קמתי אחרי לילה חסר שינה, היום אני אמורה לטוס לארץ מולדתי ישראל לפחות ככה ההורים שלי אומרים אני מרגישה שארץ מולדתי היא ספרד ולא אחרת. קשה לי לחשוב על העזיבה מספרד, זה הבית שלי שם כל החברים שלי, המשפחה וגם הים המקום המושלם לנקות את המחשבות.
ארזתי מזוודה שהכילה את כל הבגדים, תמרוקים, והדברים האישיים שלי. עשיתי סיבוב אחרון בחדר שלי וגם ישבתי טיפה במרפסת.
״תרדי למטה המונית הגיעה אנחנו ממהרים״ אמא שלי צעקה מהקומה הראשונה, העמסנו את כל המזוודות והתיקים לתא המטען של המונית.
הנסיעה לשדה התעופה נמשכה שלושים ושתיים דקות שהרגישו נצח
הנסיעה עברה בשתיקה מייסרת. הסתכלתי דרך החלון ומחיתי את הדמעות שנזלו מעיני בעודי מסתכלת מהבית והנוף שהולך ומתרחק ממני.
״הנסיעה עלתה ארבעים יורו״ הנהג הצהיר שהגענו לשדה התעופה.
ירדנו מהמונית עם כל המזוודות והתיקים לכיוון הטרמינל, הטיסה שלנו בשעה שתיים עשרה בצהריים. לאחר הבידוק הביטחוני היה לנו שעה וחצי להסתובב בדיוטי פרי, בדרך כלל הייתי שמחה וקונה מלא אבל הפעם הרגשתי עצב וחוסר חשק.
״קריאה לטיסה A2 קריאה לטיסה A2״ זה הטיסה שלנו זה הצעד האחרון מכאן החיים שלי כבר הולכים להיות אחרת.
YOU ARE READING
השמחה שבשינוי ורעש הגלים
Romanceרוני עוברת ממדינה שנולדה בה, לארץ ציונית שהוריה רוצים בה, מקעקעת מקצועית ואוהבת את הים מאוד. היא לא יודעת מה היא תעבור ומה מחכה לה איתי לוחם בצבא שחיי בין אובדן למלחמה לבו אטום, ולא מאמין במערכת יחסים, מפחד מאהבה ולא יודע מה יקרה שיפגוש את הנערה הנכ...
