האפלה שבתוכי

פרק 5

חיכיתי לו חצי שעה בחוץ והעצבים שלי כבר מגיעים לשיא, פתאום הדלק נפתחת ואייל יותר עם התיק

האישי של אנה, "קלי קלות אתה בא? או 'אתה רוצה להמשיך לעמוד

פה כמו עציץ "

הוא התחיל להתקדם תוך כידי שהוא מנקה את הסנטר שלו, רצו לי מחשבות על מה שהוא עשה אבל מהכרות עם אייל הבנתי שעדיף לשאול במקרה כזה. התחלנו להתקדם לכיוון היציאה עם התיק של אנה בידיי הסתובבתי לרגע וראיתי את המזכירה יוצאת עם שיער פרוע ולחיים אדומות וסמוקות תוך כידי שהיא מסדרת את החצאית שלה וממהרת לכיוון המסדרון

השני, "אחי אני חייב לך טובה ובגדול" אמרתי לחברי הטוב

כשתפחתי לו על השכם. "מה שתגיד אד הכל טוב בשביל מה יש חברים כמו

אחים". נפרדנו ביציאה והתקדמתי לכיוון המכונית שלי עם התיק של אנה פתאום שמעתי צעקה, צעקה של כאב ופחד וזיהיתי ישר של מי הצעקה ונכנסתי לאוטומט התחלתי לרוץ לכיוון הצעקה עד שראיתי אותה, אנה שלי על הרצפה עם חולצה קרועה, משקפיים שבורים, רגליים מלוכלכות ודמעות בעיניים ומנסה לכסות את עצמה ומעלייה היו 4 בנות מעודדות תמיד שנאתי אותן, המשכתי להתקדם לכיוונם וראיתי שהן לא מפסיקות גם אחרי שאנה מתחננת וצווחת בדמעות. הם לקחו את התיק שלה והתחילו לשפוך את מה שהיה בתוכו על הריצפה לידה ואנה פשוט נראתה כל כך חלשה כמו ביום הראשון שראיתי אותה. ברגע שהבנות ראו אותי הן השתתקו חוץ מהכלבה הראשית לולה המעודדת הראשית והכלבה של הבית ספר, לא משחררת ממני מאז אותו לילה ארור של שיכרות, לולה מלקקת את השפתיים מצמידה את החזה המזוייף שלה אחד לשני ומנסה להתקרב אלייהסתכלתי בגואל בניסיון הנואש שלה אבל היא לא קולטת את הרמז ומנסה ללטף לי את היד " הי אדוארד באת לעזור לנו לטפל בחנונית השמנה הזאת או

שרצית לראות אותי"היא אמרה בקול צייצני וגבוה. "מתי תביני כבר לולה שאת לא מעניינת אף אחד,

שמעתי את הקול שלך חשבתי שצופרים לי אבל התבלבלתי" חלק מהבנות התחילו לצחוק ולולה כיווצה מעט את העיניים אבל לא ויתרה וראיתי הזווית העין את אנה מנסה לאסוף את הדברים שלה בשקט

בלי שירגישו בה. "על תשחק אותה קשה להשגה אדוארד כולם יודעים שנועדנו להיות ביחד, שנינו יודעים שאתה לא יכול בלעדיי אחרי אותו לילה פרוע ולוהט" היא שמה יד

על החזה שלי והצמידה את החזה שלה עליי. העצבים שלי מתרופפים מרגע לרגע עם האישה הזאת העפתי אותה ממני והיא נרתעה ונפלה על התחת החצאית שלה עלתה מעט למעלה ונתנה זוית לכולם היא מיהרה לקום ולסדר את עצמה בעצבים, אני לא חיכיתי יותר זהו נשבר לי מהיום המזויין הזה, הסתתי את הראש לאנה שבזמן הזה כבר הספיקה לאסוף את כל הדברים שלה ובהתה בי עם עיניים פעורות, נשמתי עמוק התכופפתי מעט ולקחתי את אנה בשתי הידיים