יום לאחר הנשף נכנסתי לכיתה בחששות.
לירוי קלט אותי מיד ושם את ידו סביב הצוואר שלי,
לירוי:"אז נראה אותך היום במסיבה, מאמי?"
הוא שאל.
קפאתי מרוב פחד, לא הייתי מסוגלת לסרב.
הנהנתי והסתכלתי לרצפה.
לפתע הצלצול נשמע והמורה נכנס,
עיניו הירוקות הביטו עמוק לתוך שלי
וקמט של קנאה עלה במצחו.
המורה פקד על כולם לשבת
ולירוי סוף סוף הרפה ממני.
כל הכיתה הסתכלה עלינו בפרצוף המום
וכבר הבנתי שהם יפיצו לכולם שאנחנו ביחד.-כשהשיעור נגמר חיכיתי להסביר למורה את האמת,
אבל רוני ישר עצרה אותי
רוני: ״אז את ולירוי ביחד הא?" היא שאלה בקנאה.
יעל:״"אממ... סוג של". עניתי בהיסוס
וניסיתי להתרכז במורה שבדיוק ארז את ספריו.
אך רוני לא ויתרה,
רוני:״ חשבתי שאמרת שהוא מחבב אותי,
אז לקחת לי אותו?!" היא אמרה בתוקפנות.
יעל: ״לא ממש לא.. זה לא מה שאת חושבת רוני״.
ניסיתי להסביר לה את האמת אבל המורה כבר יצא מהכיתה.
רוני: ״אז תסבירי לי כי זה ממש נראה ככה!״ היא המשיכה להתווכח איתי.
כל-כך התעצבנתי מכך שרוני הרסה לי את
ההזדמנות לדבר עם המורה.
העצבים בערו בגופי וישר עניתי בכעס:
יעל:״את יודעת מה?!
כן! הוא מאוהב בי מעל הראש
והוא לא רוצה אותך, סורי..״
רוני הסתכלה עליי במבט המום ופגוע.
אבל שום דבר לא עניין אותי באותו הרגע,
לקחתי את התיק שלי מהר ויצאתי מהכיתה
חיפשתי במסדרון ההומה בתלמידים
את המורה אבל הוא כבר לא היה שם..-בערב לקחתי נשימה עמוקה ודפקתי
בדלת של הבית של לירוי באתי עם שיער פזור
ולבשתי שמלה אדומה קצרה עם נעלי האולסטר שלי.
לירוי פתח לי את הדלת עם חיוך מסתורי על שפתיו.
לירוי:״אוי יופי השקעת הפעם!״.
הוא בחן את השמלה הקצרה שלי
יעל:״זה לא בגללך״. השבתי לו בעקיצה.
לירוי:״ ומה עם איזו מתנה?״
הוא התקרב וניסה לנשק אותי אבל זזתי אחורה
חלחלה עלתה בגופי מהאופי המחריד שלו.
לירוי:״טוב נו נחכה עם זה,
אולי בהמשך תשני את דעתך..״ הוא אמר בטון מפלרטט.
גלגלתי עיינים וישר נכנסתי פנימה ואמרתי שלום לכמה בנות מהכיתה. רוני ישבה שם בינהן והתעלמה ממני
לירוי שוב חזר אליי אחרי כמה דקות עם
כוס שתייה בידו ואמר
לירוי:״אז מה תשתי מאמי?״
יעל:״אני לא שותה..״ השבתי לו בטון רציני
לירוי התקרב לאוזן שלי ואמר
לירוי:״תשתי או שאני מספר לכולם את האמת!״
לירוי שם את הכוס שתייה שלו קרוב לשפתיי
,לקחתי שלוק מהקשית ורציתי להקיא
מעולם לא שתיתי לפני כן
לירוי צחק ואמר
לירוי״: מה לא אהבת?! קחי שמרי את זה!״
לא רציתי לשתות אבל לקחתי עוד ועוד לגימה מרוב שפחדתי
עד שהתחלתי להרגיש את האלכוהול מתערפל בגופי.
לירוי הבחין בכך ועצר את המוזיקה
הוא מישש את גבי כדי להסיט
את כל תשומת הלב של כולם בחדר
ואמר בקול רם
לירוי:״אז מה דעתכם שנשחק אמת או חובה?״
לירוי לקח בקבוק וודקה ריק
וסובב אותו וישר עצר אותה עליי ברמאות
הוא התקרב אליי ולחש לי באוזן באיטיות
לירוי:״יעל חובה אלייך לנשק אותי..״
הסתכלתי על פניו של לירוי
הוא היה מאושר ושיכור בצורה מגעילה.
יעל:״מה?! אני לא מנשקת אותך!״ השבתי בכעס
כולם הסתכלו עלינו המומים
לירוי ניסה להגן על המוניטין שלו
ואמר בצחוק מובך
לירוי:״היא פשוט ביישנית״
הוא לקח אותי הצידה בכוח
לירוי:״אם את לא תנשקי אותי עכשיו
אני אספר מחר לכולם שאת עם..״
לירוי בא להגיד המורה
אבל ישר סתמתי את הפה שלו עם היד שלי
לירוי:״אז זה נכון אה?״
יעל:״לא אני פשוט לא רוצה שתפיץ עליי שקרים״
לירוי:״אז תנשקי אותי עכשיו פה מול כולם!!״
הוא דרש ואחז בגבי בכוח
הרגשתי מנוגדת לא רציתי..
אבל גם כלכך פחדתי שיפלוט משהו
התקרבתי לאט לאט לשפתיו
הוא התקרב לשפתי וניסיתי לדמיין שהוא המורה
השפה של לירוי כבר נגעה בשלי.
