גיבורה בפעולה

60 10 11
                                    

פאדרה הכנה את המכונית בחנייה של הסוכנות ויצאנו ביחד עם קאיה. מר האיזאווה חיכה לנו בכניסה לרחבה יחד עם עוד עשרות גיבורים שאת חלקם זיהיתי וחלקם לא.

הכביש היה חסום והיו הרבה וואנים שחורים ליד כל הגיבורים שהתרוצצו וצעקו אחד על השני.

"עכשיו אתה יכול להסביר לי מה קורה פה?" שאלתי את מר האיזוואה כשהוא התקדם אלינו "לא. קודם אני צריך לקחת את שניכם למקום בטוח" הוא אמר לפאדרה ואבא והוביל אותם לוואן שחור. הם ניסו להתווכח אבל סימנתי להם ללכת והם הלכו.

קאיה נשארה לידי והחלטתי שזה הזמן להתקשר לקוטסקי. סיפרתי לו את כל מה שקרה והוא נשמע מודאג קצת אבל שמח שהגעתי. הוא ביקש, לא, לא ביקש, דרש שאני אספר לו אם עוד משהו יקרה

"עכשיו את. בואי" מר האיזאווה אמר ומשך אותי לתוך הסוכנות. סימנתי לקאיה שתישאר שם. עלינו במעלית בשקט וכשהגענו לקומה יצאנו למסדרון ארוך שבסופו הייתה דלת.

"מה עכשיו?״ שאלתי אותו ״רצו לדבר איתך קודם. תנסי להתנהג יפה" הוא ביקש. "אני? למה אתה אומר את זה כיאילו אני איזו ילדה שרק מתחצפת לאנשים כל הזמן?" שאלתי בתמימות

מר האיזאווה גלגל עיניים ופתח את הדלת. זה היה משרד של משהו שבטוח בוס של הרבה אנשים כי יש לו ליטרלי שולחן ישיבות בחדר.

בתוך החדר היו הרבה אנשים עם חליפות שדיברו אחד עם השני בלחץ. אבל ם הסתכלו עלינו שנכנסנו.

"זאת היא?" האחד מהם שאל וקם אלינו "כן" מר האיזאווה אמר לו. "שמענו הרבה עלייך קאי. טוב סוף סוף לפגוש אותך פנים מול פנים" הוא אמר בחום ולחץ לי את היד.

חייכתי אליו כי לא ידעתי מה לענות אבל ניראה לי שזה עשה את העבודה כי הוא חייך אליי בחזרה.

"טוב. בואו לא נבזבז זמן, חיים של אנשים מוטלים פה על הכף" משהי אמרה. היא לבשה חצאית ארוכה צמודה שחורה, חולצה מכופתרת לבנה, נעלי עקב שחורות והשיער שלה היה אסוף לגולגול. יש לי הרגשה שהיא גיבורה לשעבר אבל אני לא בטוחה.

"בואו שבו" היא סימנה לנו ושנינו התיישבנו באמצע. "לי קוראים  ג׳יי, אני המנכלית של הסוכנות. אני יודעת שזה מוזר שזה כבר קורה לך ביום הראשון שלך ואת כניראה מותשת מהנסיעה אבל אני צריכה שתתרכזי רגע במה שאני הולכת להגיד, בסדר?" היא שאלה אותי.

"אני בסדר. את יכולה לדבר על מה שזה לא יהיה ואני אקשיב. בפעם האחרונה שבדקתי אין לי בעיות קשב" אמרתי לה וחייכתי.

"עוקצנית. בדיוק כמו שאמרת" ג׳יי חייכה למר האיזוואה. "שלוש שנים ועדיין לא הצלחתי לגרום לה להפסיק" הוא ענה ביאוש

"כן שלוש שנים ועדיין לא הצלחת לגרום לקריק פתאום לצוץ אצלי. הצניות שלי זה חלק ממני בדיוק כמו הקריק שאין לי. עכשיו, מה רצית להגיד?" שאלתי את ג׳יי

My Angel- לא תשברו אותיWhere stories live. Discover now