האכזר האהוב עליי

פרק 16 - הבריחה הקטלנית

התחלתי להתקדם לעבר השירותים, הסתכלתי ימין ושמאל כדי לראות שאף אחד לא מסתכל מהצד.
אני מתחננת את הבריחה הכי טובה בחיי.
אני חיה כבר 18 שנה ואף פעם בחיים לא ברחתי כמו שאברח עכשיו.
אולי אם הייתי מדברת עם אני בגיל 7 כשברחתי לרוי באמצע הלילה כי רבתי עם אבא שלי, הייתי אומרת שזאת הבריחה הכי טובה, אבל וואו!
לברוח מהשירותים ממקום שאף אחד לא מודע אליו.
זה וואו.
אני מדברת לעצמי בלב בזמן שאני מתקדמת לשירותים,
עוברת בי המחשבה על שליו,
מה יהיה איתו כשהוא יגלה שברחתי?
גיחחתי לעצמי
טוב, הגעתי לשירותים דור מחכה מחוץ לדלת ואני מנסה לפתוח את החלון בשקט.
"זריז לין!"
"אשתדל, פתאום הופיע לי גם קקי מטורף!
תחכה קצת בשבילי?"
"את רצינית? אני אחכה בחדר שליד, תצעקי כשאת מסיימת"
דור נעל את דלת השירותים השבורה וחשב שאם הוא נועל זה יעצור אותי מלפרוץ אותה.
וואו בנים, איזה עם טיפש ומגודל, אין לי כוח לטיפשות הזאת.
עליתי על האסלה השבורה והמלוכלכת, פתחתי את החלון בשקט וטיפסתי עליו,
"סעמק, איזה קשה זה" אמרתי לעצמי.
"פאק איפה הסולם?!"
הסולם פתאום נעלם מפה וואט?!
טוב, זה לא יעצור אותי מלברוח מהבית זונות שפה.
עליתי על החלון הוצאתי את רגליי החוצה וקפצתי.
אני קופצת על המזרן הישן והמגעיל שהיה מתחת לחלון,
אני מרימה את ראשי ורואה מולי מכונית שחורה וגבר גבוה ושרירי שנשען על חלון הדלת של האוטו,
אני משפשפת את עיניי בחוזקה כדי לראות יותר טוב ומזהה את השרירים האלה, את הסגנון לבוש, האוטו!
זה רוי!
מה קשור?!

אני מתקדמת לעבר המכונית כדי לנזוף בו,
"מה אתה עושה פה?!"
"תרגעי! באתי להוציא אותך מכאן."
"טוב שנזכרת, ובכל זאת אני לא צריכה את העזרה שלך, תודה ושלום!"
פינתי את גבי המלוכלך אליו והמשכתי ללכת,
רוי תפס אותי ביד והכריח אותי להיכנס ועמדתי על שלי.
לא אהיה חלשה בפניו שוב.
אני מספיק חזקה כדי ללכת ברגל.
מי ישמע.
כמה שעות, איי איי.
אני מדברת לעצמי בזמן שאני הולכת
שעה, שעתיים, אני מחפשת מישהו על הכביש שיוכל לאסוף אותי,
בכביש השני אני רואה את המכונית של רוי, אני מתעלמת, הוא ירדו אחרי עד שימאס לי.

כבר חושך בחוץ, אני עדיין הולכת, הגעתי לכביש המהיר.
נעצרתי בכביש, הושטתי את ידי לעבר הכביש וחיכיתי שמישהו יעצור לי.
אני במרחקים מהמקום שאליו נחטפתי,
אני רק מקווה שהם לא מחפשים אותי או קרובים אליי..
בגלל שהבגדים שלי היו קרועים ומלוכלכים הורדתי אותם והייתי עם מכנס קצר וחזייה ומעליי גקט שענק עליי ב8 מידות.
אני נראית הומלסית השם.
מי יעצור לי ככה?!
אני עומדת שעה ואני כבר לא רואה את המכונית של רוי..
מה הוא נסע כבר?
הוא נטש אותי?
אני עומדת ורואה צל ענקי שעומד מאחוריי, אוי אלוהים בבקשה שזה לא שליו או דור.
אני מנסה לראות בקטנה אבל הוא משך אותי וסגר את פי כדי שלא אצעק וסיבב אותי כלפיו.
זה הוא.
הוא הוריד את ידיו מפי ונישק את שפתיי, נישק בחוזקה.
ניסיתי להתנגד אך הוא היה חזק ממני.

שפתיו תרפו את שפתיי, כאילו הוא חיכה לרגע הזה כל חייו,
הוא לא שיחרר, אין לי אוויר.

הוא שיחרר אותי וחיבק אותי בחוזקה, התרחקתי כמה צעדים אחורה והבנתי.
הבנתי שזה הוא.