10- יום הולדת שמח

54 10 4
                                    

×נקודת מבט אדיסון

היום זה יום ההולדת של רייאן איך אני אוכל להפתיע אותו?

הוא נראה כל כך נאה כשהוא שוכב כאן לידי

*שיחה נכנסת מהבוס שלי*

"אדיסון?" אמר הבוס

"כן?" השבתי

"יופי, היום מהשעה עשר בלילה עד השעה שתיים לפנות בוקר אני צריך אותך בעבודה" הבוס אמר

"אין שום בעיה" אמרתי וגיחכתי בשקט

"נתראה" אמרנו יחד וניתקנו.

אני הולכת לעבוד באותו מקום שחוגגים לרייאן יום הולדת, אני חייבת לשגע אותו, פסעתי באיטיות לכיור כדי לשטוף את פני במים חמימים

"בוקר טוב מותק" רייאן אמר ועטף אותי עם זרועותיו השריריות

"בוקר טוב גם לך" השבתי כשרעדתי ממגעו העדין

"מה את מתכננת להיום?" רייאן שאל

"אני צריכה לעבוד מאוחר בלילה אז נפגש רק יום למחרת" אמרתי ושיקרתי כדי שזה יהיה הפתעה

"מה יום שלם אני לא אוכל לראות אותך?!" רייאן אמר וקול אנחה יצאה ממנו וגרמה לי לגחך

"תעריך כל רגע ורגע" אמרתי מצחקקת

"את לא יודעת עד כמה" אמר והשאיר לי נשיקה קטנה על הצוואר

"אני זז להתארגן לעבודה" רייאן אמר

"אוקיי" השבתי וחייכתי

אני עיפה כל כך אין לי כח לכלום, ובמיוחד שהוא עזב.

רייאן עזב לעבודה ולא רצה שאני אצטרף כי הוא לא רוצה שאחרים יביטו בי, קנאי אבל כל כך חתיך שנאלצתי להסכים.
הבן אדם הזה גורם למחשבות הכי חולניות שלי לעלות תמיד, כל דבר שיוצא מפיו גורם לגופי לרטוט אבל אני עדיין לא יודעת את החשקים והמחשבות שלו ולעולם לא אדע.

אני בנתיים יצאתי לסיבוב עם מקס הרבה זמן לא נהנו יחד.

"מקס?" שאלתי בקול ברחבי הבית וראיתי אותו עומד מול הדלת מחכה לרייאן, אחת מהפעולות שהפכה לשיגרתית בשבילו.

"מקס, רייאן יחזור מחר" אמרתי וליטפתי בעדינות את ראשו ועיניו סימלו רוגע, יצאנו לבחוץ ולקחתי את התיק הקטן שלי והטלפון גם כן, ושיחררתי אותו כשהגענו לפינת הכלבים באזור קרוב להיכן שאני גרה, ישבתי בספסל בזמן שהוא מקפץ בפינת הכלבים ונהנה עד שהתחיל לנבוח בחוזקה..

"מה קרה מקס?" אמרתי בקול לכיוונו והנחתי את התיק בצד ולקחתי את הטלפון איתי והבטתי בו ממשיך לבהות באדם שלובש כולו שחור מנגד הסורגים.

מה לעזאזל..

"שלום לך" קול מוכר צלצל, בבקשה לא..

"אמרתי לך שאני אהרוס אותך, ואני אעשה את זה" ג'וש אמר וניסה להתקרב לגדר עד שמקס התחיל לנבוח כמו משוגע אבל הרגשתי כבר יותר בטוחה.

💋 שיגעון תמים💋Where stories live. Discover now