התיאומה מהגיהנום [1]

פרק 22

דנטה :
פחד .
הרבה אנשים מרגישים פחד בחייהם על המון דברים שונים אימהות פוחדות לאבד את הילד או הילדה שלהם , נשים מפחדות לאבד את בן הזוג או את הכלב שלהם .
אבל אצל מאפיונרים הפחד לא קיים , הרגשות שלנו בכללי לא קיימים אנחנו חייבים להיות מנותקים מהכל . אבל 
בכל חיי לא הרגשתי פחד מטורף כמו שהרגשתי כאשר ראיתי איך הכדור נכנס לתוך בטנה של סיילו , הפחד שלי התעצם יותר כאשר ראיתי איך כל ידיה מתמלאות בדם .
איך השמלה הלבנה שלה הופכת לאדומה באזור הבטן התחתונה שלה , ״פאק איך זה קרה לעזאזל ?! ״ אחיה  טיאגו צעק עליי כמה שניות אחרי שעיניה נעצמות .
״מאיפה לי פאקינג לדעת את זה ?! ״ צעקתי עליו בחזרה והוצאתי את הטלפון שלי כדאי להתקשר לרופא של המאפיה , ״התקשרתי אליו כבר הוא בדרך עם האמבולנס ״
ג׳ובאני אמר ואני הנהנתי והרמתי את סיילו בשתי ידיי כמו שמרימים תינוק . ״לאן אתה חושב שאתה הולך בדיוק ?! ״ טיאגו נהם עליי ונעמד מולי אם ידיים שלובות על חזו והרגשתי איך עצבי עולים , ״אני לוקח אותה לבית חולים או שאתה רוצה שאחותך תמות פה ״ נהמתי עליו בחזרה ועקפתי אותו . עשיתי את העיקוף של הבית ורצתי במדרגות במהירות , ״אימא ואבא שלה כבר בדרך לשם עם ההורים שלנו ״ פאולו אמר לי כשהוא רץ לידי ואני הנהנתי ורצתי מהר יותר .
ג׳ובאני הרים את האקדח שלו וירה במנעול של הדלת דחפתי את הדלת בעזרת הכתף שלי , ובדיוק בזמן האמבולנס הגיע והם פתחו מהר את הדלתות .
שני רכבים שחורים באו וכל האחים שלי הרימו את האקדח מוכנים לירות , הכנסתי את סיילו לתוך האמבולנס והתחילו לחבר אותה לכל מיני מכשירים וניסו לעשות לה החייאה .
״תתחילו לנסוע ואם יקרה לה משהו אתם כולכם תמותו אני מובן ?! ״ פקדתי על הפרמדיק והוא הנהן במהירות והם נסעו משם , הצטרפתי אל האחים שלי והתקדמנו לשני הרכבים באקדחים שלופים. הדלת של הרכב הראשון נפתחה וחשפה את חואן אחיה של סיילו , הורדנו את הנשקים והתקדמנו אליהם במהירות . ״כנסו לרכבים המשפחות שלנו כבר הגיעו לשם ״ חואן אמר ונכנס בחזרה לרכב , ״תיסעו עם חואן אני יסע עם טיאגו ״ אמרתי לאחים שלי והם הנהנו ונכנסו כולנו במהירות לרכבים . ״אני נשבע לך שאם קרה משהו לאחותי אתה הראשון שאני יהרוג ״ טיאגו נבח עליי אחרי שהתחיל בנסיעה לכיוון בית החולים הפרטי של המאפיה , ״אני לא קשור לחרא הזה וכדאי שתזכור באיזה שטח אתה נמצא מוראלס ״ נהמתי עליו בחזרה והוצאתי את הטלפון מהכיס .
