תקציר: משפחתו של פרמינט מתפרקת. הוא מקדיש את כולו כדי לנסות ולא להחמיר את המצב.
זה סוגשל קטע נלווה לקטע הקודם ("רוח רפאים"). קטע נלווה מהמובן שהוא לא מהווה המשך אלא קורה באותו פרק זמן מנקודת המבט של אחיה של לינט, פרמינט, שהוזכר קודם.
מזכיר לכם שלמרות שהשמות שלהם כן נלקחו מדמויות גנשין אימפקט, אלה דמויות מקוריות :")
מילים: 1,500.
קריאה מהנה!
---
לנתח את המצב, לתעדף ולפעול.
המנטרה הזו תמיד שמרה את פרמינט רגוע וסייעה לו להגיע אל צורת הפעולה הטובה ביותר, לא משנה מול איזו סיטואציה התמודד, והוא מעולם לא הבין מדוע נראה שאנשים אחרים התקשו לעשות את אותו הדבר כמוהו.
בניגוד אליו, מיסטר פני - בובת הפינגווין שלו - לא חווה את אותו הבלבול: הוא נהג לומר שבני אדם אחרים פשוט טיפשים, וחסרונם המולד לא היה באחריות שניהם. בן לוויתו הנאמן עדיין לא טעה (גם אם פרמינט היסס לשפוט אחרים רק מעצם היותם שונים ממנו), אז סביר להניח שעל זה היה מדובר כל העניין.
לאחרונה, אמונתו האיתנה שדברים יסתדרו לא חיבבה אותו על לינט. המבטים הרכים שנהגה להעניק לו כעת נעלמו כולם, והיא כבר לא הייתה מרוצה להקשיב לו מפטפט או להסביר לו בעדינות דברים שלא הבין. את אלה החליפו מבטים נוטרי טינה והבעות סגורות שפרמינט לא ידע מה לעשות איתם.
אימא ניסתה להסביר לו שהוא לא היה צריך לקחת את זה באופן אישי. קולה היה אדיש וניכר שהייתה חסרת מצב רוח לשוחח, אז פרמינט שמר את עיניו על הטפט ולא אמר מילה. זה גרם לו לתהות כמה תשומת לב הקדישה לאינטראקציות ביניהם. לינט לא התנהגה ככה לאף אחד אחר במשפחתם, אז ברור שהוא היה הבעיה כאן. אם רק ידע איך לשנות זאת...
הוא יכל להודות שהוא הבין את רגשותיה של לינט, גם אם היא לא הבינה (או לקחה בחשבון) את רגשותיו שלו. הוא גדל להסתמך על שיטתו לתיקון דברים כמו על פיה סנדקית שתמיד תהיה שם כדי לתקן את בעיותיו בנפנוף שרביט, ואולי בגלל זה הרגיש כל כך נבגד כשהיא לא הצליחה להביא את ליני בחזרה.
מעולם לא היה מדובר בפיה סנדקית, ופרמינט היה אידיוט לסמוך על המנטרה שלו במידה שבה סמך. היא לא יכלה לתקן הכל. עכשיו הוא נותר להבין איך להתמודד בעצמו עם הפיצול של משפחתו, וזה היה קשה מהצפוי. תיקון דברים תמיד היה המומחיות שלו, אומנם, אבל הוא חשש שבני אדם לא יהיו קלים לתיקון כמו אחת מהבובות המכניות שלו.
