Seven stars/Taekook

35. black swan

אותה תחושת ערפול נחתה על ג'ונגקוק כאשר השרשרת הובילה אותו מחדש אל העולם השני והקסום, חלל שחור ומסביבו מה שנראה כמו מליון כוכבים, מנתבים אותו אל עבר יעד מסתורי... אולי אותו השדה הירוק והפורח, אולי יעד אחר וחדש... הוא לא יכל לחזות במדויק לאן יגיע אבל קיווה שזה יהיה מקום נעים וכמה שיותר מרוחק מטאהיונג. גם ככה הצעיר לא תכנן להישאר שם זמן רב, רק כדי שיוכל להינות מתחושת השלווה של הטבע הקסום בשנית.
תחושות הבחילה שהיו בפעמים הקודמות נרגעו מעט ולא השפיעו עליו באותה הצורה הפעם. כן, תחושת אי נעימות הופיעה בבטנו והכבידה עליו, אבל הסחרחורות והסבל נרגעו משמעותית, כאילו שהתאמן מספיק או שהתרגל למסעות הללו בחלל הריק.

למרבה הפתעתו של הזמר הצעיר, השדה הפורח לא חיכה לו הפעם, הנוף האביבי והנעים התחלף בתקרת אופל ללא שמש או כוכבים, האדמה המוצקה תחתיו הרגישה כמו ערימה של אבנים מתפוררת אשר הולכות לקרוס בכל רגע והאוויר היה חנוק ומלא באבק.
קהל רחב התהלך מסביבו ואף אדם לא הבחין בנער שפשוט הופיע באמצע הרחבה העמוסה, עסוקים בשלהם.

התאורה הדלה במקום נראתה כמו פילטר בגווני אדום עכור וגרגירי החול שהתעופפו מעליהם גרמו לתחושת אי נעימות בגרון.
"קו חלוקת המזון נפתח בעוד חמש דקות, נא לעמוד בצורה מסודרת בתורים!" אדם בעל שריון צעק מן במה גבוהה אשר ניצבה הרחק מג'ונגקוק המבולבל, מה קרה למקום היפייפה שהוא הכיר? מה קרה לעולם הקסם עם המים הזורמים ועצי הפרי הרבים? לאן הוא נחת? איך הוא יוצא מהמקום האפל והנורא הזה?

הצעיר החליט להתרחק מהקהל בתקווה שיבין היכן הוא, למעט האבירים בשריון אשר ניצבו על הבמה הרחק מכולם, שאר האנשים היו מוזנחים עד מאוד, בגדיהם של כולם היו מלוכלכים בלי יוצא מן הכלל, שיערות ראשן של הנשים נראו יותר כמו קני ציפורים מהזמן שלא שטפו או סירקו אותן והזקנים של הגברים הבודדים שלא הורידו את שיער הפנים שלהם נראו נוראיים באותה המידה.
הריח בחלל הזה היה נורא יותר מכל מה שג'ונגקוק הריח אי פעם, עובש וחלודה מעורבבים עם ריחות גוף לא נעימים... ההפך הגמור מהעולם היפייפה שהיה בו בפעם הקודמת.

ג'ונגקוק לא הספיק להתרחק יותר ממספר צעדים עד שיד אחזה בו מתוך ההמון החונק, הוא ניסה להשתחרר מהתפיסה החזקה אך לא יכל שלא להסתובב לראות מי האדם שחשב לעצמו לאחוז בו כך, תוהה אם מישהו חשב שזיהה אותו... הרי זה היה לא הגיוני, מי היה מכיר אותו במקום הזה? או אולי מישהו זיהה שהצעיר לא מוזנח כמו השאר ורצה לשדוד אותו?
בתוך כל האנשים הללו? לא, זה לא היה הגיוני בכלל.

למרבה הפתעתו של הזמר, כאשר הסתובב חיכו לו לא אחרות מאשר פנים מבוגרות וחסרות חיים של אישה זקנה, היא לא היה מבוגרת יותר מידי- אולי שישים במקרה הגרוע ביותר, אבל המבט שלה והמצב הבריאותי בו הייתה גרמו לה להתבגר בעוד כמה עשרות שנים לפחות.
"קוקי?" היא שאלה בשקט, מנסה להתעלם מכל האנשים מסביבה ומקווה שאף אחד לא ישים לב אליהם.
העיניים העגלגלות של הגברת היו שקועות מרוב שלא אכלה כמעט ושיערה שלא סורק במשך תקופה ארוכה נכרך בתוך מטפחת כותנה עדינה, מעוטרת במספר חורים שבהחלט לא היו אמורים להיות חלק מהעיצוב.