פרק 13- רוני

33 0 0
                                    

שיחקנו ׳אמת או חובה׳ ויצא שאני צריכה לנשק את טוני, איזה חבר צוות שלהם, אבל לפני שהספקתי להגיב, איתי אמר שזה לא בסדר ושאני חדשה וזה לא בסדר שהוא עושה את זה, התחלתי להתעצבן ״אני היחידה שתקבע אם מי אני אתנשק ואתה לא יכול להחליט בשבילי״ צעקתי לעברו, כל חבריו שתקו והביטו באיתי. ״אם אתה מנשק אותה זה יהיה הסוף שלך״ קרא איתי לעבר טוני, כל הבנים קפאו והביטו בטוני ובאיתי, ״אתה עושה את זה כמעט כל יום למיליון בחורות״ התגרה בו טוני, ראיתי את פניו של איתי נהיות אדומות יותר
טוני התקדם לעברי אך שנייה לפני ששפתי נגעו בשלו איתי קם ונתן סטירה לטוני, ״אמרתי לך מה יקרה אם תעשה את זה״ כל הבנים קמו והתחילו להפריד בין טוני לאיתי. אני הסתכלתי על רומי במבט שמבקש סליחה, אני התחלתי את כל הריב הזה ורק רציתי לארח חברה לרומי.
איתי המשיך בכל הכוח ונתן גם אגרוף כאילו הוא לא ראה בעיניים טוני החזיר לאיתי מכה לכיוון השפה טיפות דם ירדו על חול הים, עוד אנשים מהחוף הגיעו וניסו להפריד בינהם אחרי כמה מכות איתי נרגע והלך מהמקום. כל שאר הבנים ניסו לעזור לטוני, לא היה יותר מידי פציעות, כמה מכות יבשות וטיפה דם שנזל מאפו של טוני,
הרגשתי שאני צריכה ללכת לאיתי, עקבתי אחריו עד שהגעתי כמה צעדים מאחוריו, ״איתי״ צעקתי, הוא הסתובב במהירות וחיכה שאשלים את צעדי לכיוונו. ״מה את עושה פה? למה לא הלכת לנשק את טוני או להיות איתם, אני הרי הפרעתי לכם״ אמר בקול מתוסכל. ״זה רק משחק אתה נסחפת״ ״בשבילי את לא משחק״ לא הבנתי מה או למה הוא מתכוון, המשכנו ללכת בשתיקה לכיוון הצוקים שם אין אנשים.
ישבנו על אחד מהצוקים, הסתכלתי על רגלי משחקת עם צמיד הרגל שלי, הרגשתי לא בנוח עם השקט החונק ששרר בינינו.
נזכרתי שבמהלך המכות גם איתי נפצע בשפה התחתונה שלו, הרמתי את מבטי על שפתו וראיתי טיפה דם מהפצע, הרמתי את ידי וניגבתי בעזרת אצבע את הדם שטיפטף משפתו. עיניו ישר התלכדו בשלי, פאק איך פניו יפות כל כך, ״אל תעשי את זה״ קרא והבהיל אותי ״לעשות מה?״ לא הבנתי ״מה שעשית עכשיו, אני לא מסוגל אני יעשה דברים שאני לא רוצה לעשות לך״ קרא בקול יותר מיוסר, אבל במקום להפסיק המשכתי ניגבתי טיפת דם נוספת שירדה משפתו התחתונה.
״אמרתי לא!״ אמר בצעקה שהבהילה אותי ותפס בראשי שאנו קרובים אחד לשנייה שפתו כמעט נוגעת בשלי, השתחררתי מידיו וחזרתי לכיוון המקום שבו היינו עם הבנים ורומי, הודעתי לרומי שאני הולכת ״לאן?, רוצה שאבוא איתך?״ ראיתי שהיא נהנת ושמחה, ״זה בסדר אני אחזור הביתה את תחזרי עם דני״ אמרתי לה שאני כבר הולכת לכיוון החניון.
ראיתי את איתי מרחוק יושב על הצוק אבל המשכתי, אני לא מבינה מה עבר עלי באותו רגע, מאז דנון אני לא נכנסתי למערכת יחסים, אבל עם איתי הרגשתי אחרת הרגשתי תשוקה, ולא הבנתי מה עובר עליו.

השמחה שבשינוי ורעש הגליםWhere stories live. Discover now