Teenage Dirtbag // H.S

פרק 6

נקודת המבט של אלנה:

"אבל אלנה, זה ה-מסיבה של החודש!" מלודי ייללה. "את חייבת לבוא."

נאנחתי. "אני לא יודעת, מל," אמרתי. "אני לא חושבת שהוריי יסכימו לי ללכת."

"חשבתי שהורייך תמיד מסכימים לך לבוא," קנדיס זיעפה פנים. "למה שהם לא ירשו לך לבוא הפעם?"

נשכתי את שפתי התחתונה. "אבא שלי בזמן האחרון מציק לי. אני חושבת שאם אני אשאל אותו אם אפשר ללכת זה ייפוצץ אותו."

"אז תתגנבי החוצה," בקה אמרה בפשטות, מרימה את אצבעותייה. "מה שהורייך לא יודעים לא ייפגע בך."

להתנגנב? אני לא בטוחה אם אני מסוגלת לזה. הרעיון של להתגנב החוצה סוג של מפחיד אותי. לא זה, רק מהמחשבה שהוריי ייתפסו אותי מפחיד אותי באמת. אני יהיה בכל כך הרבה צרות אם הם ייפסו אותי, הם לא יירשו לי לצאת החוצה לעולמים. אבל מה זה חיים בלי סיכונים?

"בסדר, אני אתגנב," אמרתי לאחר זמן של חשיבה גורמת לחברות שלי לחייך ברחבות. "אבל אחת מכן צריכה לבוא עם המכונית שלה ולחנות מחוץ לבית שלי. אם אני אסע עם המכונית שלי זה יעיר את אבא ואמא שלי. "

"אני אקפיץ אותך, אל תדאגי," מלודי חייכה.

כולנו היינו במסעדה של דבי, ומלודי ואני היינו ביום עבודה. בקה וקנדיס ישבו על ידי הבר בזמן שאנחנו עשינו תוכניות להערב. כשדיברנו, קנדיס שאלה, "אז איך היה בבית של הארי?"

כל העיניים היו עליי כאשר צחקתי. "היה בסדר," משכתי בכתפיים. "פגשתי את אמא שלו. היא אישה כל כך מתוקה."

"איך נראה הבית שלו?" בקה שאלה.

נתתי לה מבט צוחק. "כמו כל בית אחר?" אמרתי, מבולבלת. "זה היה בית קטן ונעים. למה זה כל כך מחייב אותך לדעת?"

"בגלל שאנחנו מדברות על הארי סטיילס. אף אחד, אף פעם לא היה בבית שלו חוץ מארבעת הבנים. את הבת היחידה שאי פעם הלכה לביתו," מלודי אמרה, מציגה לי עובדה.

גילגלתי עיניים, מתעלמת ממה שהן אמרו. מסיבה משונה, לא יכולתי להוציא את ההתנהגות של הארי כלפי אמו. הוא היה כל כך מתוק ואכפתי, כל כך שונה מהדרך בה הוא מתנהג כלפי מי שבבית ספר ובכל מקום אחר.עם מישהו אחר הוא מתנהג כמישהו קשה, נכנס לכל מקום שבו אפשר להרביץ. אבל בבית, אני חושבת שזה בטוח להגיד שהארי הוא לגמרי ילד של אמא.

אבל אני לא אגיד לאף אחד את זה.

אחרי שסיימתי את העבודה, נפרדתי לשלום מחברותיי, אחרי שבדקתי אם מלודי באה לקחת אותי למסיבה. כאשר הגעתי הביתה, ראיתי ששני הוריי היו בבית , מה שבערך הלחיץ אותי. נכנסת לבפנים, אני רואה ששניהם היו בסלון, צופים בחדשות.הם ראו אותי והקדישו לי קצת תשומת לב.