My Angel- לא תשברו אותי

סיוט אמיתי

אני יודעת שאני חולמת עכשיו וזה סיוט. אני יודעת שמה שאני מרגישה עכשיו לא אמיתי.

זה נורמאלי שכבר התרגלתי לראות גופות בוהות בי בתוך הראש שלי? כי אני לא חושבת שזה בסדר.

הערתי את עצמי, אבל זה לא הפך את ההרגשה שלי לטובה. להפך.

אני לא מצליחה לפתוח את העיניים, והגרון שלי צורב. משהו ממלא אותו, אני מרגישה שאני נחנקת.

מישהו סובב אותי על הבטן, וקצת קיא יצא מהגרון שלי. הצלחתי לפתוח רק קצת את העיניים. אני עדיין בחדר במטוס, והכל פה חשוך.

אין פה אף אחד, אבל הרגשתי שיש משהו מאחורי. המשהו הזה התחכך בי.

קאיה. היא כניראה דחפה אותי על הבטן. איכשהו, הצלחתי לסובב את עצמי בחזרה על הגב.

עכשיו אני יכולה להתחיל לעשות רשימה של דברים שכואבים לי. ראש, בטן, רגלים אוזניים, נחיריים, גרון.

ברשימת הדברים המוזרים שעוברים על הגוף שלי עכשיו- עפעפיים נפוחות, חוסר תחושה בידיים שלי, לסת נעולה-

חוסר תחושה בידיים שלי. אני לא מרגישה את הידיים.

עילצתי את עצמי ופתוח את העיניים שלי עד כמה שאני יכולה. קאיה עמדה מעליי והסתכלה ישירות עליי.

גם אם הייתי רוצה לא הייתי יכולה להגיד לה ללכת לקרוא לעזרה, הגרון שלי מרגיש נורא.

התחלתי להרגיש שקשה לי לנשום, ולא מפאניקה. זה מרגיש כיאילו קנה הנשימה שלי נסתם.

אני חייבת להרגע. ועכשיו.

אני צריכה לצאת מפה...הבעיה היא שאני לא רואה כלום. העיינים שלי כמעט סגורות לגמרי ואני רואה מטושטש וגם אם היה אור בחדר זה היה גורם לכאב ראש שלי לגבור.

הרגשתי שקאיה ירדה מהמיטה. אני חא יודעת לאין היא הולכת אבל כניראה יש לה רעיון.

שמעתי רעשים מוזרים מהדלת. סריטות. היא סורטת את הדלת. השאלה אם הגיבורים ערים, כי יש מצב שהם לא.

אני לא יודעת כמה זמן שכבתי על המיטה, בקושי מסוגלת לנשום וסובלת מכאבים ובחילות אבל בסופו של דבר שמעתי צעדים, יחד עם מלמולים בסגנון של- למה קאי לא יכולה לפתוח לה את הדלת?

כשהדלת נפתחה שמעתי קול שקט, כניראה כדיי לא להעיר אותי אבל הצפצופים באוזניים שלי לא נתנו לי להתרכז כדיי להבין מי זה.

"מה את רוצה?" משהו שאל את קאיה. הרגשתי שמשהו מתקרב אליי, הצלחתי לראות את הצללית מבעד לעפעפיים שלי, אבל לא יותר מזה.

יד הוצמדה למצח שלי ואחרי כמה שניות היד נעלמה וגם הצל. מה לאזעזל קורה פה? אני חושבת שאני עם חום גבוה מידיי כדיי להבין מה קורה פה.