״דייגו אני צריך שתברר לי מי ירה בה ואיך הדבר הזה קורה תחת ההאבטחה שלנו ?! ״ נהמתי עליו ושמתי לב שטיאגו מקשיב לשיחה שלנו , ״התחלתי לברר את זה בשנייה שאתם יצאתם ״ הוא אמר והעברתי אותו לרמקול כדאי שגם טיאגו יוכל לשמוע . ״דבר דייגו אני רוצה תשובות עכשיו ״
״אלה היו הרוסים ״ שלושת המילים האלה שהוא אמר גרמו לשנינו לפעור עיניים ולעצבים מטורפים , טיאגו הגביר את המהירות ודייגו אמר . ״תתחיל להסביר לי במדויק מה קרה ואיך דבר כזה קורה ,  אחרי שאנחנו עברנו כבר מאות תכנונים על ההאבטחה .״ אמרתי לו בטון עצבני והגברתי את הווליום של הטלפון , ״ אז ככה אחד מהחיילים שלהם הסתתר על הגג הקרוב ביותר לחלון שלכם וחיכה עד שתבואו .״ הוא אמר והרגשתי איך עצבי עולים עוד שלב קדימה , טיאגו החנה את הרכב בחנייה של בית החולים הפרטי ודומם את המנוע . ״יש לך שלוש שניות להסביר לנו את זה יותר טוב ״ טיאגו אמר לו ודייגו נאנח בקולניות ,
״אין לי יותר מידי מידע רק מה שאמרתי לכם אבל לפי מה שאני חושב וכל מה שהבנתי . קרה משהו הרבה יותר חמור מרק כדור לתוך הבטן כשהגענו לשם אחרי שיצאתם היה בקבוק קטן וריק , לפי דעתי היה בתוכו רעל .״ הוא אמר וטיאגו התחיל לדפוק על ההגה וקילל בספרדית ״בני זונות שימותו כבר ״ פעם ראשונה בחיי שאני מסכים אם מה שהוא אומר , ״נדבר אחר כך בפעם הבאה שאני מתקשר אלייך אני רוצה תשובות מוכנות ולא סתם משהו ״ ניתקתי את הטלפון ויצאתי מהאוטו . ״סוף סוף הגעתם למה התעכבתם כל כך הרבה זמן ?״ ג׳ובאני שאל אותי , נאנחתי והתיישבתי על הכיסא ליד שאר האחים שלי שילבתי את ידיי והתרווחתי בכיסא . ״מה קרה לך ?״ פאולו שאל אותי אחרי כמה דקות של שקט , ורק הדלת של המיון נפתחת ומתוכה יוצאים ונכנסים מלא אחיות ורופאים אחרים .
״דיברתי עם דייגו לפני שנכנסנו הוא אמר לי שכנראה הכדור שפגע בה היה מהול ברעל ״ אמרתי להם והם נהיו בהלם ולא קלטו מה באמת קורה , ״היא באמת התעלפה מהר מידי וגם כשחושבים על זה היא הזיעה יותר מבן אדם שקיבל כדור לבטן . משהו באמת מוזר אמרת לו לבדוק את הבקבוק אולי נוכל לדעת מה הרעל שהשתמשו בו ״ קרלו אמר והרצינות שבקולו הבהירה לי שהוא חשב על זה עוד לפני שגילינו על זה , ״ידעת על זה עוד לפני שהוא גילה ?״ ג׳ובאני שאל אותו ושם את הכיסא שלו מולנו . ״לא ידעתי אבל זה לא הגיוני שבן אדם יזיע ככה הרבה מכדור בבטן התחתונה ויתעלף במהירות כזו , כולנו יודעים מה זה לחוות ירייה ובחיים לא התעלפנו בכזאת מהירות ולא הזענו ככה .״ הוא אמר והתרומם מהכיסא שלו ״נמאס לי כבר לשבת על החרא הזה הלך לי התחת ״ הוא אמר וג׳ובאני החניק גיחוך , ״תדבר יותר בשקט אם לא שמת לב אתה מוקף במלא אנשים פה ״ אבא שלנו אמר והתיישב בכיסא של קרלו . ״אתם מוכנים להסביר לי מה קרה ולמה אתם מדברים בשקט ?״ אבא אמר והתחלתי להסביר לו על כל מה שגילינו ועל המסקנות שלנו , ״יש משהו במה שקרלו אומר כדאי שנחכה לתשובה של הרופא היא כבר שעה וחצי בניתוח ״ אבא אמר ורק אז שמתי לב איך הזמן עבר מהר מידי . היינו אמורים לבלות את ליל הכלולות שלנו בצורה שונה אבל במקום זה הגענו לבית החולים , התחלתי להתעסק בטלפון ודיברתי עם בני הדודים שלנו שנשארו שם כדאי לברר מה קרה . ובמקביל ג׳ובאני דיבר עם דייגו ופאולו וקרלו דיברו עם השומרים ושאר האנשים שהיו באזור , כעבור שעתיים שלמות אחד הרופאים יצא מחדר הניתוח והפרצוף שלו הבהיר שמשהו רע קרה .
