12- אין קשר כזה

56 9 3
                                    

×נקודת מבט אדיסון

לא הרגשתי נאהבת כך כל חיי, כל מערכות היחסים שהיו לי היו אסון, פחד וחרדה.

אך שאני איתו הכל נעלם לי כאילו יש לו כוחות קסם מיוחדים שמעלימים לי את כל הצרות, וכשחשבתי על זה נזלה דימעה מעיניי ללא חשש ובושה.

"מותק הכול בסדר?" רייאן העביר את ידו וליטף את פני באיטיות

"אני פשוט מאושרת" אמרתי וחייכתי כשעיניי מתמלאות מבפנים

"בואי ניסע הביתה יחד" רייאן אמא והוציא ממחטה מדלת ריכבו

"אבל העבודה שלי" אמרתי וחששתי

"מה נראה לך?! ככה נעלמת לי!" קולות של צעקות נקראו לכיוון החניה היכן שהסתתרנו

"פאק זה הבוס שלי" אמרתי וירדתי מרייאן במהרה והוא לא עשה כלום, שתק.

"הנה אתם!" הבוס צעק לעבר המכונית שאני יושבת במושב הקידמי מביטה בו לובש את מיכנסו במהירות אינטנסיבית

"אל תרים את הקול שלך סתם ככה" רייאן יצא ממושב הנהג טרק את הדלת והתקדם לעברו.

"זאת העובדת שלי!" הבוס שלי צעק והצביע על עצמו

"מעניין לי תזין!" רייאן אמר בקול תוקפני מידי וגרם לבוס שלי להשתתק.

"אני מצטער על הרמת הקול, אבל בשום פנים ואופן אין לך זכות להרים את הקול שלך על אישה, במיוחד שהיא שלי" רייאן אמר והביט ישירות לעיניו כאילו חדר לו לנשמה.
הם התלחששו ביניהם ואני חוששת כי הזמן טס והשעה כבר מאוחרת למדי

אחרי כ-5 דקות הבוס שלי עזב ורייאן התקדם חזרה לרכב.

"הכול בסדר?" שאלתי והבטתי בפניו הסמוקות מעט

"נוסעים הביתה" רייאן אמר בהחלטיות ואני הנהתי

~כשהגיעו לבית~

"זהו אני לא יכולה לנשום!" אמרתי כשאני צוחקת לעברו בזמן שהוא מנסה לדגדג אותי שוב ושוב

"אני מחורפן על החיוך שלך" רייאן אמר ונשק ללחי מלא נשיקות קטנות שגרמו לפרפרים בביטני, אני באמת תוהה עם יש מלאכים שחיים על פני כדור הארץ.

"אני עייפה" אמרתי וחייכתי והוא חייך חזרה ישירות.

"אז בואי נישן" רייאן אמר וקרץ לעברי והעביר את ידו בירכי וכיוץ מעט וזה גרם לגופי להתחמם.

"אני גם יכולה לשחק את המשחק הזה" אמרתי ומשכתי בשערותיו האחוריות מעט

"תיזהרי לך, עוד פעם אחת ונשבע שתצטרכי כיסא גלגלים" רייאן אמר והביט ישירות לעיניי ואני גיחכתי בהתגרות

"אתה חושב?" אמרתי וגיחכתי

"להזכיר לך שאני הרמתי אותך מהמכונית" רייאן אמר ואני התעלמתי כאילו זה לא קרה.

💋 שיגעון תמים💋Where stories live. Discover now