האפלה שבתוכי

חלק 1

אדוארד בן 16 עבר :

היום יום הולדתי וכבר מגיל צעיר הבנתי שהחיים לא
כמו שאומרים, לא הכל ורדים ושושנים. כמובן שאמא שלי לא הגיעה,תמיד עסוקה בעבודה ואני ניתקתי קשר עם אבי אחרי שגילו מה הוא עשה. מאז שאני זוכר את עצמי אני גר אצל החבר הכי טוב שלי, מרגיש כאילו שלאף אחד לא אכפת,ההורים שלי

אף פעם לא היו באמת הורים.

כוח ופחד זה כל מה שלמדתי מאבי וידעתי שעדיף לי בלעדייו, רק הרגשתי את הצד אפל שלי מתחזק ורוצה

לצאת ממני אבל אני לא אתן לו,אסור לי לאבד שליטה

ולתת לו לצאת ממני.

אנה בת 10 עבר :

חזרתי הביתה להורים שאף פעם לא היו הורים אחרי

4 שנים אצלו, אצל האדון שהחזיק בי. משהו בי תמיד הרגיש לי שבור ואף אחד לא ראה אפילו הוריי שרק רצו להראות לכולם שאנחנו משפחה מאושרת, אבל אני יודעת שזה אף פעם לא יקרה

במיוחד אחרי החזרה שלי.

אני שוכבת במיטה ומיד נשאבת למחשבות עליו ועל איך שזה נגמר ועל חברתי שהכרתי שם ויקטוריה הילדה המתולתלת עם העיניים השבורות שהייתה שם איתי תקופה ארוכה עד שהאדון הפריד בינינו ואז לא

ראיתי אותה

אני רק יודעת שהצילו אותה כשבאו להציל אותי.

מאז שחזרתי לבית הוריי חזרתי להיות שקופה בעיניי

כולם כאילו ששום דבר לא השתנה"את היית טעות,

לא היית אמורה להיוולד בכלל ילדה טיפשה" אבי

אמר לי את זה ביריקה ויצא מהחדר.

התעלמתי ממנו וחזרתי למחשבותיי על חברתי ויקטוריה, מדמיינת אותנו חוזרות להיות חברות ושלא ניפרד לעולם.

רק מקווה שאף אחד לא יגלה את הסוד שלי,את

האופל שבי שאף אחד לא יפגע שוב,אני לא אתן לזה

לקרות אני לא אוותר לאפלה.