התאהבתי במורה..👨🏽‍🏫

פרק 11: ״נשף הסיום״

נכנסתי לכיתה הפעם בשקט עם סווטצרט מעל הראש שלי,
ככה כל יום במשך חודש לבשתי את אותו הסווטצרט
והתעלמתי מכולם, רק רציתי להיעלם,
שלא יבחינו בי ובטעויות שלי,
לא יכולתי להסתיר את תחושת הבושה אחרי מה שקרה במסיבה עם לירוי, רציתי רק לחזור לעצמי, ליעל שאהבתי, ליעל שהייתי לפני שהתאהבתי במורה!
וכתחילה הצטערתי לניקול, פגעתי בה, רק מתוך דחף של כעס.
כשהגעתי אליה הביתה הצטערתי, כמובן שהיא לא רצתה לסלוח לי אבל כשהתחלתי לבכות היא התרככה ואז סיפרתי לה את כל מה שקרה השנה עם המורה, עם רוני ועם ולירוי
והיא סוף סוף הבינה למה ככה התחרפנתי.

-לאחר מכן חזרתי להקשיב ‏בשיעורים ולהשקיע בלמידה לפני הבגרויות, הבנתי שלא משנה מה אני מרגישה אסור לי להרוס לעצמי את מי שאני יכולה להיות.
‏וזה עבד, הפסקתי לחשוב על המורה,
להתרכז בעצמי והצלחתי שוב בלימודים.
הכל חזר לקדמותו כמו בתחילת שנה עד
שהגיע היום של הבגרות במתמטיקה:

-הבוחן של הבגרות נכנס לכיתה וחילק את המבחנים
הייתי כל כך לחוצה באותו הרגע
כל הזיכרונות שלי עם המורה עלו
בפלאשבקים מהירים במוחי.
וכל המבחן הפך ללבן ומעורפל לגמרי,
לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי לקרוא את השאלות ולפתור אותם.

‏-לאחר שבוע נכנסתי לכיתה בג׳ינס קצר וחולצה מכופתרת
בקושי הגעתי כבר לבית ספר כי סיימנו ללמוד את רוב המקצועות.
ועד שכבר חשבתי שאני חסינה לצרות אור נכנס בדלת הכיתה שזוף יותר מתמיד, שיערו עמד למעלה עם ג׳ל והוא לבש חולצה ירוקה שתאמה לצבע של עייניו,
מצחיק שלא משנה כמה פעמים הוא פגע בי,
הלב שלי עדיין החסיר פעימה בכל פעם שראיתי אותו,
אך כבר הבנתי ממזמן שזה נגמר בינינו..
ואולי הייתי צריכה להבין מההתחלה שהוא רק המורה שלי?

-לפתע אור ניגש קרוב לשולחני ואמר לכל הכיתה
אור: ״טוב כיתה אני מחלק את המבחני בגרות שלכם!!
כל מי שאני מקריא בשמו יכול לצאת מהכיתה!״

אור התחיל לקרוא בשמות של כל התלמידים פעם אחר פעם
ולחלק להם את המבחנים עד שהוא קרא לכולם ולא נשאר
כבר אף אחד בכיתה חוץ ממני וממנו.
הוא ישב על הכיסא בשולחנו והיה טרוד בדפים
התחלתי להילחץ ולרעוד ברגליים
למה הוא לא קורא לי?! האם נכשלתי?
‏ישר קמתי מהכיסא בחשש והתקרבתי לקראתו
יעל:״המורה מה עם המבחן שלי?״
אור ענה בהיסוס כאילו הוא שכח שאני נמצאת בחדר.
המורה: ״אה נכון יעל!!״
הוא חיפש בין הדפים שלו על השולחן את המבחן שלי
עד שהוא הוציא אותו מהרשימה של הדפים.
המורה:״הנה זה המבחן שלך!״ הוא אמר.
חטפתי אותו מהר מידו,
כל-כך פחדתי לראות את הנכשל ואז ראיתי ציון 90
תחושת שמחה התמלאה בתוכי
יעל: ״מה אני עברתי?!״ קפצתי במקום
בזמן שחיוך ענק נמתח על שפתיי
המורה חייך אליי בחזרה ואמר:
המורה:״כן יעל אני כל כך גאה בך!!״
הסתכלנו יחד אחד על השני בחיוך כובש עד ששלי ירד.
המילים שלו חדרו בליבי כאילו כל המגננות שבניתי נגדו
נפלו בשנייה, קפאתי במקום וניסיתי שוב להיראות אדישה
הזכרתי לעצמי שהוא רק מורה שלי
ועכשיו זה הסוף ולא אראה אותו יותר.
יעל:״טוב, העיקר שעברתי!!״ עניתי לו
באתי לצאת לכיוון היציאה אבל
אז המורה תפס לי את היד בחוזקה!
הלב שלי עלה מחוסר פעימה למאתיים בשנייה
הסתובבתי אליו בפרצוף מופתע.
אור הסתכל עליי בעיניים מבולבלות מלאות ברגש
אור:״תקשיבי יעל אני כל-כך מצטער על כל מה שקרה השנה! פגעתי בך וזה לא הגיע לך!!״ הוא אמר בטון רציני.
המורה עזב את ידו מידי והתחלתי להרגיש את
כל הכעס והכאב שעברתי בגללו שוב מציפים אותי.
יעל:״זה בסדר במילא לא נתראה יותר..״ אמרתי בקול חנוק
עייני נפלו לרצפה,
המורה הסתכל עליי במבט מאוכזב כאילו הוא ציפה
לתשובה אחרת ממני.