אהבתי אותה.
אלוהים, כמה שאהבתי אותה.
אני אוהב אותה.
לא סיפרתי את זה, לא רציתי לאהוב, אבל לא היה על מי לעבוד. אני אוהב אותה.
היא יפייפיה.
עינייה הכחולות משכו אותי מהפעם הראשונה שראיתי אותה.
אבל היא לא יכלה להיות שלי, היא הייתה החברה הכי טובה של אחותי...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני רוצה אותה. יותר מכל דבר אחר כרגע. לא חשבתי שאני אגיע למצב שאני חושב ככה על בחורה, בעיקר לא על חברה טובה של אחותי. כבר כמעט שלושה חודשים שאנחנו פשוט מחליקים על מה שקרה במסיבה, כבר זמן מה שאנחנו מחליקים על ה-׳לא דייט׳ שהיה לנו.
אחרי שהיא אמרה שאין לה בעיה שאצא עם הבחורה ההיא מהשכבה שלה, רתחתי. אין לי שום עיניין בבחורה ההיא, יש לי עיניין בסייל.
אני רוצה את סייל, אני רוצה שהיא תיהיה שלי, אני רוצה שהיא תדע שהיא שלי, אני רוצה שהיאתרצה להיות שלי.
אבללעזאזל, זהכל-כךפאקינגמסובך.
אני רוצה אותה, אני יודע שהיא רוצה אותי, הדבר היחיד שמפריד בינינו זאת סלינה.
״מה קורה לך?״ קולו הקר של פבלו חדר שאוזניי כשהוא נעמד מולי כשאני הורדתי את כפפות האיגרוף. ״מתאו אמר לי שאתה לא תיהיה מרוכז, לא חשבתי שעד כדי-כך.״ הוא אמר, נשען על הקיר לצידי. ״זה בגלל הבחורה ההיא, אה?״ הוא פולט. ״איך אתה—״ הוא קטע אותי. ״מתאו סיפר לי.״
״מה קורה לך איתה? שמעתי שהיא חברה חדשה של סלינה.״ פבלו שאל. ״כן.. אני רוצה להיות איתה, אבל היא לא רוצה לסכן את החברות שלה עם סלינה.״ סיפרתי. ״סלינה באמת תכעס אם היא תדע.״ פבלו שיפשף את לסתו. ״רגע, אתה רוצה להיות איתה?״ הוא הביט בי בפליאה, אך מיד מבטו האדיש חזר במהירות אל פניו.
״זה מסובך,״ נאנחתי ונשענתי לאחור. ״זה לא נשמע מסובך.״ הוא השיב. ״זה לא נשמע, אבל זה מסובך, תאמין לי.״ אמרתי לו. ״תשכנע אותה,״ הוא פלט לפתע. ״לשכנע אותה? לשכנע אותה מה?״ שאלתי, כיווצתי את פניי אליו. ״תשכנע אותה שאתה ראוי לה, שאתה ראוי לסיכון שהיא מפחדת לקחת.״
״אני לא אצליח. היא כל-כך נחושה בדעתה שאנחנו לא יכולים להיות ביחד, ושהיא לא רוצה אותי. היא אמרה לי שלא אכפת לה שאני אצא עם אחת מהבנות בשכבה שלה.״ סיפרתי בנחירת בוז, נזכר בשיחה שלי ושל סייל לא מזמן.
״אני מכיר אותך, אתה כבר תמצא דרך לשכנע אותה. אתה רק צריך לנסות ולא לוותר.״ פבלו אמר לפניי שלקח צעד אחורה, הסתובב אל הדלת ויצא מחדר הכושר. ________ ביום שאחרי, מצאתי את עצמי מחכה מחוץ לכיתתה של סייל, רק מחכה שתצא כדיי שאוכל לחטוף אותה איתי. ״לוקה,״ קול נשי נשמע לפני שיד נשית אחזה בכתפי וגרמה לי לסובב את ראשי אל הבחורה. ״היי,״
״היי,״ הבטתי בבחורה, מנסה להזכר בשמה. ״ג׳יג׳י, מה קורה.״ אני מביט בבחורה בחיוך כובש, בטוח בשם שעלה לי לראש. ״ג׳ני. דיברנו לפני שבוע, אמרת שאני יפה.״ היא הביטה בי בציפייה כשנזכרתי בשמה, אך בקצת זעף שטעיתי בשמה. ״הו, ג׳ני, כן,״ חזרתי אחריה.
