אהבתי אותה.
אלוהים, כמה שאהבתי אותה.
אני אוהב אותה.
לא סיפרתי את זה, לא רציתי לאהוב, אבל לא היה על מי לעבוד. אני אוהב אותה.
היא יפייפיה.
עינייה הכחולות משכו אותי מהפעם הראשונה שראיתי אותה.
אבל היא לא יכלה להיות שלי, היא הייתה החברה הכי טובה של אחותי...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
קיפלתי את הכביסה הנקייה שלי אחרי שהיא התייבשה, אחד אחרי השני.
המחשבות שלי לא היו פה, רק חשבתי על אירועי אמש. על השיחה שלי ושל ליאנה, על הנשיקה שלי ושל—
לא.
את לא יכולה לחשוב עליו, את רוצה לשכוח ממנו.
שמעי צליל הודעה נשלחת אל הפלאפון שלי, הרמתי את הפלאפון שלי, בוחנת את מסך הנעילה שלי.
השטן: סיילין?
אלוהים, ממתי הוא שולח לי הודעות?
שמרתי את אבא שלי כ׳השטן׳ כי הוא באמת השטן מהגיהנום.
את/ה: מה אתה רוצה?
השטן: ילדה שלי, חמודה שלי,
את/ה: מה אתה רוצה?
השטן: אני צריך כסף.
נאנחתי, הוא באמת חושב שאני אביא לו כסף? אני צריכה משהו שיחזיק את הבית הזה, שיחזיק אותי. וזה הכסף שאני מקבלת בעבודה, אני לא מקבלת משכורת גדולה, אבל היא מספיקה כדי לתחזק בן-אדם אחד.
את/ה: ומה אתה רוצה ממני? אתה לא תקבל אותו ממני.
יכולתי לדבר אליו איך שאני רוצה כשהוא לא גר איתי יותר, לא כמו בתיכון ששמרתי על שתיקה.
השטן: תמיד ידעתי שאת כלבה, בידיוק כמו אמא שלך.
את/ה: תפסיק להאשים אותה.
השטן: את חתיכת מזדיינת, כלבה. שילמתי על הכל בילדות שלך, זונה אחת. ככה את מחזירה לי?
השטן: בית הספר, הבגדים, נעליים, אוכל, פאקינג הכל. וכשאני צריך כסף כדי לשלם חוב את מפנה גב.
את/ה: כמה אתה צריך?
לא התכוונתי להביא לו, רק רציתי לדעת כמה הוא רוצה ובמה הוא הסתבך הפעם.
השטן: עשר אלף.
את/ה: אתה חושב שמשכורת המלצרית שלי יכולה לעזור לך? ממש לא. תמצא עבודה, זקן.
התנהגתי כאילו לא אכפת לי, אבל עדיין הייתה לי הרגשה רעה.
