נכנסתי הבוקר לכיתה, והרגשתי שונה.
החולצה הלבנה שלי הוחלפה
בגופיה שחורה צמודה,
המגפיים הגותיים שלי החליפו
את האולסטאר.
והאיפור שלי היה כהה יותר מהרגיל.
כולם הסתכלו עליי בהפתעה.
היעל הנחמדה שכולם הכירו נעלמה.
ניקול הסתכלה עליי בהלם מוחלט.
ניקול:"מה קרה לך יעל?!״
יעל:״החלטתי לעשות שינוי. מה הבעיה?"
ניקול:״מה?! בגלל אבא שלך?!"
יעל:"בגלל הכל, ניקול!" אמרתי,
״אני סיימתי להיות נחמדה!"
ניקול:"יעל, אני יודעת שאת נסערת, אבל..."
יעל:"אבל שום דבר!" קטעתי אותה.
יעל:"זאת אני החדשה, ומי
שלא אוהב את זה, שיחפש."
ניקול נראתה המומה מהתגובה שלי.
לפתע זרועות של ידיים נצמדו סביב גבי
הסתובבתי וראיתי את לירוי מחבק אותי מאחור.
לירוי:"איזה שווה את ככה בייב!"
הוא התקרב והביט בי במבט מהופנט.
יעל:״"תודה.״ עניתי באדישות
יעל:״מה עם רוני?" שאלתי,
כשהסתכלתי על רוני מהצד,
היא לא נראתה מרוצה.
לירוי:"אל תדאגי מאמי, אני אפרד ממנה היום!״
״ודרך אגב יש היום מסיבת בריכה אצלי
בערב אז תבואי בבגד ים!״ הוא דרש והצמיד
ביידיו את החולצה שלי אליו.
יעל:״ אל תדאג אני אבוא מאמי!״
השבתי בחיוך וקריצה.
-הצלצול נשמע ברקע וחתך את המתח בינינו
לירוי הרפה את אחיזתו מהחולצה שלי והלך לשבת.
ניקול שוב התקרבה אליי במבט נגעל.
ניקול:״אני ממש מקווה שאני חולמת ואת לא אמרת עכשיו ללירוי שאת הולכת למסיבה שלו אחרי שהוא המציא שאת עם המורה!"
יעל:"אוי ניקול, די! תזרמי! הוא התחרט על זה!"
ניקול:"את יודעת מה? תהני, אבל שהוא ישבור לך
את הלב, אל תבואי לבכות לי!"
גלגלתי עיניים והסתכלתי על לירוי מרחוק,
מתווכח עם רוני, וחייכתי חיוך שטני.
יעל:"אל תדאגי, אני יודעת בדיוק מה אני עושה!"
-לפתע דלת הכיתה נפתחה והמורה נכנס.
הלב שלי נעצר. הרגשתי בתוכי גל של שנאה עצומה כלפיו.
״איך יכולתי להתאהב בבן אדם כזה מרושע?!״
המבט שלו נפגש עם שלי, השפלתי את מבטי למטה.
-במהלך השיעור הוצאתי סוכריה על מקל בצורת לב
אדום מהתיק והתחלתי למצוץ אותה
המורה הבחין בכך וניסה להתעלם,
אבל לא הפסקתי, המשכתי להתגרות בו
הפעם הוצאתי את הפלאפון מהתיק
התחלתי לגלול באינסטגרם ולצחקק בקול.
עד שהמורה קלט אותי וצעק עליי מול כולם:
המורה:"את עם סוכריה ופלאפון בשיעור שלי?!"
ניסיתי להסתיר את הבהלה שלי ולהראות אדישה
יעל:"אני? אה כן..
השיעור הזה? משעמם!"
עניתי בטון ציני.
המורה:"תזרקי את זה מיד!״ הוא זעף בי
יעל:"למה, מה תעשה לי המורה?" התגריתי בו,
עם הסוכרייה בפי,
כל הכיתה הייתה בשוק, לא פחדתי יותר.
המורה כיווץ את עייניו וענה:
המורה:״סבבה את מרותקת!!"
יעל:"מה?! זה לא פייר!!" זעמתי,
קמתי במהרה מהכיסא ויצאתי מהכיתה.
התחלתי ללכת בזעם לכיוון המסדרון
והתחלתי להרביץ ללוקר שלי.
שנאתי אותו בכל רמ"ח איברי!
לא ידעתי שאפשר לשנוא ככה מישהו אי פעם!
-לאחר הלימודים, הלכתי לריתוק.
ישבתי על הכיסא ובהיתי בתקרה, מלאת כעס.
המורה נכנס והניח לי דפים על השולחן.
ואמר בקרירות וכעס:
המורה:"זה השיעורי בית שנתתי בכיתה."
לא רציתי לענות או להסתכל עליו.
התנהגתי כאילו הוא לא קיים.
המורה:"יעל אני מבין שאת כועסת,
אבל זה לא יעזור לך לעשות לי דווקא!"
המשכתי לשתוק. הייתי פגועה וכועסת.
לפתע הוא תפס את פניי עם ידו בחוזקה ואמר:
המורה:״יעל אני מצטער! מה את רוצה שאעשה?!"
הוא אמר בעיינים מתחננות
הורדתי במהירות את ידו ממני
לא רציתי שיגע בי.
המורה:"טוב, כנראה שאת ילדה קטנה!"
הסתכלתי עליו הפעם בעיינים,
הוא היה אדום ועצבני.
המורה:״בקיצור זה השיעורי בית!
תעשי אותם ונתראה מחר בכיתה!"
המורה יצא, ואני רק הרגשתי איך אני שונאת אותו יותר.
לקחתי את הדף של השיעורי בית,
מעכתי אותו לעיגול, והעפתי אותו בחוזקה ללוח,
בשלב הזה ראיתי בעיינים רק אש ונקמה.
YOU ARE READING
התאהבתי במורה..👨🏽🏫
Romanceהוא לא היה עוד בחור בנאלי בבית הספר שלי.. ובטח שלא בגיל שלי. הוא היה גדול יותר, מצליח יותר, חכם יותר. הוא היה המורה שלי. לפרק 2 תגיבו
