Seven stars/Taekook

30. badbye

לחייו של טאהיונג נצבעו באדום בוהק כאשר ראה את מה שמתרחש אל מול עיניו, בנות ים תמיד היו פרובוקטיביות לטעמו אך זה היכה בו אחרת לגמרי כשראה את דאנבי יושבת בפיסוק מעל ג'ונגקוק אשר שכב ללא תזוזה, כמו קרש על הרצפה.
צחקוק פלרטטני יצא מפיה של בת הים כאשר הייתה כה קרובה אל הבחור הצעיר, "אני מצטערת." היא לחשה בחושניות בזמן שהתיישבה מעליו בצורה אשר הייתה לה יותר נוחה, נותנת לג'ונגקוק זווית ראייה שונה על גופה החשוף.
הצעיר עוד לא זז ממקומו, הבושה הציפה אותו כאשר הבין בדיוק באיזו סיטואציה הוא נמצא והוא החל להרגיש מובך יותר ויותר כאשר הבין שהיא לא מתכוונת לקום ממנו מיוזמתה, להיפך, הוא יכל להרגיש את ישבנה מתחכך באיברו בתנועות קלות, מה שלא הרגיש לו נכון כלל!

טאהיונג חזר למציאות כאשר ראה את מבטו חסר הנוחות של חברו, יודע שעליו לעשות משהו לפני שגם הוא יאבד את שליטתו ויעשה צעד שלא במקום. "אני חושב שזה מספיק." קרא הנסיך בחדות ואחז בידה של דאנבי בחזקה, מושך אותה מהבחור שאהב וגורם לה לעמוד בכוח.
הקנאה מהמחזה שראה הציפה אותו, הוא ידע שזה לא היה מכוון, לפחות לא מצידו של ג'ונגקוק... הוא גם ידע שעליו להפגין נוכחות של מלך לעתיד ולא נער מתבגר שמעוניין בחברו, אך זה היה חזק ממנו ואנשים יכלו להבין את המקרה אך ורק מהבעת פניו אשר נראתה לא מרוצה.

"טאה אפשר עזרה?" שאל הצעיר, מנסה לקום בכוחות עצמו אך מרגיש כאב חד בגופו מהנפילה, כאב שהוא אפילו לא ייחס אליו חשיבות באותו הרגע שראה את השרשרת שלו.
ג'ונגקוק התיישר בעזרתו של חברו, מתרומם באיטיות למצב עמידה ורואה איך שני הנוכחים בחדר מזעיפים פנים.
"בשמחה!" ענה לו טאהיונג והרים אותו בעדינות, נותן לידו להחליק על גבו התחתון של הצעיר ממנו במן סימון כזה לדאנבי העצבנית, סימון שג'ונגקוק היה אך ורק שלו.
האווירה בחדר הייתה לא נוחה בכלל, אך נראה שאת הזמר הצעיר זה כלל לא עניין כאשר כל מה שיכל לחשוב עליו זו השרשרת על צווארה, השרשרת שעכשיו בלטה במיוחד והוא לא יכל להסיר ממנה את עיניו.
"בבקשה, אשמח לקבל את השרשרת שלי." ג'ונגקוק אמר ברכות, מנסה לפתור את העניין בנחמדות, מקווה שהיא תוכל להבין אותו ולהיות אדיבה כלפיו...

אוי כמה שהוא טעה.

בת הים הכועסת סידרה את שיערה, מכסה מחדש את שדיה הגדולים ומסתירה את פטמותיה אשר הצליחו להסיח את דעתם של שני הבנים למרות שלא נמשכו כלל למין השני.
הבחורה החלה להסתובב מסביב לזוג הבנים באיטיות, נהנת לראות את טאהיונג אשר ניסה בכל צורה להציב לה גבולות, עם ידו על מותנו של ג'ונגקוק ומבטו המאיים.
"יודעים מה? חשבתי על זה... בתמורה לשרשרת אני רוצה לבקש מכל אחד מכם משהו..." היא החלה להגיד בזמן שסיימה את הסיבוב שלה, נעצרת ממש אל מול פניו של טאהיונג, לא מורידה ממנו את עיניה.
היה דבר אחד שהיא ידעה על המערה הזו, דבר אחד שאף אדם אחר לא היה מצליח להבין לעולם.