״דוקטור מה שלום אחותי ?״ טיאגו שאל וכולנו התקבצנו סביבו חוץ מההורים של סיילו , ״ הצלחנו להוציא את הכדור ואת כל הרסיסים שהיו אבל נתקלנו בבעיה ״ הוא אמר ואמבר בת הדודה שלה הקדימה אותי ואמרה . ״מה הבעיה דוקטור ?״ רק שזה לא מה שאני חושב שזה
התפללתי בליבי וקיוויתי שדייגו טעה וזה לא היה שום רעל כזה או אחר , ״הכדור היה מהול ברעל מסוג מיוחד ביותר ואין לנו אליו שום תרופה בבית החולים ״
בני זונות
״מה אתה אומר לי בעצם שבכל בית החולים המזורגג שלך אין שום תרופה לחתיכת רעל מזדיין ״ התנפלתי על הרופא והאחים שלי הרחיקו אותי ממנו והחזיקו אותי חזק . ״לצערי הרב אדון ארמני הרעל הזה מיוחד כל כך שאפילו להשיג אותו יכול לקחת שנים ״ הוא אמר וכמעט התנפלתי עליו שוב פעם אבל האחים שלי החזיקו אותי חזק ועצרו אותי , ״מה סוג הרעלן ?״ חואן שאל את הרופא ושילב את ידיו . ״סוג הרעלן הוא ריצין אבל ישנם אנשים שקוראים לו ריצנין ״ הרופא אמר ושתק לכמה שניות , ״יש שני פתרונות אפשריים״ הוא אמר וכולם חזרו להקשיב לו . ״מה הם ?״ חואן אמר ולפי טון קולו היה אפשר להבין שהוא עצבני ביותר , ״הפתרון הראשון הוא לנסות למצוא את הנסיוב של הרעלן והאופציה השניה היא לא קלה במיוחד .״ הוא אמר והשתתק
״מה האופציה השניה דוקטור אל תשגע אותי ״ נהמתי עליו והוא השפיל את ראשו ועיסה את רקתו , אחרי כמה שניות של שקט הוא הרים את ראשו בחזרה ואמר . ״האופציה השניה היא לזרז את הסבל שלה ולהרוג אותה ״
ראיתי שחור .
לא שמתי לב בכלל למה שאני עושה עד שכמה אנשים החזיקו אותי חזק ולא נתנו לי לזוז , ניערתי את ראשי וראיתי את הרופא על הרצפה שלושת האחים שלי החזיקו אותי ואבי עמד מולי . ״אנחנו נמצא את הנסיוב המזדיין הזה ואם דבר אחד יקרה לאישתי אתה תמות בידיים שלי שמעת אותי חתיכת מזדיין ?!״ צעקתי על הרופא והוא הנהן והתרומם במהירות מהרצפה וחזר לחדר הניתוחים , השתחררתי מהאחים שלי והלכתי לכיוון היציאה ״דנטה תחכה שניה ״ שמעתי את ג׳ובאני אומר לי וראיתי בהשתקפות של הדלתות שהוא והאחים שלי באים אחרי וגם האחים של סיילו . ״אמרתי לך לעצור ״ ג׳ובאני אמר ותפס את ידי ניערתי אותה ממנו ושילבתי את ידיי , ״מה אתה מתכוון לעשות עכשיו ?״ חואן שאל אותי והסתכלתי עליו בבלבול . ״אתה באמת חושב שאחותי תשכב על מיטת בית חולים תגסוס מרעל ואנחנו נשב פה ולא יעשה כלום ״
טיאגו אמר בשם שניהם והנהנתי אליו , ״כרגע הדבר היחיד שעובר לי בראש זה ללכת לאחד מהמועדונים שלהם ולברכו את כל הרוסים שנמצאים שם .״ אמרתי להם ויצאתי לכיוון הרכב שאני וטיאגו באנו איתו , ״המפתח אצלי כדאי שתקרא לתגבורת הולך להיות לנו לילה מלא דם .״ הוא אמר ונכנס לרכב והתחלנו בנסיעה מהירה לכיוון המועדון של הרוסים , ״אתה חושב שהנסיוב הזה היה אצלם ?״ טיאגו שאל אותי אחרי כמה דקות של נסיעה והרבה טלפונים זועמים . ״כדאי להם כי אחרת אני לא היה רחמן ״ טון קולי העצבני היה חד ובטוח , ״דנטה אנחנו הגענו לשם תוך כמה דקות אתם מגיעים ?״ דייגו שאל אותי . בשנייה שנכנסו למכונית התקשרתי אליו ואמרתי לו לבוא למועדון הבמבינו עם תגבורת גדולה , ״לא נשאר לנו הרבה זמן אבל תתחילו להתמקם שם ״ פקדתי וניתקתי את הטלפון . העברתי יד על פניי וניסיתי להרגיע מעט את העצבים שהתחוללו בגופי , ״למה אתה עושה את זה ?״ טיאגו שאל אותי כיווצתי את גבותיי והסתכלתי עליו בבלבול . ״למה אתה מתכוון ?״ שאלתי אותו ושלחתי לג׳ובאני הודעה שאנחנו עוד שתי דקות שם , ״אני מתכוון לכל הקטע הזה שאתה עוזר לאחותי ״ הוא אמר ולפי טון קולו ידעתי שהוא דורש תשובה כאן ועכשיו . ״היא אישתי ואם היא תמות יאשימו אותי ותהיה מלחמה ״ אמרתי את הדבר הראשון שעלה בראשי , אבל את התשובה האמיתית לא ידעתי .
