Teenage Dirtbag // H.S

פרק 4

נקודת מבט של אלנה:

"אז אבא שלך פשוט העיף אותו?" מלודי שאלה חסרת אמון כשהלכנו במורד הרחוב.

מסתכלת בחזרה אל מלודי, נאנחתי. "אבי לא בדיוק העיף אותו," אמרתי לה, כאשר לקחתי חלק מהשיער שמה אותו מאחוריי האוזן. "הוא רק אמר לי איך בדיוק הוא לא מחבב את הארי. אז אני מנחשת שהארי שמע את זה והחליט ללכת."

אני סיפרתי למלודי איזה גס רוח היה אבי אל הארי, ואיך כנראה הארי שמע את מה שאבי אמר. אם להיות כנה, אני הרגשתי רע כלפי הארי. אני יודעת שאף אחד לא היה רוצה לשמוע שמישהו לא מחבב אותו כל כך לפתע כמו שאבי עשה עם הארי. זה גס ומיותר.

"אבא שלך מפחיד אותי," מלודי מלמלה כאשר עשינו את דרכינו אל המסעדה של דבי.

אנחנו לא עובדות היום, אבל לפעמים אני ומלודי אוהבות ללכת למקום הזה סתם בשביל לבלות. זה אחד המקומות העיקריים שבהם אפשר לבלות בסופ"ש. אני צחקתי על ההצהרה של מלודי. "אותו הדבר לגביי, מל," אני אמרתי. "והוא אבי, למען השם."

מלודי ואני נכנסנו אל תוך המסעדה, וראיתי ספסל אנשים שהם מהבית הספר. שתינו התקדמנו לעבר הבר, ומנקה את הדלפק בצד השני הייתה זואי, עוד בחורה שעובדת כאן. היה לה שיער ארוך בלונדיני עם עיניים כחולות, ודמותה היה גבוה. היא די חמודה למען האמת, והיא יוצאת עם בחור לא רחוק מהתיכון שלנו.

"הי, שתיכן," זואי חייכה כשהיא ראתה אותנו. "מה קורה?"

"כלום," אני חייכתי. "מה לגבייך? היית עסוקה בסביבה?"

זואי משכה בכתפיים, שמה את סמרטוט הניקוי בצד. "הכל טוב," היא אמרה.

מלודי ואני בילינו לזמן מה, משוחחות עם זואי ושותות מילקשייקים שהזמנו לאחר כמה דקות. כאשר דיברנו, דלתות המסעדה לפתע נפתחו. בחור שזיהיתי מהתיכון שלי, שהוא שנה האחת עשרה שלו הוא בא בריצה, חסר נשימה. "יש מכות! בפארק במורד הרחוב!"

כולם שילמו ונעמדו ורצו החוצה אל המסעדה. מלודי, זואי, ואני קמנו עוקבות אחרי הקהל הרב אל הפארק שהיה מעבר למסעדה. כאשר פנינו, ראיתי מספר גדול של אנשים עומדים לצד משהו או מישהו, צורחים ומעודדים. זואי, מלודי, ואני דחפנו את כל האנשים, מנסות להגיע קדימה, לראות מי מכה את מי.

עיניי נפערו והתנשפויות בלתי רצויות יצאו מתוך פי כאשר ראיתי מי זה היה. זה היה הארי מרביץ לאיזהשהו בחור מהכיתה שלנו. זה היה בחור גדול, טיפה יותר גדול מהארי, ודם יצאה מתוך אפו. עיניי טיילו לעבר הארי כשהוא נעץ קשות אל תוך הבחור, מהדק את לסתו. הוא הביא אגרוף אל תוך פרצופו, שולח את הבחור לעוף ונופל לעבר הרצפה.

הסתכלתי על הארי בחוסר אונים על הבחור כאשר הארי התיישב על בטנו, מחלק לו אגרוף ועוד אגרוף ועוד אחד. עיניי נתלעו על זאין, ליאם, לואי ונייל, שפשוט הסתכלו ועודדו, בחוסר הפרעה על העובדה שחברם הולך להרוג למול נגד עינייהם איזהשהו בחור. אני ראיתי את הארי מרים את הבחור עם הקולר שלו, ללא מאמץ ודחף אותו אל נגד העץ, מרים אותו מהרצפה. הארי נשען קדימה מקרב את פיו אל אוזנו של הבחור, לוחש לו משהו, משאיר אותו על הרצפה, נותן לו ללכת.