Seven stars/Taekook

29. Epiphany

יש עדכון חשוב חשוב חשוב חשוב בסוף הפרק, תודה לכם על הקריאה אבל אשמח שתתנו לעדכון גם קצת יחס בשבילי💜
(כבר אמרתי שהוא חשוב?)

⚠️אזהרה⚠️
לקראת סוף הפרק יש עירום מעט מפורט

❤️🧡💛💚🩵💙💜🩷

הפתח ממנו טאהיונג יצא הוביל אותם למפלס נוסף של מערות, הנסיך אחז בג'ונגקוק בחזקה ולא שחרר, גם אחרי שיצאו מן המים.
שיעולים רועשים יצאו מפיו ללא הפסקה בגלל שהחזיק את נשימתו זמן רב מידי, אך זה לא ממש עניין אותו כאשר הבין שלצידו שכב הזמר בלי שום תזוזה.
"ק-קוקי!" טאהיונג קרא בין השיעולים, בקושי רב גורר את גופו של האחר מחוץ למים. האוויר במערה היה קר וטיפות זעירות טפטפו על ראשם מן התקרה אך זה היה הרעש היחיד בחלל התת קרקעי מכיוון שג'ונגקוק לא ענה.
טאהיונג לא ידע מה לעשות באותם רגעים, הפחד לאבד את הצעיר ממנו השתלט על כל גופו וגרם לליבו כמעט ולעצור, יודע שאף אחד לא יוכל לחלץ אותם מן המקום הזה.

לא, הוא לא יכול לאבד את הבחור הזה עכשיו! הוא יכול לעשות משהו בשביל שזה לא יקרה, הוא יכול לפחות לנסות!
יורש העצר של ממלכת קים השלישית התעשת על עצמו והתמקם מעל חברו, מחל בביצוע החייאה בסיסית שלמד באימונים המלכותיים שלו; קודם כל פותח את פיו של הצעיר, מוודא שאין נוזלים בחלל הפה ולאחר מכן מתחיל בלחיצות על בית החזה.

1...2...3...4...5...
הוא פתח את פיו של ג'ונגקוק בשנית, הפעם מחדיר אוויר אל ריאותיו בחזקה, נחוש להוציא את כל הנוזלים שהצטברו שם ומנעו מהצעיר ממנו לנשום.
1...2...3...4...5...
הנסיך המשיך בלחיצות ושוב חזר לנשוף אוויר אל פיו של ג'ונגקוק המעולף.
1...2...3...4...5...
בפעם השלישית הלחיצות צלחו, הזמר הצעיר רעד בחזקה בזמן שהחל לפלוט את כל כמויות המים שהצטברו בריאותיו, שיעולים פרועים יצאו מפיו והנשימות החזקות והקטועות שלו גרמו לטאהיונג לנשום לרווחה, הוא הצליח.

כל גופו של טאהיונג הרפה בשניות ולאחר שכל שרירי גופו היו מתוחים בזמן ההחיאה, סוף סוף הם הרפו והחלו לרעוד מהקור וההקלה הרבה שהציפה אותו.
"קוקי אתה בסדר?" שאל יורש העצר לאחר שנשימותיו של הצעיר התייצבו, מניח ברכות את שתי כפות ידיו הגדולות על לחייו של ג'ונגקוק ולא מצליח לעצור את החיוך הענק שנפרש על פנוי.
תחושת הקלה מטורפת עטפה את גופו של טאהיונג ולרגע קטן שום דבר אחר לא עניין אותו יותר מאשר חברו שהוא כה אהב.
"כ-כן, בערך..." הצעיר ענה בשקט, בקושי מצליח לדבר, ליבו הלם בחזקה והשיעולים לא הפסיקו לצאת מפיו, מוציאים כל טיפת מים לא רצויה שמנעה מג'ונגקוק לנשום כמו שצריך.

הזמר הצעיר הרים את עיניו והסתכל על טאהיונג, לא יכול לפספס את הדאגה בעיניו של השני, הניצוץ הזה שהוא כה אהב היה בהן גם בחושך המוחלט שהם היו בו וזה נתן לג'ונגקוק כוחות נוספים על מנת שיצליחו לסיים עם המסע הזה, כדי שהוא יוכל לחזור לביתו ושטאהיונג יוכל להירגע בארמונו במקום שיסתובב איתו במקומות מפוקפקים כמו המערה הזו.
למרות שלא רצה להיפרד מהשני... זו הייתה האפשרות הטובה ביותר, כדי שטאהיונג יחזור לחייו בתור נסיך וכמובן שגם הוא עצמו, שיחזור לעולמו עם חבריו שבטח תוהים איפה הוא ולעבודתו החשובה... תוהה לעצמו מה קורה בפורום המעריצים שלו ברגעים אלו כאשר הוא נעדר.