Teenage Dirtbag // H.S

פרק 13

נקודת המבט של הארי:

היא עצבנה אותי כשהיא שיחקה עם קצוות שיערה החום בהירות, מבט מתוסכל על פנייה היפות. היא ישבה מתחת לעץ, בוהה אל תוך חלל ריק. היא לבשה כיפה אפורה מתחת לשערה החלק המושלם, סקיני ג'ינס כחול בהיר, חולצת טי אפורה עם שרוולים שחורים, ומגפי קרסול שחורים. אלנה נשכה את שפתה התחתונה הורודה כאשר היא שיחררה אנחה דרך אפה, והחלטתי להתקרב אלייה.

"את בסדר?" שאלתי אותה.

אלנה הסתכלה מעלה אליי, כאשר עינייה הכחולות חפרו בתוך עיניי הירוקות. היא שיחררת אנחת הקלה כשהיא ראתה אותי, ונתנה לי חיוך קטן. "כן, אני בסדר," היא אמרה, אבל אני בקלות יכול לומר שהיא שיקרה.

ניערתי את ראשי מעט כאשר התיישבתי מאה לידי תחת העץ, מפנה את ראשי אלייה. "אל תשקרי לי, קרטר," אמרתי באיזהשהו טון שובב, דוחק את כתפיי עם שלה.

היא נתנה חיוך קטן, ואז שחררה אנחה. "הוריי באו מוקדם היום בבוקר," היא אמרה. "וזה לא הלך כל כך טוב."

גבותיי התכווצו. "איך הלך?"

"זאת סיבה מאוד מטומטמת," אלנה ניערה את ראשה.

"קדימה," שלחתי לה חיוך קטן. "את יכולה לספר לי."

"אני רק..." אלנה התחילה. "אתה יודע כמה אני אוהבת להצטלם?" היא שאלה ואני הנהנתי. "ובכן, הוריי גילו שאני חוסכת כסף לקנות לעצמי מצלמת פולארויד, ואז הם סוג של התפוצצו עליי."

קימטתי את מצחי. "מה הם אמרו?"

אלנה משכה בכתפייה. "הם אמרו איך אני פשוט מבזבזת כסף על שטויות, ואני לא צריכה לבזבז את זמני על לקחת תמונות ושאני צריכה להתרכז בלימודיי." היא גילגלה את עינייה הכחולות. "ההורים שלי כל כך לא מעשיים ומעצבנים, זה מגוחך."

הזעף שלי התעמק. ידעתי כמה אלנה אוהבת להצטלם, זה היה התחביב שלה, והיא הייתה טובה בזה. והורייה בעצם ביקורתיים על אהבתה לזה, מה שמבאס. זה מבאס לדעת שאתה אוהב משהו, וההורים שלך, שני האנשים שאמורים לתמוך בכל החלטה שתיקח, לא מאשרים את זה.

"הייתה צריך לראות את המבט שהם נתנו לי כשהם גילו על המצלמה," אלנה צחקקה מעט. "היה להם מבט של גועל." הפרצוף שלי נפל. "אני מתכוונת, מה כל כך רע בלקחת תמונות? מה כל כך רע בלהיות צלם? ברור, זה לא דוקטור או עורך דין, אבל זה כיף."

"אז לכי על זה," אמרתי לה.

אלנה ניערה את ראשה בעצב. "הם רוצים שאני אהיה עורכת דין או דוקטור. אחד מהתחומים האלה."

"אלנה," נאנחתי, מביט בה. "היית מעדיפה להיות צלמת ולעשות משהו שאת אוהבת, או להיות עורכת דין בתקווה לרצות את הורייך, אבל באותו הזמן להרוס את חייך?" אלנה נשכה את שפתה התחתונה, חושבת על זה. "בגלל שלבחור את העבודה הלא נכונה שתישאר או לא תישאר איתך למשך כל חייך, זה יהיה מבאס באופן כללי."