לחשוד שיש משהו ביני לבין יולי?
במילא כבר היו שמועות כאלה בגלל שאיזה ילדה מהשכבה קראה ספר על אחים חורגים ואמרה לחברות שלה שזה גם יכול לקרות לי וליולי.
טוב היא לא טעתה😂
אנחנו זוג.
אבל...
אסור שאף אחד אבל אף אחד ידע על זה.
מאז שאבא שלי שלח לי את ההודעה לא עניתי לו.
אני אוהב את אבא ואת אוולין.
אבל הייתה לי מין תקווה שהם יפרדו ואז יולי ואני נוכל להיות ביחד.
אני יודע שזה אנוכי.
אבל יולי היא פשוט התרופה שלי.
היא הדבר שאני הכי אוהב.
היא המלאך השומר שלי רק בבן אדם.
היא השלווה שלי.
והיא המקום הבטוח שלי.
אבל כל עוד ההורים שלנו ביחד אנחנו לא נוכל להיות ביחד ״באמת״.
שמעתי יבבות בקצה המסדרון וראיתי את יולי ברצפה מנגבת את הדמעות מעיניה.
״יול...״ אמרתי בעדינות והתקדמתי להתיישב לידה.
״יאן בבקשה לך מפה״ אמרה לי וקולה רעד.
החלטתי להתיישב לידה.
״מה רצית שאני אעשה?״ שאלתי אותה בחשד והתקרבתי אליה קצת.
היא ניגבה את אפה ועוד דמעות ירדו מעיניה.
״יולי..״ אמרתי ברכות וליטפתי את הירך שלה.
״אני מצטער באמת שאני מצטער,לא נישקתי אותה בחזרה,אבל גם לא רציתי שיגלו עלינו.״ אמרתי והיא הסתכלה עליי.
העיניים שלה.
כל הברק שיש בהן בדרך כלל פשוט נעלם.
הרגשתי נורא עם עצמי.
״נמאס לי.״ היא אמרה והניחה את ראשה על הכתף שלי.
״ממה?״ שאלתי.
״מהכל,מתיאו מכולם מההורים שלנו ממך.״
הרגשתי צביטה חדה בחזה שלי כשהיא אמרה ״ממך״
הרגשתי את הדמעות שלי עומדות לזלוג החוצה.
נשמתי נשימה עמוקה ועצרתי את הדמעות.
שאלתי אותה ״ממני?״
״כן.״ ענתה בלי לחשוב פעמיים.
״את מנסה להגיד לי שאת רוצה להיפרד?״ שאלתי ונלחצתי בטירוף שאולי היא באמת נפרדת ממני.
״לא,כאילו כן אבל לא-״ הדמעות שלי זלגו החוצה בלי שהיא תסיים את המשפט.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יולי

״אל תבכה,זה לא מה שהתכוונתי אליו.״ אמרתי ליאן.
הוא מרגיש בנוח לבכות לידי.
וזה מחמם לי את הלב.
אבל הוא חושב שאני נפרדת ממנו.
״אני לא רוצה שניפרד.״ אמרתי וליטפתי את שערו.
״אז?״ שאל ברעד.
״אני פשוט לא יכולה יותר יאן נמאס לי מהכל.״ אמרתי ודמעות זלגו מעיניי.
״נמאס לי מזה שאני שונאת את עצמי כל יום,נמאס לי מזה שכל פעם שאני רואה את תיאו הדופק שלי נהיה מהר ואני מפחדת לקבל התקף לב,נמאס לי שכל לילה יש לי סיוטים בגלל מה שהוא עשה לי. ונמאס לי שהיום אני צריכה לישון איתו באותו מקום. לישון בידיעה שהוא כל כך קרוב. בבית בחדר הבטוח שלי אני לא מצליחה לישון. אז עכשיו כשהוא פה?
עזוב את הסערת רגשות הזאת אתה יודע ממה הכי נמאס לי יאן?
מזה שאנחנו לא יכולים להיות ביחד.
לא משנה כמה ננסה.
בזמן שיצאתי בוכה מהחדר.. אחרי שהתנשקת עם אמור-״ יאן קטע אותי.
״היא נישקה אותי יולי אני לא נישקתי אותה״
״זה לא מה שחשוב! תן לי לסיים את המשפט״ אמרתי והרגשתי שצרחתי עליו את חיי.
״אחרי שאמור נישקה אותך,פתחתי את הטלפון שלי כדי לבדוק משהו ואמא שלי שלחה לי הודעה. תמונה שלה ושל אבא שלך מתנשקים היד שלה מכוונת למצלמה ועל האצבע שלה יש טבעת. טבעת נישואין. ולמטה היא כתבה לי ״אנחנו מאורסים״ אז כן יאן.
מזל טוב לנו,ההורים שלנו מתחתנים ואנחנו לא יכולים להיות ביחד כי איך זה אפשרי?״ שאלתי.
וניגבתי את עיניי.
״למה לא אמרת לי את מה שאת מרגישה בקשר להיות כאן עם תיאו.״ יאן שאל אותי .
״לא יודעת.״ עניתי.
״אני מבטיח לך שנסדר את הקשר שלנו ונמצא פתרון לאיך אפשר להיות ביחד למרות שההורים שלנו מתחתנים ויודעת מה? אפילו לא נצטרך להיות בזוגיות בסתר. אבל כרגע חשוב לי שאת תרגישי בנוח להיות פה בזמן שתיאו נמצא כאן.
אני..אני יכול לנסות לסדר עם הבנים שהם יעברו חדר ואז תוכלי לישון איתי ואולי תרגישי יותר בטוחה.״
״ומה בדיוק תגיד להם? אחים שלי אני צריך את החדר כי אחותי החורגת ואני בזוגיות ואנחנו רוצים לישון ביחד כי היא מפחדת מהבחור שהטריד אותה?״
גיחכתי אבל הדמעות מהר שבו.
״לא,אני אמצא תירוץ אחר מבטיח לך.״
״בסדר.״
״אני הולך לדבר עם הבנים בסדר? את יכולה בבקשה לכתוב לאלי שתבוא לכאן להיות איתך? אני לא רוצה שתהיי לבד. יודעת מה? תכתבי לה ואני אחכה כאן עד שהיא תבוא ורק אז אני אלך.
ולא תצטרכי להשאר פה לבד.״ אמר ונישק את מצחי.

720 מילים בפרק ! 😍
אמאמאמאמא איזה פרקקקק
אהבתם את הפרק? תגיבו ותצביעו💋
מקווה ממש שנהניתם לקרוא אותו🤩
פרק הבא ב50 הצבעות🩷