האמת מתגלה אחרי הסערה

-פרק 5-

-אור-
כשריין אמר לי שיגאל המחנך שלו הייתי בשוק רצתי בטיל מהחדר במעונות של ריין לבית ספר שלו, אצלם הבית ספר נגמר ב-5:30 או ב-6 אני לא מבין איך הם שורדים ככה...
"הלו ,יגאל תצא רגע לשער האחורי בבקשה" אמרתי ליגאל ונתקתי ישאר שלא ישאל שאלות.
הסתתרתי כמו ילד קטן מאחרי הבקטה של השומר ומתי שיגאל הגיעה ולקח לו כמה דקות טובות, קפצתי על הגב שלו "שלום בייבי" אמרתי לו, הוא וריין היחידים שרואים אותי מביעה רגשות.
"היי איך הגעתה לפה?"יגאל היה בשוק כשראה אותי ואחרי שקלט שאני פה, אחרי חודש שלא ראינו אחד את השני הוא נתן לי נשיקה בלחי ואמר לי:"אנכנו צריכים לדבר על ריי, אתה יודע מה עובר עליו?" מתי שיגאל אמר את זה הוא היה נראה מודאג ובצדק.
"אני יודע שאנכנו צריכים לדבר עליו חלק מזה שבאתי אליך זה קשור אליו אבל היום אני לא יכול ,אני צריך להכין לריין לאכול וזה אומר שגם הדייט שלנו יידחה כי ריי ממש לא מרגיש טוב, ועוד משהו קטן אני יכול לבקש ממך טובה?"
"כל מה שתבקש,ואת הדייט ניקבע ליום אחר" יגאל אמר.
"אני יכול להצטרף לשיעור שלך מחר במתמטיקה , מכסימום תגיד שאני מתמחה שלומד אצלך,בסדר?"
"ברור, אם זה תלוי בי אתה יכול אפילו יותר משיעור אחד" יגאל אמר וחיך .
"תודה חיים שלי,אני חייב ללכת עכשיו לריין ביי" אמרתי והסתובבתי ללכת , "אתה לא חושב ששכחתה משהו?" יגאל אמר לי כשבאתי לצאת מהשער. הסתובבתי בחזרה עליו נתתי לו נשיקה בשפתים ואמרתי לו עם חיוך " צודק סליחה, יום טוב שהיה לך ,להתראות", " ביי ,יום טוב ,ותמסור ד"ש לריי בשמי" יגאל אמר ורץ לכיתה שלו להמשיך להם את השיעור.
בבוקר למחוראת:
" ריין קום אתה תאחר לבית ספר" אמרתי בתסכול אחרי 15 ניסיונות כושלים.
" אני לא הולך היום שחרר אותי" ריין אמר ורציתי להחטיף לו כאפה, " נוו אין לי סבלנות ואתה מכיר אותי, דרך עגב אני מצטרף ליום לימודים שלך היום, ביקשתי מיגאל והוא יסכים לי".
"מההה ,למה לא אמרתה קודם, 5 דקות אני מוכן" ריין אמר וקפץ מהמיטה להתרגן ללימודים.
"אני מוכן, הולכים?'' ריין שאל אחרי שהכנתי לנו ארוכת בוקר. "כן תחכה לי על יד הרכב אני עכשיו יורד" ,ירדתי ונסענו אל בית הספר.
בשער בית הספר יגאל חיכה לנו כי סיפרתי לו שריין הסכים לבוא איתי.
" יגאל" ריין צעק ונופף לו עם חיוך על השפתים,
"היי ריין, שמח לראות אותך ,אם תוכל מתי שאנכנו ליד אנשים אחרים לא לקרוא לי בשם הפרטי שלי,אוקי?" יגאל אמר ,כדי שתלמידים אחרים לא יגידו שהוא עושה אפליות.
"אוקי,ברור" ריין אבין את הכוונה של יגאל ונכנסנו לבית ספר.
"לא אבנתי אתם לא מדברים?" ריין הסתכל עלי ועל יגאל ולא אבין כלום, "אהה אנכנו בסדר יותר מבסדר אבל אמרנו שעדיף שבבית ספר פחות נצור קשר עיין כי אנשים אחרים ידברו על יגאל " ניסיתי להסביר ויגאל ישאר.
"אהה אוקי, נבהלתי כבר", ריין הגיב אחרי ששמע מה שאמרתי.

בשיעור מתמטיקה:
"תלמידים היום יעביר לכם את השיעור הזה מתמחה בשם אור, בבקשה תתיכסו עליו בכבוד"
יגאל אמר וקראה לי כדי שאני יראה מה ללמד את הכיתה.
אחרי אסבר קצר בחוץ שיגאל הראה לי מה הוא מלמד בכיתה נכנסנו.
התחלתי ללמד, 10 דקות לפני סיום השיעור קראתי לתלמידים לבוא לפתור תרגילים על הלוח, "טוב מי רוצה לענות על שאלה הזאת?" כל הכיתה הייתה שקטה,החלטתי לנדב בעצמי "ריין בוא תיגש ללוח" ריין דפק לי מבט של 'אתה רוצה מכות',ידעתי שריין מספיק טוב בשביל לפתור את התרגיל לכן קראתי לו, "ריין אתה מגיע?"
"כן אני באה" ריין אמר מגלגל עניים, "אני רואה שאח שלך יודע ליפול על הבן אדם אנכון או שלא?!" עדן צחק וריי החטיף לו כאפה לראש. כשריין באה לכיוון הלוח גיל שם לו תרגל כדי שיפול ובאמת זה קראה ריין החליק על הפרצוף והכיתה צחקה מבפנים והיו כאלה שצחקו בקול, רצתי ישאר לבדוק מה אם ריי וכשראיתי שהאף שלו מדמם והוא החזיק את הרגל מכאבים הלכתי אל גיל תפסתי בו בחולצה למעלה, מהפרצוף ה"חמוד" ו"הרגוע" שהיה לי ישתנה לפנים של העבריין הצעיר שהייתי בעבר בגלל שהייתי מזכיר את אבא שלי הפסקתי להיות כזה אבל עכשיו נתתי ל'עברין הישן' שבי להשטלת עלי ואמרתי לגיל:"...
-------
סוף פרק 5🤍