ולפתע בבום אחד עצרתי אותו ואמרתי
יעל:״לא!!״
לירוי התעצבן ברמות ושילב את ידייו
הוא צעק בעצבנות
לירוי:״אין בעיה מחר כולם ידעו בבית ספר את האמת!!"
אני לא יודעת אם זה האלכוהול שנתן לי ביטחון
אבל לא הרגשתי שום פחד באותו הרגע
השבתי לו בחזרה
יעל:״סבבה! תספר נראה מי יאמין לך!!״
התחלתי ללכת לכיוון היציאה
וממש לפני שיצאתי מהדלת מול כולם
הוספתי:
יעל:״ודרך אגב אני בחיים לא אנשק אפס כמוך!!
ויצאתי החוצה מהמסיבה.
הלכתי עם גב מורם בביטחון ברחוב.
ידעתי שיהיו לזה השלכות
אבל כבר לא עניין אותי כלום!
כל מה שעניין אותי זה רק לראות את אור!!
התחלתי לרוץ מספר רחובות במקביל
לא יכולתי לעצור גם שבער לי כל הגוף מכאבים,
עד שהגעתי לבית של אור, דפקתי בחוזקה על הדלת
וחשבתי לעצמי
:״שיט מה אני עושה? בטח הוא ישן!״
אבל להפתעתי הוא פתח את הדלת
הוא היה בחולצה טי שירט לבנה עם מכנס גינס כחול.
הקוביות שלו בלטו החוצה ממנה עם הקעקוע הסקסי
על היד שלו.המורה:״מה את עושה פה יעל?!״
הוא היה מופתע לראות אותי במפתן הדלת שלו
בשמלה אדומה.
לא יכולתי יותר להחזיק בבטן, ישר אמרתי
יעל:״זה הכל היה שקר!!״ ודמעות ירדו מעייני
המורה:״מה?״ הוא היה מבולבל ממני.
יעל:״אני לא אוהבת את לירוי, הוא איים עליי
שאם אני לא יהיה איתו הוא יספר עלינו!!״
המורה:״מה הוא איים עלייך?!״ המורה התעצבן לשמוע.
יעל:״כן אבל אני לא פוחדת יותר,
אמרתי לו שילך לאעזאל!!״
המורה:״יעל אני לא יודע מה להגיד, אני אעניש אותו!!״יעל:״אתה לא צריך להגיד כלום,
פשוט תנשק אותי כבר!!״
התקרבתי אליו וסגרתי את הדלת
המורה התקרב אליי בחזרה.
היינו כה קרובים לנשיקה אך אז הוא עצר אותי ואמר
המורה:״יעל אני לא יכול לנצל אותך.. את שיכורה!״
הוא השפיל מבט לרצפה
הרמתי את פניו למעלה ושמתי את האצבע שלי על שפתיו ואמרתי :״ששש..״
אור הסתכל בחזרה בעייני הפעם.
היינו צמודים אחד לגוף של השני.
כלכך צמודים שלא יכולנו להתרחק או לזוז.
המתח גבר יותר ויותר ואז ברגע אחד
אור שם את שפתיו על שלי ונישק אותי בתשוקה עוצמתית!
הרגשתי את הלב שלי מפרפר על מאתיים!
הוא תפס את הירך שלי בחוזקה ושם אותה מעל לעצם האגן שלו, הרגשתי איך כל הגוף שלי עולה בלהבות!
לשפתיו היו טעם מתוק וממכר של גן עדן מעורבב
בגינהום בדיוק כמו שתמיד דמיינתי
לא רציתי שהוא יפסיק לנשק אותי לעולם!!הוא הרים אותי בשתי ידיו השריריות לכיוון
חדר השינה שלו.
כאילו הייתי אצלו המשקולת הכי קלה בחדר כושר
הוא הפיל אותי לעבר המיטה שלו ונצמד לגופי
ישר הורדתי את החולצה שלו ונחשפתי
לעוד קעקוע של חץ על הצלע שלו.
אור המשיך לנשק אותי ולמצוץ את צווארי עד
שהרגשתי שנוצר לי היקי, התחלתי להתערפל.
אור:״אחח מה שאת עושה לי עם השמלה הזו!״
הוא הוריד לי את הרוכסן של השמלה מגבי
אך באותו הרגע קצת ניסגתי לאחור.
אור:״מה קרה הוא עצר?״
״:אני פשוט מעולם לא..
מעולם לא..״
קפאתי ולא ידעתי איך להמשיך את המילים שחנקו בגרוני
אור:״את בתולה?״ הוא שאל אותי
יעל:״כן אני בתולה..״
אמרתי והשפלתי מבט לרצפה ממבוכה.
אור:״הכל בסדר,את עוד צעירה זה לגמרי מובן..״
המורה ישר קם מהמיטה והוציא חולצה ארוכה מהארון שלו
אור:״הנה תלבשי אותה שיהיה לך נוח!״
יעל:״אתה רוצה שאשן פה?״
אור:״את רוצה לחזור הביתה שיכורה?״
יעל:״לא ממש לא. אני מעדיפה להישאר פה!״
אור:״יופי אז מה אומרת שנלך לישון?״
יעל:״כן!״ השבתי.
נשכבתי על הצד והמורה נצמד אליי
ועטף אותי עם זרועותיו בחיבוק מאחור
כל העולם סביבי הרגיש כלכך בטוח
ושליו שישר נרדמתי.תגיבו לפרק 6👇🏻
לאביו -יעל מלינה
YOU ARE READING
התאהבתי במורה..👨🏽🏫
Romanceהוא לא היה עוד בחור בנאלי בבית הספר שלי.. ובטח שלא בגיל שלי. הוא היה גדול יותר, מצליח יותר, חכם יותר. הוא היה המורה שלי. לפרק 2 תגיבו