Teenage Dirtbag // H.S

פרק 19

הבטתי, קיימתי :)
***
נקודת המבט של אלנה:
״אבל אין לי מושג מה קורה איתם,״ נאנחתי, המרפק שלי בצד העליוני בזמן שהסנטר שלי נחה על כף ידי. ״הם רבים, והם מעולם לא היו עושים זאת.״
הארי לוחץ את שפתיו יחד בזמן שמלודי נותנת לי חיוך קטן. ״כל הזוגות הנשואים רבים, אל,״ היא אמרה לי. ״אל תדאגי, זה ייגמר מלפני שאפילו תדעי.״
״אני לא יודעת,״ אמרתי, לא משוכנעת. ״זה היה נראה די רציני.״
״הכל יהיה בסדר, יפה,״ הארי נתן לי חיוך מנחם, משלב את ידו עם שלי.
חייכתי אל החמימות הפתאומית, ומלודי עשתה פרצוף מקיא. גילגלתי את עיניי אלייה, והיא רק גיחכה, לפני שהיא הסתובבה מטיילת חזרה אל המקום שלה בשביל לשרת שולחן. היינו אצל המסעדה של דבי בעבודה, וכרגיל, הארי היה שם, יושב במקום הקבוע שלו בבר בזמן שאני עבדתי בדלפק.
בחורה באה לכיווני, מזמינה אוכל לאריזה. כתבתי מטה את ההזמנה שלה ונתתי אותה לטבח, קני, והוא התחיל את ההזמנה. שמתי את הכסף בצד, מביטה בהארי, שבהה בי. העיניים הירוקות שלו חיפשו את פניי בזמן שנתתי לו מבט צוחק.
״מה?״ שאלתי בגיחוך.
הוא ניער את ראשו, תלתליו נופלים על עינייו. ״כלום,״ הוא אמר, חיוך קטן על שפתיו הורודות.
אני רק צחקקתי עד שהדלתות של המסעדה נפתחו, כשזאים נכנס. הוא לבש חולה ירוקה כהה ואת הג׳קט עור השחור שלן, ג׳ינס שחור, משקפיים, ונעלי סניקרס. כל הבנים האלו מתלבשים אותו הדבר או מה? הוא צעד לכיווננו, יושב על בר ליד הארי. ״היי, חבר׳ה,״ הוא אמר, מוריד את משקפיו.
חייכתי לעברו והארי הנהן לעברו. ״מה קורה, אחי?״ הוא שאל את זאין.
זאין חייך. ״רק מבקר את החברה שלי, בדיוק כמוך.״
באותה שנייה, מלודי באה וחיוך התפשט על שפתייה כשהיא באה לכיוון של הדלפק שלח. ״היי,״ היא חייכה, נשנעת ומניחה נשיקה על שפתיו של זאין. הפעם אני זאת שעשיתי פרצוף מקיא, דומה לפרצוף שהיא עשתה לפני זה והיא רק גילגלה את עינייה.
לאחר שעה, כשהמשמרת שלי הסתיימה, הארי ואני עזבנו את המסעדה. המשמרת של מלודי לא הסתיימה עדיין, אז היא נשארה שם וזאין היה שם גם, מארח לה חברה. נכנסתי למכונית של הארי, כשהוא מסיע אותי חזרה הביתה. כשהגענו, ראיתי שהמכונית של אמי נחנתה בחוץ. מה לעזאזל? היא לא אמורה להיות בעבודה?
״אני אביא יום אחר,״ הארי אמר, מסתכל לאותו המקום שבו אני הסתכלתי.
״היא אמירה להיות בעבודה,״ כווצתי את מצחי, מבולבלת מהסיבה שאמי נמצאת בבית. שחררתי אנחה, תופסת בתקי. ״אני אסמס לך מאוחר יותר.״
הארי הנהן והתכוונתי לפתוח את דלת המכונית כשהוא נעל אותה ממושב הנהג. הסתכלתי עליו, מרימה גבה בזמן שהוא חייך. ״שכחת משהו?״
חיוך קל נח על פניי כשגבי נשען כנגד הדלת. ״אמ, אני לא יודעת על מה אתה מדבר,״ אמרתי בהתגרות.
נהמה נמוכה יצאה משפתיו של הארי. לפני שידעתי, הוא תפס בידיי ומשך אותי קרוב יותר אליו, השפתיים שלנו בסנטימטר מרחק. ״את יודעת בדיוק על מה אני מדבר,״ הארי לחש, הנשימה החמה שלו חיממה את שפתיי.
