היום אני החלטתי ללכת לים, אני מאוד אוהב לנקות את המחשבות ולשמוע את רוח הגלים ואחרי תקופה קשה של יותר מחודש אחרי המוות של יונתן הרגשתי שאני צריך את זה לעצמי, רק אני והגלים.
פרסתי את המגבת ותיק הים על החוף, שמתי קרם הגנה ישבתי והקשבתי לרעש הגלים והרוח, יש ריח שיש רק לים שמכניס לי אוויר לריאות מכל משאף, מזגן או משהו אחר.
באתי לחוף רק לצורך הזה אבל מולי עברה נערה יפיפיה שערה מרושל עגילים גדולים ותכשיטים שמענדים את אוזנייה וגופה החטוב עם ישבן וחזה מעוצב, בגד הים שלה היה בצבע תכלת אוקיינוס, לא ראיתי אותה לפני אני מגיע לחוף הזה על בסיס קבוע לפחות פעם בשבוע אם אין משהו חריג. היא ישבה לבדה על מגבת בהמשך אלי, המשכתי לבהות ולהסתכל עליה כאשר הבחנתי שהיא מוציאה ספר קטן מתיק הצד שלה ומעיינת בו, הרגשתי שאני צריך להגיד משהו ולנסות להזרים אותה הלכתי לכיוון המגבת שלה
שאלתי אותה ״מה את קוראת?״ היא טיפה נבהלה ומייד התעשתה ״אני קוראת את הלביאה הלוחמת ספר נהדר למה אתה שואל?״ אני לא מכיר את הספר, אבל שמעתי שיש לה מבטא זר ולא מוכר ״זה מבטא ספרדי עליתי מספרד לפני חודש בערך״ איך היא ידעה שזה מה שחשבתי עליו? הרגשתי שאני טיפה נעלם במבט שלה זה אף פעם לא קרה לי ואני צריך להתנער ומהר. אני לא יכול לנהל מערכת יחסים עם מישהי, ״אני צריכה ללכת״ אף פעם מישהי לא הלכה פשוט באמצע השיחה ראיתי אותה מתקדמת לכיוון המים ונכנסת אליהם, עקבתי אחריה ונכנסתי למים בעקבותיה ״את לא אמרת לי איך קוראים לך״ צעקתי בתקווה לתשובה אבל היא המשיכה לשחות וכבר איבדתי תקווה, חזרתי לחוף ארזתי את הדברים והלכתי לכיוון הדירה שלי. כאשר ראשי עדיין מלא במחשבות.
YOU ARE READING
השמחה שבשינוי ורעש הגלים
Romanceרוני עוברת ממדינה שנולדה בה, לארץ ציונית שהוריה רוצים בה, מקעקעת מקצועית ואוהבת את הים מאוד. היא לא יודעת מה היא תעבור ומה מחכה לה איתי לוחם בצבא שחיי בין אובדן למלחמה לבו אטום, ולא מאמין במערכת יחסים, מפחד מאהבה ולא יודע מה יקרה שיפגוש את הנערה הנכ...
