אדיסון הרל.
אדיסון בחורה בת 19 הרקדנית במועדון הכי נחשב באמריקה, וחברתה הטובה מישל.
אדיסון היא בת יחידה ומרדנית שאי אפשר להחליט לה, ואימא החורגת רק רוצה להתפטר ממנה.
תאמינו לי שאדיסון היא הבחורה הכי פחות תמימה שתכירו..
וחברה הטוב ביותר- מקס.
לעומתה...
חיכיתי וחיכיתי שהוא יסיים לדבר עם אבי ואני כבר מתתי מסקרנות..
ששמעתי פתיחת שמפניה היבטתי קלות מהקומה למעלה לכיוון הסלון למטה וראיתי אותו מחייך. הוא כל כך נאה שאני לא מבינה איך זכיתי בבחור הזה, כל פעם שאני מביטה בו חום גופי עולה ותחושת פרפרים מכה בי ישירות, כשאני איתו מרגישה הרבה יותר בטוחה למרות כל מה שעברתי..
"סיימתם שם?" שאלתי והבטתי למטה
"כן נסיכה את יכולה לקחת אותו" אביה השיב וחייך
"רייאן תעלה" אמרתי וקרצתי
"כבר בא" רייאן אמר והניח את הכוס על השולחן, הוא פסע עט עט במעלה המדרגות.
"יש לך את זה ביותר איטי?" אמרתי והתגרתי בו כשאני נשענת על המעקה.
"את רוצה שאני אהיה יותר איטי?" רייאן אמר ומחשבה חולנית עלתה לראשי וגרמה לי להסמיק ולקרב את רגלי אחת לשניה..
"הכול בסדר?" רייאן עמד מולי ושאל
"כן רק רגע" אמרתי ונשמתי באיטיות וניסתי להדחיק את המחשבות החולניות שבראשי.
"זה החדר שלי" אמרתי ופסעתי לכיוון חדרי
"זה?" רייאן אמר בהתפעלות
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"כן" השבתי וחייכתי
"מי עיצב פה?" רייאן שאל
"אני" השבתי ברוגע
"את חייבת לעשות עם המיומנות הזאת משהו" רייאן אמר והביט ישירות לעיניי וזה גרם לי להסמיק מעט
"תודה רייאן אבל אין לי מה לעשות עם זה יש לי כבר 2 עבודות" אמרתי ונאנחתי
"אז תוותרי על אחת מהן ותבואי לעבוד אצלי במישרד" רייאן אמר ברוגע
"אתה יודע שזה יהיה חשוד שאתה מחזיק עובדת" אמרתי וגיחכתי
"יש לי מזכירה אחת ספייר אז את תחליפי אותה ותישארי איתי תמיד" רייאן אמר וחייך
"אתה בטוח?" שאלתי והבטתי בפניו
"אני בטוח כמו שלא הייתי בטוח אף פעם" רייאן אמר וגיחך
