חלק 4

23 6 1
                                    

אדוארד :

היא לא יוצאת לי מהראש מאז התקרית הכיתה ברגע שהגיע הצלצול ניצלתי את ההזדמנות וברחתי

הייתי חייב לעשן ולתת למוח להימחק.

הלכתי לכיוון המקום השקט שלי התסכלתי לצדדים ראיתי שאין אף אחד באזור והדלקתי את הוויד

ושאפתי שאיפה ועוד שאיפה עד הכל נגמר ועדיין הייתי עצבני "למה היא משפיעה עליי ככה,מי היא בכלל אסור לי לתת לה להשפיע עליי, נשארה לי שנה אחת שנה אחת ואני עף מפה לכל הרוחות בלי להביט

לאחור.

משהו בחזה הציק לי אני חייב לדעת עוד על האנה

הזאת.

הלכתי לכיוון המזכירות ונכנסתי ראיתי את המזכירה נשענתי על השולחן שלה "הי קרן אולי תעשי לי טובה ותתני לי תיק אישי של מישהי בבקשה"אמרתי תוך

כידי שאני משחק לה בקוקו.

היא העיפה לי את היד סידרה את המשפקיים שלה "אין מצב אדוארד יכולים לפטר אותי על דבר

כזה,הפעם לא יעזור לך להתחנן".

נשמתי עמוק ויצאתי מהמזכירות ומשום מקום יד

גדולה נחתה לי את הכתף וידעתי מי זה "מה רצית

מהמזכירות אחי "שאל החבר הכי טוב שלי אייל תמיד הייתה לנו נטייה להסתבך ביחד אנחנו מכירים עוד

מהגן ואנחנו לא נפרדנו מאז לצערי.

גילגלתי עיניים והבנתי שאני חייב לשתף אותו בשביל

שיעזור לי"אני צריך לדעת עוד על התלמידה החדשה

שלי טוב לך ?"

העיניים שלו נדלקו ועלה לו חיוך ממזרי על

הפנים"ממתי יש בחורה אחת שמעניינת אותך אחי ?"

תקעתי בו מרפק בצלעות "היא לא מעניינת אותי, אני

רק רוצה לדעת מה הסיפור שלה זה הכל אייל "אמרתי

ברוגז.

ניראה שהוא לא הסתפק בתשובה שלי אבל מודה על זה שהוא לא לחץ עליי בנושא הזה

"אז מה הבעיה אחי אני אשיג לך את התיק,זאת לא בעיה "אמר בשעשוע ונכנס למזכירות, עברו לי מלא מחשבות על איך הוא ישיג את התיק אבל חשבתי

שעדיף לי לא להיכנס לשם ולתת לו לעבוד.

האפלה שבתוכי Where stories live. Discover now