קרובה אליך

פרק 1

שיר
עברה חצי שנה מאז הפרידה. או יותר נכון, עברה חצי שנה מאז שתפסתי אותו בוגד בי.
לקח לי יותר מידי זמן להתגבר על זה.
אחרי שהתחלתי לחזור לעצמי, ביקשתי מאמא שלי שתעביר אותי בית ספר. לא סיפרתי לה למה.
בית הספר הקודם מלא בזכרונות ממנו.
הייתי חייבת למחוק הכל.
זה היום הראשון לבית ספר. התאפרתי קליל והתלבשתי יפה.
אני לא רוצה לנסות להרשים אף אחד. הפסקתי עם זוגיות בינתיים. אני דיי בטראומה.
הגעתי מוקדם, כהרגלי והתיישבתי בשורה השנייה.
אני חנונית, אבל לא עד כדי כך.
הצלצול נשמע וכולם החלו להיכנס לכיתה.
השולחן לידי נשאר ריק, ואני שמחה שזה קרה, אין לי עצבים לאנשים בבוקר.
לפתע שמעתי חבטה. הרמתי את הראש וראיתי מישהי גבוהה, עם שיער בלונדיני, וטינט מוגזם על הלחיים.
"מה את חושבת שאת עושה?!" היא כמעט צעקה
"אממ... יושבת?" אמרתי בחצי- שאלה
-"אוקיי אבל למה בשולחן שלי?!"
"תראי, אני-"
-"לא אכפת לי. פשוט תעברי למקום אחר ונסיים עם זה" אמרה ושמה את התיק שלה על השולחן
"בוקר טוב לכולם, בבקשה לשבת. גם את, אור"
אמרה המורה, שלא ראיתי שנכנסה בכלל.
"סיגלית היא לקחה לי את המקום!!" צעקה אור והצביעה עליי עם פרצוף מוגעל.
"אני מבינה שפגשת את התלמידה החדשה שלנו. תלמידים, תכירו, זו שיר"
כולם הסתכלו עליי במבטים המומים.
"לא אכפת לי מי היא!! זה המקום שלי אז שפאקינג תקום!"
מה הבעיה שלה?
"אור, זה לא המקום שלך, יש מקום בשורה הראשונה, בבקשה שבי"
-"סיגלית. את יודעת שאני לא יושבת שם!!"
"הכל בסדר!" מיהרתי להגיד "אני אשב שם."
מיהרתי לשבת לפני שהסצנה שלה תמשיך.

~

השיעור הכירות נגמר דיי מהר, כולם דיברו על מה שעשו בקיץ ולאן טסו ואיפה טיילו.
סוף סוף התחילה ההפסקה. אני לא סובלת את זה שכולם יושבים במעגל ומספרים כל החוויות שלהם.
לקחתי את הספר שלי ויצאתי לבחוץ.
הכל היה מלא בתלמידים.
הלכתי למקום הכי שקט שמצאתי, זה היה מדשאה עם כמה מתקני ספורט במרכז.
ישבתי על אחד הספסלים והתחלתי לקרוא.
פתאום הגיע בחור. (חתיך ברמה לא שפויה, יש לציין) שהתחיל להתאמן שם על אחד המתקנים.
הסתכלתי עליו המומה בלי יכולת להוריד את המבט. הוא סיים והסתכל מסביבו עד שראה אותי.
הוא הסתכל עליי מבולבל והיה אפשר להבין שלא ראה שהייתי שם.
"סליחה, לא ראיתי אותך" אמר וחיוך קל נפרש על פניו. הקול שלו גרם לי להחסיר כמה פעימות.
קול עבה, אבל לא מידי, קול גברי, יפה כזה.
"אה! אממ לא סליחה אני סתם כאן. אל תתן לי להפריע לך" עניתי וגמגמתי בלי סוף.
"את חדשה כאן?"
-"כן, זו השנה הראשונה שלי כאן"
"אה בהצלחה, אם את צריכה משהו אני כאן לכל דבר... " הוא הסתכל עליי וחייך.
וואו. החיוך שלו עוד יכניס אותי להריון
"תודה לך" אמרתי (או לפחות ניסיתי. אי אפשר לדבר בהיגיון כשהבחור הזה נמצא מול העיניים שלך)
"אגב" אמר והתקרב אליי "אני איתי" אמר והושיט לי את היד ללחיצה.
"שיר" לחצתי את ידו.
"היה נעים להכיר אותך, שיר" אמר והלך.