פנייו התקרבן אל שלי, לפני שהוא לחץ את שפתייו על שלי. בשמחה נישקתי אותו חזרה, ידי הימינית זזה מעלה, נוגעת בלחי השמאלית שלו בזמן ששפתינו זזו בתיאום. הזזתי את פניי הצידה, מעמיקה את הנדיקה כששינייו משכו בשפתי התחתונה, מוצצות את זה. הלשון של הארי נכנסה אל פי כשהיא נלחמה עם שלי על שליטה, ידי השמאלית הולכות מהלחיים שלו אם עורפו, מסתבכת עם תלתליו.
נמשכתי חזרה עם צחקוק קטן, שומעת את אכזבתו. ״אני צריכה ללכת,״ לחשתי, מגחכת.
הוא שרברב את שפתיו בדרך מתוקה. ״את חייבת ללכת?״ הוא ייל בילדותיות.
שחררתי גיחוך. ״כן,״ אמרתי. ״עכשיו תשחרר את הדלת.״
הוא גנח בזמן שהוא הניח נשיקה מהירה על שפתיי לפני ששחרר את נעילת הדלת. ״אני אפגוש אותך מאוחר יותר,״ הוא אמר בזמן שאני יצאתי.
חייכתי אליו בזמן שאני סגרתי את הדלת וצועדת לכיוון דלת הכניסה. הארי נסע כשאני פותחת את הדלת, מוודא שנכנסתי בבטיחות. סוגרת את הדלת מאחוריי, אני הלכתי לעבר הסלון כשראיתי את אמי יושבת. אני עמדתי שם כשראיתי אותה יושבת על הספה, היד הימנית שלה מבסה את פיה. זה היה נראה כאילו היא בוכה.
״אמא?״ התנשפתי, מפילה את תיקי ורצה לעברה. אני ישבתי לידה, תופסת בידייה. ״אמא, את בסדר?״
אמי הסתכלה עליי, עינייה הכחולות דומעות בזמן שהיא נתנה לי חיוך דומע. ״אני בסדר, אלנה,״ היא אמרה. ״בסדר לגמרי.״
נתתי לה מבט. ״אמא, את בוכה. ברור שאת לא בסדר.״
״אל תדאגי לגבי זה, אלנה,״ היא אמרה, נותנת לי חיוך רך כשהיא מנגבת את דמעותייה.
״אמא,״ אמרתי בשקט. ״בבקשה תגידי לי. מה קרה?״
היא הסתכלה עלייה, נושכת ברכות את שפתה התחתונה. ״זה רק ש...״ היא התחילה. ״אבא שלך ואני. רבנו הרבה לאחרונה, וזה לא ניתן לשליטה.״
״על מה אתם רבים?״ כווצתי את מצחי.
״על הדברים הכי קטנים!״ היא קראה, חסרת אמונה. היא שיחרהה אנחה בזמן שהיא מנערת את ראשה. ״אני לא בטוחה שזה עובד יותר.״
״מה לא עובד יותר? הנישואין שלכם?״ עיניי נפערו בזמן שאמרתי זאת. אין מצב שהוריי פשוט מסיימים את זה. אין מצב שהם מתגרשים.
אמא ליקקה את שפתה והסתכלה עליי בעיניים עצובות. ״אלנה, את יודעת שאני אוהבת אותך, נכון?״
הופתעתי משאלתה. השיחה הזאת פשוט הסתובבה תשעים מעלות מסביב. ״אמ, כ-כן,״ אמרתי, מבולבלת.
היא שיחררה אנחנ נוספת. ״אני מצטערת שלא הייתי כל כך אמא, יקירה,״ היא אמרה, מסתכלת מטה אל חיקה. ״אני יודעת שאני כל הזמן עסוקה בעבודה, ולא פונה אלייך אלא אם כן זה קשור איכשהו אל הציונים שלך. אני אמא נוראית, ואת לא יודעת עד כמה אני מרגישה רע עם זה.״
אני ניערתי את ראשי. ״לא, לא, אמא,״ אמרתי. ״אני מבינה שאת עסוקה בעהןדה, זה בסדר. כן, הייתי שמחה שתיהיי יותר בסביבה, אבל אני מבינה. את לא צריכה להתנצל.״
״אבל אני צריכה,״ היא התעקשה, מעבירה יד בשיערה. ״את בת מדהימה, אלנה. אין לך מושג עד כמה גאה אני בך ובטיילר, שאתם תלמידים כל כך טובים וילדים מבינים. אני מצטערת שאף פעם לא הראתי עניין בכם, אבל את צריכה לדעת שאני אוהבת אותך הרבה מאוד. את כל מה שאני יכולתי לבקש בתור בתי, ואני מקווה שאת יודעת את זה.״
חייכתי בזמן שאני מסתכלת על אמי, עיניי שורפות מדמעות. במידות לקחתי את אמי בחיבוק כדול, וחייכתי בזמן שהיא חיבקה אותי חזרה. כל מה שרציתי זה להיות קרובה אל אמי, לדעת שהיא תמיד תיהיה שם בשבילי כשאני אצטרך דמות אימהית בחיי. וזה כל כך טוב לדעת שאמי סוף סוף באה ונפתחה אליי, כי זה כל מה שאי פעם ביקשתי.
