הוא לא היה עוד בחור רגיל בבית ספר שלי..
ובטח שלא בגיל שלי..
הוא היה גדול יותר!
מצליח יותר! חכם יותר!
הוא היה..
המורה שלי..
הכול התחיל בראשון לספטמבר,
השעון המעורר שלי צלצל, פקחתי את עייני הירוקות במיטה,
המחשבה הראשונה שקפצה לי בראש ישר הייתה:
מי היה מאמין שאני יעל לוי אעלה היום לכיתה י"ב?
השעה הייתה רבע לשש.
ישר קמתי מהמיטה והתחלתי להתארגן,
נעמדתי מול המראה וראיתי את השתקפות גופי הרזה והדהוי.
התחלתי לסרק את שערי השחור אבל לא משנה כמה השקעתי
עדיין לא הרגשתי מספיק טוב עם עצמי..
פתחתי בחיפזון את הארון בגדים שלי
ובחרתי חולצה מכופתרת לבנה
וחצאית משבצות אדומה עם פסים
ונעלתי את נעלי האולסטאר האהובות עלי.
לאחר רגע של היסוס,
הסתכלתי שוב במראה והחלטתי להוסיף ללוק שלי
צ'וקר שחור סביב הצוואר שלי..
כשירדתי במדרגות למטה ראיתי את אמא שלי מכינה אוכל במטבח.
היא שמעה את רגליי מתקרבות והסתובבה אליי עם פרצוף מופתע ומרוגש.
אמא: "וואו איך הבת שלי גדלה לי ככה?" דמעות התמלאו בעיניה.
יעל: "טוב אמא, לא צריך להתחיל עם הרגשנות שלך, אני כולה עולה לכיתה י"ב!"
אמא: "זה לא סתם!! את כבר בוגרת!!".
הסתכלתי על השעה בפלאפון וקלטתי שכבר רבע לשמונה.
יעל: "פאק!! אמא, אני מאחרת לאוטובוס!!
אמא:" טוב אל תשכחי לקחת את הסנדוויץ', בהצלחה מתוקה, תשמרי על עצמך!!
לקחתי מהר מהשיש את הסנדוויץ' שאמא שלי הכינה לי
ושמתי אותו במעמקי התיק השחור שלי.
יצאתי מהבית ופסעתי במהירות לעבר תחנת האוטובוס. האוויר היה חמים והרחוב היה שקט.
כשהגעתי לתחנה, האוטובוס בדיוק הגיע והדלתות נפתחו.
עליתי לאוטובוס וניסיתי למצוא מקום לשבת, אבל כל המקומות כבר היו תפוסים..
כשחלפתי בפנים הבחנתי במבטים שיפוטים של שתי בנות מהכיתה שלי :שני ושיראל
הן לחשו וצחקקו ביניהן בזמן שהסתכלו על הצ'וקר על הצוואר שלי.
"מה הן לוחשות?" חשבתי לעצמי... הרגשתי קצת לא בנוח.
המשכתי לפסוע לעבר המושבים האחוריים בתקווה שאמצא מקום רחוק מהטווח ראייה שלהן..
לפתע הבחנתי בבחור המקובל מהכיתה שלי, לירוי, יושב לבדו, התיק שלו תפס את המושב השני.
לירוי היה ידוע בתור הבחור שובר הלבבות, שכל הבנות רצו להיות בקרבתו,
ואפילו לי בחטיבת ביינים היה קראש אליו..
נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי:
יעל: " לירוי, יש מצב שאתה מזיז אתה התיק שלך מהמושב הריק כדי שאני אוכל לשבת?
לירוי: "וואלה בשבילך כן."
לירוי הזיז את התיק שלו והתיישבתי במושב לידו.
הרגשתי שהוא בוחן אותי.
לירוי: "רגע יעל זאת את? לא זיהיתי אותך".
יעל: "כן לירוי.. אני איתך כבר שנים באותה כיתה.."
לירוי: "כן אבל את ממש עברת גלואו אפ הקיץ "!
לירוי הוסיף: "את יודעת מפתיע שבאת לשבת דווקא לידי.."
יעל: "אתה רואה פה עוד מקום באוטבוס?" עקצתי אותו.
לירוי":באסה, כבר חשבתי שאת מנסה להתחיל איתי.." הוא אמר בחלקלקות לשון.
הפעם גיחכתי וחייכתי אליו קלות.
הוא היה נורא משכנע, אבל ידעתי שהוא דגל אדום.
YOU ARE READING
התאהבתי במורה..👨🏽🏫
Romantizmהוא לא היה עוד בחור בנאלי בבית הספר שלי.. ובטח שלא בגיל שלי. הוא היה גדול יותר, מצליח יותר, חכם יותר. הוא היה המורה שלי. לפרק 2 תגיבו