״אז, מה אתה עושה עכשיו? תהיתי אם אתה רוצה לצאת מבית הספר עכשיו,״ היא ליטפה את זרועי בחיוך קטן. ״לא יכול, אבל את יכולה לשאול את בראיין, אני יודע שהיא בקטע שלך.״ אמרתי בחיוך קטן, מקווה שהיא תתרחק ותצעד לבראיין. לא יזיק למזדיין ההוא להתרחק מהבחורה שלי.
סייל בדיוק יצאה עם חברתה מהכיתה שלהם, היא לא הבחינה בי אז מיהרתי להגיע אליה. ״אני צריך ללכת,״ דחיתי אותה, מיהרתי אל סייל ונעמדתי מאחוריה. ״אה.. סייל?״ חברתה של סייח קראה לה כשהביטה אליי. סייל הסתובבה בפנים מבולבלות, כשהבחינה בי, היא נאנחה וגילגלה את עינייה.
״ברבי,״ חייכתי אליה חיוך פלרטטני. ״חברה של ברבי,״ הסטתי את מבטי אל חברה שלה, קורץ לה ומחזיר את מבטי אל סייל. ״אני אלך, אני גם ככה צריכה להגיע לשיעור עכשיו.״ החברה של סייל כמעט רצה מכדי להתרחק מאיתנו.
״מה אתה עושה? אתה לא יכול פשוט לפנות אליי ככה. אם מישהו שקרוב לסלינה מספיק כדי לספר לה על זה יעבור פה? או יותר גרוע, אם סלינה תעבור פה?״ היא נלחצה והביטה לצדדים שלנו.
גילגלתי את עיניי ודחיתי את דבריה. ״אני יודע שה- ׳לא דייט שלנו׳ נגמר גרוע..״ אמרתי כשנשענתי עם כתפי על אחד הלוקרים. ״אז אנחנו נצא שוב. זה יגמר יפה, מבטיח.״ קרצתי אליה בחיוך. ״לא. אני אמרתי לך, לוקה. נצא רק פעם אחת וזהו.״
״אבל אמרת שנצא ל- ׳לא דייט׳. הפעם אנחנו יוצאים לדייט.״ קבעתי והיא הרימה את גבותיה בשעשוע. ״אתה חושב?״ היא כמעט צחקה. ״אני בטוח.״ השבתי. ״מה קרה לג׳ני למה שלא תבקש ממנה לצאת? ״ היא הביטה בי בהבעה מלגלגת.
״היא לא מעניינת אותי.״ אמרתי בהחלטיות. ״אז מי מעניינת אותך?״ היא שאלה, אך הבעת פניה הייתה נראת לא מעוניינת. ״את.״ השבתי, מביט בה מזדקפת, מתעלמת ממני ומכניסה את מחברותיה אל הלוקר הפתוח שלה. ״קדימה, ברבי. אל תדחי אותי, אזרתי אמון אומץ כדי לפנות אלייך.״ אמרתי לה בשעשוע.
״את רוצה שאתחנן? כי אני יכול לעשות את זה.״ אני מעביר את ידיי על מותניה ומתקרב אליה. ״ממש מתאים לי לרדת על הברכיים בשבילך כרגע, ברבי.״ אמרתי לה, מחליק את ידיי על מותניה וגורם לצמרמורות שלה לעלות על פני השטח. ״בסדר,״ היא נאנחת ברוגז, ממהרת להחלץ מזרועותיי ולהביט מסביבנו. ״אני אאסוף אותך בתשע, תיהיי מוכנה אז.״
״זה דייט. אבל אני אומרת לך עכשיו, גם אם אתה בטעות תאחר, לא יהיה דייט.״ היא אמרה, ואני מיהרתי להצדיע כמו חייל. ״לפי פקודתך, המפקדת ברבי.״ התבדחתי. ״פתאום לא בא לי לצאת בכלל,״ היא מסננת. ״זאת אומרת, מה שתרצי, ברבי.״ מיהרתי לשנות את תגובתי בשעשוע.
״מספיק טוב. אני אני הייתי הולכת על ׳מה שתרצי, המפקדתסייל.׳״ היא צחקה והניחה את ידיה על מותניה. הצחוק הזה.. אניבגןעדן? הבטתי בה ללא הפסקה, היא הפסיקה לצחוק באיטיות והביטה בעיניי בחזרה. ״אני צריכה ללכת לשיעור,״ היא כיחכחה בגרונה וקטעה את קשר העין שלנו.
״נתראה כבר,״ היא הביטה בי לרגע נוסף, לפני שעקפה אותי והתקדמה לכיתתה.