כשהתנתקנו, אמי הסתכלה עליי. ״את חושבת שנוכל להתחיל מחדש, מתוקה?״ היא שאלה. ״אני רוצה לנסות להיות האמא שאת צריכה. אנחנו יכולות לעשות את זה?״
הנהנתי, חיוך על פניי. ״לגמרי.״
********************
״אני צריכה לבוא ולאכול במסעדה יום אחד,״ אמי חייכה, נוגסת באגס שהיא אכלה.
זה הרגיש כל כך טוב. אמא ואני ישבנו בסלון, אוכלות קערה של אגסים בזמן שדיברנו על כל דבר. דיברנו על בית ספר, החברים שלי, ועכשיו דיברנו על זה שאני עובדת במסעדה. היא נראיתה כל כך מעוניינת בכל הדברים שהייתי צריכה לספר לה, וזה נתן לי הרגשה כל כך טובה.
צחקתי והנהנתי יחדיו. ״כן, את צריכה.״
כשהיא לעסה אגס נוסף, היא הסתכלה עליי. ״למלודי יש חבר?״ היא שאלה. ״יש איזהשהו בחור מיוחד בשבילה?״
הנהנתי, מחייכת. ״היא יוצאת עם בחור כלשהו, קוראים לו זאין מאליק. הוא חתיך והם עושים זוג נהדר. הייתה לה הידלקות עליו עוד מלפני כמה שנים.״
אמי חייכה. ״זה טוב לדעת,״ היא אמרה, נושכת את הלחי הפנינית שלה בזמן שהיא חושבת על משהו. ״איך הארי?״
ראשי הסתובב לעברה וכמעט נחנקתי מהאגס שבלעתי. בלעתי את זה, כשאני מכווצת את גבותיי. ״מה?״
היא חייכה קלות. ״איך הארי?״ היא חזרהס ״אני רוצה לדעת איך הוא.״
נשכתי את שפתי התחתונה, לא שולטת על עצמי מלחייך. ״הוא מדהים,״ נשפתי החוצה, מסתכלת על אמי. ״הוא נראה כאילו הוא רק צרות, אבל לא אכפת לי. בהתחלה, חשדתי בו גם, אבל אז זה השתנה. הארי באמת מתוק, אמא. אני לא רוצה שתשפטי אותו בגלל מה שאבא חושב עליו. הוא מתוק ומסתורי, מה שזה אחד מהדברים האהובים שלי אצלו.״ ליקקתי את שפתי, מסתכלת על אני. ״אני מאוד מחבבת אותו, אמא.״
אמי חייכה ברכות. ״אני לא הולכת לשפוט אותו בגלל מה שאביך חושב עליו,״ היא אמרה לי. ״הוא הגן עלייך אתמול, מה שהיה מאוד מתוק מצדו. אבל רק תתני לאביך קצת זמן, אוקיי? הוא צריך זמן לחשוב.״
הנהנתי ושאלתי איתה, ״הכל טוב בינך לבין אבא?״
היא הביטה בי ונאנחה. ״אני לא בטוחה, מתוקה. אנחנו מנסים לפתור כמה דברים.״
הנהנתי, מבינה. אמי ואני דיברנו לזמן מה, עד שהיא הרגישה עייפה והחליטה לישון קצת. ברגע שהיא הלכה, תפסתי את התיק ונכנסתי אל חדרי. סגרתי את הדלת, מחליפה את התלבושת של המסעדה של דבי, אל בגדים רגילים. הורדתי את זה, שמה מכנסיים קצרים וחולצת בטן סגולה. תפסתי בספר שקראתי, ישבתי על מיטתי והתחלתי לקרוא. בדיוק שהתחלתי, הטלפון שלי צלצל.