למה באמת אני עושה את זה ?
״אני לא כל כך מאמין לתירוץ הזה אבל מכיוון שהגענו למועדון נדבר על זה אחר כך ״ הוא אמר ודומם את המנוע ,  בנקודת מפגש שלנו כמה דקות ריצה מהמועדון שלהם
״סוף סוף הגעת בוס הכל מוכן והם לא חושדים בכולם . הצבתי שלושה צלפים על גגות שונים ככה שהם מוקפים ויש גם צוות גיבוי במידה ויקרה משהו חמור יותר , ובקיצור הכל מוכן וחיכינו רק לך .״ אמר לי דייגו כאשר הוא ראה אותי , דייגו ואני תמיד הסתדרנו טוב ויפה מאוד והמוחות שלנו עבדו אותו הדבר כמעט בכל דבר .
ראיתי את שני בני הדודים שלי מקרבים אלינו ופתחתי לדייגו על הכתף ואמרתי לו , ״כל הכבוד תדאג גם שהמוראלסים יסתדרו ותחבר אותם לאיזשהו צוות שאתה חושב שהם יתאימו לו .
״שלום לך בן דוד אתה לא אמור להיות עסוק בליל הכלולות שלך ?״ שאל פבלו ואני גלגלתי את עייני והסתכלתי עליו במבט מיואש , ״הייתי אמור אם אישתי לא הייתה מקבלת כדור מורעל לבטן ״ אמרתי להם ושאר האחים שלי הצטרפו אלינו . התחלתי להסביר להם מה קרה וכעבור כמה דקות חואן וטיאגו הצטרפו אלינו , ״דייגו אמר לנו להודיע לך שהכל מוכן וכולם יודעים מה לעשות ״ טיאגו אמר והוציא את הנשק שלו החוצה . ״לאיזה צוות הוא שיבץ אותכם ?״ ג׳ובאני הקדים אותי ושאל אותם , ״אנחנו לבד אנחנו לא צריכים שום צוות ״ חואן אמר בטון ארסי והוציא את הנשק שלו . ״אתם לא תיכנסו לבפנים אם אתם לא בצוות ״ אמרתי להם והם גיחכו והסתכלו עליי בזלזול , ״למה שאני יצטרף לצוות של איטלקים מסריחים שרק לפני כמה חודשים רצו להרוג אותנו .״ טיאגו אמר בארסיות וכמעט התנפלתי עלי אבל אחי ג׳ובאני החזיק אותי , ״כל עוד אתם בשטח שלי ובמקום שאני נמצא בו אני זה שקובע את החוקים . וכמו שכולם יודעים נחתם הסכם שלום בגלל החתונה אם לא תכבדו אותו נבטל אותו ״ אמרתי להם כפקודה והם גלגלו את עיניהם וטיאגו הוציא  את הטלפון שלו מהכיס , ״מה איתה אבא ? הכל בסדר ?״ הוא שאל את אביו והם התחילו לדבר בספרדית . המשכנו בינתיים לדבר על התוכנית שלנו והתעלמתי מהשיחה של טיאגו , ״דנטה תצרף אותנו לאיזשהו צוות ״ טיאגו אמר אחרי רבע שעה שהוא מדבר עם אביו . ״אין בעיה שניכם בצוות שלי ״ פקדתי והם הנהנו בחיוב , סידרנו את הנשקים ובדקנו שהכל במקום הנכון ״מה אבא שלך אמר לך ?״ שאלתי את טיאגו . ״המצב שלה מחמיר כדאי שנמהר ונביא כבר את הנסיוב המזוין הזה ״
לא תיארתי לעצמי שהיה לי אכפת ממישהו שהוא לא המשפחה שלי אבל כרגע אני מרגיש דאגה . דאגה גדולה כלפי סיילו . ניערתי את ראשי ונעמדתי מול כל החיילים ״הגיע הזמן להיכנס כל הצוותים יודעים מה הם צריכים לעשות , כמו תמיד אנחנו לא נהרוג חפים מפשע ולא ניתן לאף רוסי מזדיין לברוח אני ברור ? ״
״ברור בוס ״ כולם צעקו והתחילו להתפזר ולהתמקם בנקודה שלהם .
״מתחילים ?״ שאל אותי קרלו וחיוכו הזחוח הבהיר לי כמה הוא רוצה להרוג אותם כבר .
״מתחילים ״
היוש חברים 🩷
שבוע שעבר הפרק לא יצא בגלל שהיה לי מחסום כתיבה עצום , וכתבתי מאתיים מילים בלחץ והיום ישבתי על הפרק וסיימתי אותו .
מקווה שתאהבו למרות שהוא טיפה צולע
אוהבת אותכם 🤍