״פרק 14: מסיבת קולג׳״

176 6 11
                                    

דמעות החלו להציף את עייני, שנזכרתי שוב
בקולה של הבחורה שבישרה לי שאור בוגד בי איתה,
איך זה פאקינג הגיוני?! איך הוא שיקר לי ככה?!
רק לפני יומיים נפרדתי ממנו בשדה התעופה,
ועכשיו...הוא כבר מצא לי מחליפה?
תחושת הבגידה התעצמה כמו סכין בתוך ליבי, 
אך הראש שלי סירב לקבל את האמת.
אולי זה מתיחה? אולי זאת טעות? אבל
שמעתי את הקול שלה, אני לא מדמיינת!!
-אור בוגד בי!!-

לפתע, הדלת נפתחה ואנה נכנסה לחדר
רוקדת לצלילי המוזיקה שנשמעו מאוזניותיה.
עד שהבחינה בדמעות שבעייני ונבהלה
אנה:"מה זה?! יעל למה את ככה בוכה ?!"

הדמעות המשיכו ליפול מעייני ולא הצלחתי
להוציא מילה אחת הגיונית מפי בלי לבכות.
יעל: "ח... חבר שלי... אני חושבת שהוא
בוגד בי," מלמלתי, מנסה לא להישבר עוד יותר.

אנה: "מה?! איך את יודעת!!?"
היא שאלה בהיסטריה
יעל: "מישהי אחרת ענתה לי כשהתקשרתי אליו!!
והיא אמרה שהיא יוצאת איתו!!״
״הוא פשוט שיקר לי כל הזמן הזה!!״
אנה פתחה את פיה בשוק מוחלט,
אנה: "אני לא מאמינה. איזה מניאק!!
איך הוא יכול לעשות לך דבר כזה?!״

יעל:״אני לא יודעת אולי המרחק הכריע..
למלא מישהו היה נשבר בסוף..״
אמרתי בקול חנוק וכואב.
ניסיתי להכחיש בכל כוחי
למצוא תירוצים להצדיק
את מה שאור עשה לי.

אנה התקרבה וחיבקה אותי בחיבוק מוחץ,
הרגשתי את החום בידיה עוטף את הריקנות שבתוכי.
אנה:"אני מצטערת יעל..״ היא אמרה בעצב.
ואז הרפתה את ידייה ממני במהירות עם חיוך
לא צפוי על שפתייה 
אנה:״את יודעת מה?! יש לי רעיון!
יש עוד מעט מסיבה במגורי האחווה של הבנים!!
אנחנו נצא, נשתה נעשה חיים, עד שאת תשכחי מהקיום שלו!!״

יעל: "אנה..." נאנחתי,מנגבת את הדמעות בעדינות.
אני לא יכולה..אור הוא האהבה הראשונה שלי."

אנה:"אוי נו באמת יעל! את בשנה הראשונה שלך בקולג'.
אל תתני לאף אחד להרוס לך את זה!!
אני לא שואלת! עכשיו תקומי, תתלבשי ונלך."

אנה הייתה כל כך נחושה שאני אבוא איתה,
שלא יכולתי לסרב לה. ובתכלס מה כבר יש לי להפסיד?
עדיף לי לשתות במסיבה מאשר להיות בחדר
ולהרגיש תכאב הזה..חייכתי בזיוף והשבתי:
יעל:״בסדר, אני אבוא."

-התחלתי להתארגן עם אנה במהרה בזמן שדמעות שוב
נפלו מעייני ,ניסיתי בכוח להתאפס על עצמי אבל לא הצלחתי.
אנה נתנה לי שמלה ורודה חושפנית מהארון
שלה והכריחה אותי ללבוש אותה עם עקביים שחורות.

-כשהגענו למסיבה, אור עלה במחשבותי בכל רגע נתון
גם סביב הרעש, האורות המהבהבים והבחורים השיכורים –
הכול הציף אותי בזיכרונות כואבים איתו.

עד ששני בנים שרירים ניגשו אלינו וחתכו את המחשבות דלי
עם שני כוסות שתייה פלסטיק אדומות בידם.

התאהבתי במורה..👨🏽‍🏫Where stories live. Discover now