מאת: הארי 3>
אני משועמם.
גיחכתי בזמן שאני מסמסת לו חזרה.
אל: הארי 3>
גם אני. בוא אליי! x
מאת: הארי 3>
אמא שלך לא בבית?
אל: הארי 3>
אז? תתגנב מאחורה כמו שעשית לילה שעבר :)
מאת: הארי 3>
אני אוהב את הדרך בה את חושבת ;) אצלך עוד 5 דקות
חייכתי בזמן ששמתי את הטלפון מטה, פותחת את הספר שלי וקוראת בזמן שאני מחכה להארי. לאחר חמש דקות, הייתה דפיקה במרפסת שלי. שמתי את הספר מטה, נעמדתי וצעדתי לכיוון המרפסת. משכתי את הוילונות הצידה, מחייכת כאשר ראיתי את הארי מחייך אליי. מגיעה אל המרפסת, פתחתי אותה נותנת לרוח להיכנס.
״היי, יפה,״ הארי בירך, מחבר את שפתינו ברכות.
״היי,״ חייכתי, סוגרת את הגלת. הארי ישב בקצה מיטתי ולקחתי את הספר שקראתי קודם לכם, שמה אותו חזרה בתוך ארון הספרייה שלי. חזרתי אליו, מחייכת לעברו. ״אף פעם לא תנחש מה עדיתי בשעה האחרונה,״ אמרתי לו בהתרגשות, עומדת מולו.
״הממ, מה?״ הוא המהם, מושך את ידי ומניח אותי על חיקו
גיחכתי קלות בזמן שידו של הארי כרכה את הבטן הרזה והחשופה שלי. הצד הימני שלי נח כנגד החזה שלי, כך שגבי לא יהיה נגד חזהו. ״אנחנו דיברנו ואכלנו,״ אמרתי עם חיוך. ״דיברנו על הכל מהכל. בפעם הראשונה, אמא שלי באמת התעניינה בחיים שלי, לא רק בציונים שלי.״
הסתכלתי על הארי רואה אותו מחייך, גומותיו העמוקים נראו כשאפו נקבר בצווארי. ״זה נהדר, אל,״ הוא אמר, מזיז את שפתיו כנגד העור שלי. סט שיניי העליוניות נשכו את שפתי התחתונה כשתהית אם לספר או לא להארי על מה אני והיא דיברנו. ״מה עובר לך בראש, לאב?״ הקול הנמוך של הארי שאל. לבי דפק בזמן שהוא קרא לי לאב, משהו שהוא אף פעם לא עשה לפני.
״כלום,״ אמרתי.
״אל תשקרי לי, אלנה,״ הארי נהם. ״אני יודע שמשהו מציק לך.״ הראש שלו קם בזמן שהוא מביט בי, עינייו הירוקות מחפשות את פניי.
נאנחתי. ״משהו קורה בין ההורים שלי, הארי,״ אמרתי לו. ״נכנסתי וראיתי את אמא שלי בוכה. היא אף פעם לא בוכה, הארי. אני רק... אני רק מקווה שהכל בסדר. זה מדאיג אותי.
הלשון של הארי יצאה מלקקת את שפתו התחתונה, מרטיב אותם. ״הכל יהיה בסדר, אלנה,״ הוא אמר, עינייו הירוקות ננעלות עם עיניי הכחולות. ״הורייך ייפתרו הכל.״
״אני מניחה,״ נאנחתי.
״בואי לפה,״ הוא מלמל.
הארי תפס ביריכיים שלי ומיקם את כל אחד מהם בצד האחר של רגליו כך שישבתי עליו. היינו באותו גובה העיניים בזמן שהוא נשען, עוטף את שפתיי בנשיקה. במידות נישקתי אותו חזרה, וכל המחשבות של הוריי רבים נעלמו בסמן שעטפתי את צווארו בידיי, המרפק שלי על כתפו בזמן שהידיים שלי עברו דרך שיערו המתולתל.
דחפתי את הארי אחורה כך שהוא נשכב על מיטתי, שפתיו זזות עם שלי. אחיזתו החמה של הארי תפסו במותניי החשופות בזמן שהוא נשך את שפתי התחתונה והידיים שלי נחו על כתפיו. הזזתי את ראשי בזמן שהנשיקה התעמקה, והלשון של הארי גלשה אל תוך פי כשלשוננו רבות על שליטה.
