אדיסון הרל.
אדיסון בחורה בת 19 הרקדנית במועדון הכי נחשב באמריקה, וחברתה הטובה מישל.
אדיסון היא בת יחידה ומרדנית שאי אפשר להחליט לה, ואימא החורגת רק רוצה להתפטר ממנה.
תאמינו לי שאדיסון היא הבחורה הכי פחות תמימה שתכירו..
וחברה הטוב ביותר- מקס.
לעומתה...
"את יכולה! תלחצי חזק יותר!!" אמרתי בקול כדי לחזק לה את המוטיבציה
"זה קשה!" סרינה צעקה בחזרה.
"הכול בסדר?!" קולו של בנג'מין נשמע מחוץ לחדר, הוא פחד כל כך שהעדיף שאני אכנס עם אישתו ללידה.
"כן בנג'מין, אל תדאג היא אלופה" אמרתי וחייכתי לכיוונה.
"דחיפה אחרונה והיא בחוץ" המיילדת אמרה בחיוך וזיעה קרה נוטפת על מצחה
"את יכולה סרינה!" אמרתי בקול והיא השתמשה בכל כוחה.
~
"אני יכול להיכנס?" בנג'מין שאל בחשש.
"כן, בוא תראה את הילדה שלכם" אמרתי וגיחכתי למשמע אוזניי, ילדה חדשה למשפחה המורחבת שלנו יחד, החברות הכי טובות. מישל עדיין מפחדת להיכנס להריון אבל היא מאוד אוהבת ומסתדרת עם ילדים, היא עזרה לי המון עם סופי וג'ייסון, הזמן טס הם כבר בני שלוש.
"את יפהפיה מותק" בנג'מין אמר ואני והוא הבחנו בה מרימה את הילדה הקטנה שלהם יחד.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אתן מושלמות כל כך" אמרתי ואימצתי את עצמי להחזיק מעמד עם הדמעות.
"כבר חשבתם על שם?" שאלתי כאשר בנג'מין התישב ליד סרינה ולקחת מידיה את התינוקת בעדינות רבה ונשק למצחה הקטן.
"כן, יש לנו" אמרו שניהם במקהלה
"אתם עומדים לגלות לי או מה?" שאלתי בהתגרות שאני עדיין סקרנית, אני רוצה להחזיק את הקטנה הזאת גם.
"החלטנו שנקרא לה.." סרינה אמרה וחיוכה התרחב
*שיחה נכנסת מאהוב ליבי*
"דווקא עכשיו? בשיא המתח" אמרתי ועניתי לשיחה.
"מה קורה שם?" רייאן שאל והתעניין
"היא בדיוק היתה בדרך לספר לי את השם של הילדה" אמרתי בהתרגשות
"ברכותי סרינה ובנג'מין, מאחל לכם רק טוב אושר בריאות והצלחה תמיד, ובקשר אלייך מותק, יש לי הפתעה נעימה שמחכה לך" רייאן אמר וסיקרן אותי גם כן. לאחרונה הבנו מה זה להיות הורים, זה תעסוקה מלאה אך זה גרם לנו לפתח תחביבים, לשחק יחד, להתחבא ולמצוא את הפרסים, ג'ייסון שלי מאוד תחרותי כמוני לעומת זאת סופי תעדיף להעניק לו את הניצחון, כמו אבא שלה.
