×נקודת מבט אדיסון
אחרי הארוחה הנהדרת ניסתי לעזור ולסדר גם כן אבל רוזה לא נתנה לי.
"בואי איתי" רוזה אמרה לכיווני וחייכה
"בשמחה" אמרתי והבטתי ברייאן והוא הנהן
פסעתי אחריה והיא עלתה לקומה השניה לחדרה המעוצב בסגנון של פעם וזה דיי בלט כי שאר הבית בסגנון מודרני.
"את אוהבת את העיצוב פה?" רוזה שאלה
"כן זה מאוד נוסטלגי ויוקרתי" השבתי וחייכתי
"את מזכירה את אמא שלך כל כך" רוזה אמרה וחייכה לכיווני
"אמא שלך אהבה את הסגנון ובגלל זה בחרתי לעצב את חדרי בצורה כזאת" רוזה אמרה ופתחה ארון ישן.
"לאמא שלי תמיד היה טעם טוב" אמרתי וגיחכתי
"בואי תראי" רוזה אמרה ואני התקדמתי יותר
הבטתי במה שאחזה בידה ואכן זה אלבום תמונות גדול, היא הראתה לי תמונות שלהן יחד מחייכות כל כך.
"איזה צעירות היינו פה" רוזה אמרה וגיחכה ואני חייכתי
"אתם יפיפיות" אמרתי וחייכתי לכיוונה
"אני ואימך נהגנו לעשות הכול יחד" רוזה אמרה והעבירה את התמונות
"יש לי רק תמונה אחת שלך ושלה" רוזה אמרה ואני התלהבתי
"אני יכולה לראות?" שאלתי
"ברור שכן" רוזה אמרה וחייכה והוציאה את התמונה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לא יכלתי להפסיק לחייך, זה פשוט מקסים כל כך.
"מה אתן עושות?" רייאן שאל כשניכנס לחדר
"רואות תמונות" השבתי וחייכתי
"אני יכול להצטרף?" רייאן שאל
"בשמחה בוא" אמרתי והוא התיישב לידי
ישבנו אני והוא על המיטה ודפדפנו בין כל התמונות
"וואו אתן באמת דומות" רייאן אמר
"אני יודעת" השבתי וחייכתי
"אני יוצאת לרגע" רוזה אמרה וחייכה
"בסדר גמור אני אמשיך לדפדף" אמרתי
YOU ARE READING
💋 שיגעון תמים💋
Romansaאדיסון הרל. אדיסון בחורה בת 19 הרקדנית במועדון הכי נחשב באמריקה, וחברתה הטובה מישל. אדיסון היא בת יחידה ומרדנית שאי אפשר להחליט לה, ואימא החורגת רק רוצה להתפטר ממנה. תאמינו לי שאדיסון היא הבחורה הכי פחות תמימה שתכירו.. וחברה הטוב ביותר- מקס. לעומתה...