לפתע, הארי הופך אותי כל שאני הפעם זאת ששכבה הפעם והארי מעליי. ברכיי כפופות על המיטה בזמן שכף רגלי נגעה ברצפת עץ הקשה כשהארי יושב ביניהם. שני ידיי תפסו בחולצה של הארי בזמן שנישקתי אותו, ורגליי כורכות את מותניו. אני מרגישה את ידו החמה של הארי ממקמת את עצמי על המותן שלי, העור שלי מדגדג ממגעו.
הארי שבר את הנשיקה בזמן שראשו זז אל כיוון הלסת שלי. הוא מניח נשיקות קטנות על לסתי בזמן שאני משאירה את עיניי סגורות, ואני מרגישה אותו מנשק את צווארי, מנסה למצוא את החלק הרך. ידיי זזו אל שיערו המתולתל של הארי כשהוא גורר את שיניו אל העור שלי, לשונו עוברת על מקום הנשיכה שלו, בוודאות משאיר סימן.
משתותתקת אל ההרגשה של שפתיו על שלי שוב, תפסתי בפניו של הארי והחזרתי אותו חזרה, ממקמת את שפתיו על שלי. אנחה נמוכה יצאה מגרונו של הארי, גורם לי לגחך כנגד שפתיו. ידיי נמשכו מטה מפניו של הארי אל הלסת שלו, צווארו, חזהו, ומטה אל מותנייו. ידיי העדינות הרימו טיפה את החולצה שלי, ואז מששו את הקוביות שלו. יכולתי להרגיש את הארי רועד מעט שבמעט ממגעי הקר וזה גרם לי לחייך נגד שפתיו.
״את. כל כך. יפה,״ הארי מלמל בין הנשיקות, גורם לסומק לעלות על פניי.
התנתקנו כמה דקות אחרי, נואשים לאוויר. זה הרגיש כאילו התנשקנו שעות, ואם לומר את האמת, לא אכפת לי. הארי מרחף מעליי, תלתליו נופלים לכל ומעבר, גורמות לדגדוג במצחי בזמן שעינייט הירוקות נקברו אל תוך עיניי הכחולות.
״מה דעתך שנלך כולנו לארוחת ערב?״ הארי שאל בשקט, מבריש את אפו עם שלי. ״את, אני, מלודי, והבנים.״
הבאתי מעלה אליו. ״אני אוהבת את הרעיון הזה,״ אמרתי, מנקרת (?) אל שפתיו.
***************
״לאן את הולכת, מתוקה?״ אמא שאלה אותי בזמן שהלכתי מטה במדרגות. ״ו-וואו, את נראית מדהים!״
חייכתי. ״תודה, אמא,״ אמרתי. ״ואני הולכת לארוחת ערב עם חבריי. זה בסדר?״
היא הנהנה, מחייכת. ״אני אגיד לאביך,״ היא אמרה. ״תהני.״
חייכתי בזמן שיצאתי מהבית. הארי חיכה לי בחוץ, והלכתי מטה במדרכה לאיפה שהמכונית שלו החנתה.
נכנסתי אל המושב שליד הנהג באוטו של הארי, נשענתי אחרונה ובירכתי אותו עם נשיקה. ״היי,״ אמרתי, סוגרת את הדלת ושמה את החגורה.
״היי,״ הוא חייך. ״את נראית מדהים.״
הסמקתי עמוקות. ״תודה,״ אמרתי.
בזמן שהארי נסע מטה בכביש, הוא דיבר. ״הבנים מביאים איתם דייט, רק שתדעי.״
הסתכלתי עליו, מרימה גבה. ״לואי בטח מביא את אלנוג,״ אמרתי, והארי הנהן, מחייך. ״מה עם נייל?״
״החברה שלך, קנדיס,״ הארי החזיר, פונה שמאלה.
עיניי נפערו ולסתי נפלה. ״מתי זה קרה?״ שאלתי עם צחקוק לא מאמין.
״זה מה שארצה לדעת,״ הוא חייך.
אני צחקתי, מנערת את ראשי. הבטתי בהארי, כשידו השמאלית תופסת בהגה ומרפקו הימנית נחה על החלון של הדלת (אל תתקנו, זה לא הפוך, בלונדון הנהג יושב בצד הימין של המכונית). העיניים הירוקות שלו ננעלו על הכביש בזמן שהוא נסע, תלתליו עפים מהרוח שבאה מחוץ לחלון.
״תקחי תמונה,״ הוא אמר. ״זה יימשך פחות זמן.״
חייכתי. ״הטלפון שלי בתיק, ואני עצלנית מדי להוציא אותו,״ אמרתי.
