"רוי מה הקשר, תסביר לי איך הגעת למצב שאתה אבא שלך ואבא שלי באותו החדר!!!" צעקתי לרוי בזמן שהוא משחרר אותי מהאזיקונים שהיו קשורים על ידיי
"אני אסביר לך את הכל עוד מעט אני צריך לקחת אותך מכאן" השיב רוי
"מה? לאן אתה לוקח אותי? איתן יודע?" שאלתי בחוסר ידע
"כןכן לין אין זמן קדימה" אמר רוי בזמן שהוא מסיר את האזיקונים מידי
התרוממתי מין הרצפה והתקדמתי לעבר הדלת, רוי החזיק את ידי והוביל אותי לאוטו מוזר ושחור,
חגרנו חגורה, רוי התחיל לנסוע במהירות גבוהה,
"תאיט!!! אנחנו עוד נעשה תאונה!!!" צעקתי לרוי
"אין זמן!!! לא אספיק לדבר איתך, צריך להגיע לם מוקדם מאןד" השיב רוי
"אתה מוכן להסביר לי כבר מה קורה כאן אידיוט?" השבתי
"עוד מעט תדעי הכל"
זמן רב עבר מהנסיעה, הגענו למקום ענקי ופתוח, מקום עם הרים שמיים פותחים, הכל יפה כאן,
"מה זה לאן הגענו?" שאלתי
"הגענו למקום הכי יפה על כדור הארץ" השיב רוי כשמסתכל על השמיים הסגולים ורודים שמעלינו,
"בואי שבי כאן, אנחנו צריכים לדבר" הוסיף רוי
"מה קורה כאן רוי? למה זה מרגיש כמו פרידה..?" שאלתי
"לין את יודעת כמה אני אוהב אותך,
אבל אני חייב שתביני.
בשביל להציל אותך, את אבא שלך, את כולכם, כולל המשפחה שלי, אני צריך לעזוב. לעזוב למקום אחר.
אני הולך לעבוד עם אמא שלי במקום עבודה גדול, משכורת נאה,
תנאים נהדרים, אעשה הכל כדי לגרום לך להישאר בריאה, שלמה תמיד אעשה הכל כדי לשמור עלייך.
את יודעת את זה נכון?" שאל רוי
"בבקשה אל תעשה לי את זה רוי, בבקשה אל תעזוב, אל תעשה את זה שוב רוי, אני לא אצליח בלעדייך, עד שסלחתי לך, עד שנפתחתי שוב, בבקשה אל. אם אתה אוהב אותי תישאר." השבתי בבכי.
"לין, לא משנה מה, אני אוהב אותך, ואף פעם לא אעשה משהו שיפגע בך. זה מה שעליי לעשות כדי לשמור עלייך.
אני לא רוצה לעזוב, אבל אני חייב.
בחיים לא ארצה לעזוב מרצוני. את כל העולם שלי, אני תמיד אהיה שמה בשבילך, אני תמיד אבוא לבקר מידיי פעם, זה גם לא רחוק ממש, זה קרוב בבקשה רק אל תבכי" ביקש רוי
"רוי בבקשה ממך אל תעזוב אני צריכה אותך, אחרי כל מה שקרה אחרי כל מה שעברנו ביחד, בבקשה רוי אני מתחננת בבקשה אל תעזוב אני מבקשת ממך, שיפגעו בי שיעשו הכל, רק אל תעזוב!
בבקשה ממך, זה כל מה שאני רוצה."
התחננתי בבכי בפניו.
"אני אוהב אותך והכל נגמר, הכל עומד להיגמר, אני אלך איתן, ואסגור בשביל כולם את הבלאגן, תבטיחי לי רק שתשמרי על המשפחה שלי, שתשמרי על האחים שלי ועל אבי, בסדר?" ביקש רוי
"רוי בבקשה, בבקשה אל.. אני רוצה להיות איתך, אני לא רוצה שתעזוב, בבקשה, אני.. אני אוהבת אותך רוי, בבקשה אל תעזוב" אמרתי
רוי קירב אותי אל גופו ונישק אותי בחוזקה
אלו הרגעים האחרונים שלנו ביחד.
נישקתי אותו חזרה, נשיקה חמה שלא רציתי שתיגמר,
כבר הודתי בפניו לגבי הרגשות שלי,
אז מה אכפת לי לנשק אותו עוד פעם אחרונה, עוד נשיקה אחת שלא תקרה בזמן הקרוב.
"את באמת אוהבת אותי לין?" שאל רוי
"יותר מכל דבר אחר בעולם הזה רוי.
בחיים לא הרגשתי ככה, בחיים לא חשבתי שאתאהב ככה." השבתי כשדמעות זולגות מין עיניי וחיוך קטן שעלה על פניי
רוי ניגב את הדמעות שזלגו על פניי ואמר
"את לא תביני בחיים עד כמה אני מעריך אותך, על כמה שאני אוהב אותך, על כמה אני מעריך שהיית מסכימה להיפגש ולדבר איתי גם כשהיית עצבנית עליי, אני מצטער שזאת הדרך שבה נאלצנו להיפרד, את תמיד תהיי בלב שלי, תמיד אחשוב עלייך, אף פעם לא אפסיק לדמיין אותך, את הנשיקות שלך, את החיבוקים החמים שלך כשהייתי בהתמוטטות, את הנגיעות החמות שלך, את הליטופים שלך, אף פעם לא תצאי לי מהראש קטנטונת" אמר רוי כשדמעות החלו לזלוג על פניו,
הרגע הכי יפה בחיי, והכי עצוב בו זמנית.
השקיעות באמת יותר יפות כשאתה איתי רוי,
אולי בחיים אחרים, הכל היה מסתדר ולא נהרס, אולי בחיים אחרים היינו יכולים להיות ביחד מבלי ששום דבר יהרס,
אני אוהבת אותך רוי, אוהבת מכל דבר אחר בעולם, אם רק הייתה יודע כמה תחסר לי כשתעזוב..
YOU ARE READING
האכזר האהוב עליי
Romanceלין בת ה18 ילדתו של המאפיונר הכי אכזר של ניו יורק, אחות יחידה שגדלה בלי אמא. למשפחה של לין ואביה היו יריבים, משפחת לורט'. כולם יודעים שמשפחת לב ומשפחת לורט' יריבים. אביה של לין הכיר מישהי, ליאורה, בזמן האירוסין שלהם משהו משתבש. אצל משפחת לורט' יש של...