הארי גיחך, מנער את ראשו קלות בזמן שהוא עצר באיטיות. הסתכלתי לבחוץ וראיתי שהגענו אל המסעדה, בזמן שאני מחשררת את החגורה ויוצאת מן הדלת. הארי ואני צעדנו אל הכניסה של המסעדה והוא פתח את הדלת בשבילי, ואני נכנסתי פנימה עוקבת אחריו. הארי צעד אל ה׳סדרן׳ או איך שלא תקראו לזה, והוא הבתכל מעלה אלינו.
״שולחן תחת השם סטיילס,״ הוא אמר לו.
הבחור הסתכל מטה אל הלוח שלו והנהן. ״תעקבו אחריי, החברים שלכם כבר הגיעו.״
עקבנו אחרין לבנים, ובשולחן ראינו את כולם יודבים בשולחן גדול ועגול. כולם חייכו וצחקו, מנהלים שיחות אחד עם השני. כל אחת מהבנות הייתה יפה, אני חייבת לציין.
(-עכשיו היא אומר אומרת מה כולם לבשו, אז עדיף שתדמיינו את זה לבד כי זה הרבה מאודדד).
״היי, תראו מי כאן,״ לואי חייך בזמן שהארי ניגש אליהם.
חייכנו בזמן שלקחתי כיסא ליד קנדיס והארי ישב לידי. ״אתם כבר הזמנתם?״ הארי שאל, דוחף את הכיסא שלו קדימה.
זאין הניד בראשו. ״חיכינו לכם,״ הוא אמר.
כולם תפסנו בתפריטים והבטנו בהם בזמן שהמלצר בא. כשהיינו מוכנים להזמין, אמרנו לו מה אנחנו רוצים והוא עזב מכדי להביא את האוכל שלנו. לקחתי שלוק מהמיל שלי והנחתי אותו חזרה, נשענת לעבר קנדיס.
״אז מה קורה בינך לבין אירלנד?״ לחשתי, מוודאה שנייל לא שומע אותנו. הוא ישב בצד השני של קנדיס, אבל היה עסוק בלדבר עם ליאם.
סומק עלה על לחייה של קנדיס. ״אני חושבת שזה הולך לאנשהו, אל,״ היא לחשה חזרה, חיוך על שפתייה האדומות. ״אני באמת מחבבת אותו.״
חייכתי. ״אתם תיהיו כל כך מושלמים אחד לשנייה,״ אמרתי.
קנדיס גיחכה קלות כשהמלצר חזר עם האוכל שלנו. כשקיבלנו אותו, התחלנו לחפור בו. הארוחה הייתה מלאה בצחוקים ובחיוכים, כולם שכחו את דאגותיהל ורק נהנו מהזמן שלהם עם חבריהם. אבל אז שוב, כל זמן כיף חייב להיהרס, לא כך?
באמתע השיחה עם הארי, הטלפון של ציפצף, מודיע לי שקיבלתי הודעה. הוצאתי אותו החוצה, לבדוק מי זה. הדם שלי נהפך לקר בזמן שראיתי ממי זה ומה זה. משהו אמר לי שההודעה הזאת לא הייתה בשבילי.
מאת: אבא
גמרתי איתך ועם החרא שלך, מלינדה. לפני שאני מגיע הביתה, אני רוצה שאת וכל הדברים שלך ייעלמו.
העיניים שלי נפערו והטלפון שלי נפל מידי אל תוך חיקי, הגוף שלי קפא בשוק. הארי הסתכל עליי, מבט מודאג על פרצופו. ״אל? אלנה, מה קרה?״ הוא שאל בלחש, כדי שהשאר לא יישמעו.
לא יכולתי לזוז, לאכול, או לשתות. מלינדה זה השם של אמא שלי, ואני בטוחה שאבי לא התכוון לשלוח לי את זה. אבל הוא התכוון לשלוח את זה לאמי. למה שהוא יעשה זאת? למה שהוא יגיד דבר כזה? ויותר מכל, למה הוא רוצה שאמא תיעלם?
*******************'
וואוו אפילו אני הייתי בשוק!
בכל מקרה, וואו הפרק הזה כל כך ארוך, לפחות ממה שאני הרגשתי. האגודלים שלי נפטרו בגלל שאני כתבתי את זהבטלפון ולקח לי פאקינג חמש שעות וחצי לסיים את זה.
מקווה שנהנתם, ואל תשכחו להצביע ולהגיב!
שנת 2016 מדהימה לכולם, ושבת שלום! 3>