כל מה שאני צריך

פרק 4:🖤

⚠️אזהרה⚠️
הפרק מכיל:
קללות,
אלימות.

הקריאה היא על האחריות של הקורא בלבד!
אוהבת❤️

עומרי

"עומריקי,"אבא ניגש אליי באמצע הריקוד עם נוגה, "ראית את יוסיאל?" מאחוריו הייתה בחורה צעירה שעמדה ליד אחי רועי.
היא הסתכלה עליי בעיניים גדולות ומודאגות.
הסתכלתי סביב וכיווצתי את עיניי בחיפוש אחר דמותו. "לא, לא ראיתי אותו."
"אז הוא איתה." אמרה הבחורה הצעירה.
"מה?" שאלתי.
"יוסיאל איתה!" צעקה בהיסטריה, "כל הערב הוא הסתכל עליה. יכול להיות שהוא עקב אחריה לשירותים."
"תהיי רגועה, נטלי," אמר רועי, "בואי ניגש לשם ונראה."
מיד התנתקתי מידה של נוגה ופשוט התחלתי לרוץ אל השירותים כשאני משאיר את כולם מאחור.
לא יכול להיות שיוסיאל הזה יטריד ככה בחורה צעירה שיכולה להיות הבת שלו.
אני לא אתן שיפגעו בבחורה, לא משנה צעירה או מבוגרת.
רצתי אל מסדרון השירותים והייתה דממה. 'שירותים מקולקלים - נא ללכת מסביב' היה שלט על הדלת של שירותי בנות.
התחלתי לצעוד לאן שהשלט הורה. "לא!!! תעזוב אותי!!" צרחה הקפיאה אותי במקום.
"סתמי את הפה שלך," שאגה נשמעה, "את תשלמי על מה שעשית."
זה יוסיאל.
זה יוסיאל הפאקינג בן זונה.
"אני לא רוצה, תעזוב אותי." צעקה של בחורה נשמעה ובכי הדהד גם מחוץ לשירותים.
התנערתי על עצמי והתחלתי לדפוק בחוזקה על הדלת. "יוסיאל!"
ניסיתי לפתוח את הדלת עם הידית ולמזלי היא נפתחה.
היא הייתה שרועה על הרצפה ויוסיאל היה מעליה. היא השתוללה מתחת לגופו ובכתה בכי תמרורים.
לא חשבתי יותר מידי והעפתי אותו מעליה בבעיטה שהעיפה אותו לצד השני של השירותים.
הבחורה באותו זמן התקפלה בתוך עצמה וזחלה לפינה של השירותים.
"מה אתה חושב שאתה עושה, י'בן זונה?" תפסתי אותו מצווארון החולצה והכיתי אותי באגרופים שמיד הורידו לו דם בפנים, "אה? חתיכת סוטה שחושב שהוא גיבור על ילדות קטנות?"
הוא היה על הרצפה ופניו היו אדומות והמומות.
בעטתי בו בבטן ובצלעות ולא ריחמתי עליו לשנייה.
רציתי לעלף אותו. הכיתי אותו בראש ואז הוא הוא התנער ועצם את עיניו. הוא יחייה הבן זונה, לצערי.
התנשפתי מהתאמצות ועיניי הלכו אל הבחורה שישבה בפינת השירותים.
היא רעדה ובכתה בשקט.
שמלתה הייתה קרועה ושערה היה פרוע. מתחת לעיניה היה מרוח המסקרה והאודם היה מרוח סביב שפתיה. היא הייתה נראית על הפנים בלשון המעטה.
הלכתי לכיוונה לאט לאט ובעדינות.
היא לא העיזה להסתכל עליי וככל שיותר התקרבתי היא ניסתה להיצמד יותר לפינה.
הבנתי שהיא מפוחדת ולא מסוגלת שעוד מישהו זר שהיא לא מכירה יתקרב אליה וידבר איתה.
גופה היה חלקית חשוף וניסתה להסתיר אותו במהירות בכל דרך אפשרית. הורדתי את הג'קט שהיה עליי וניגשתי אליה.
"אני יודע שזה לא בדיוק יעזור אבל תאמיני לי שאני רק רוצה לעזור לך ולא לפגוע בך." אמרתי לה בעדינות ובשקט לאחר שהתכופפתי לכיוונה והתכוונתי לכסות אותה עם הג'קט.
היא הנידה בראשה ופלטה קולות מפוחדים. היא הייתה מקופלת בתוך עצמה ונרתעה ממני.
"אז רק תתני לי לשים עלייך את הג'קט כדי שתרגישי יותר בנוח."
היא לא הגיבה. הרשתי לעצמי לעטוף אותי עם הג'קט ואז פשוט ישבתי מולה והסתכלתי עליה.
היא הגניבה לעברי מבט וכך תפסתי את עיניה.
עיניים כחולות כמו קריסטל היו לה. עיניים גדולות וכחולות. אבל כאב, עצב, פחד, חרדה היו בעיניה.
עיניה תפסו אותי ואני לא יכולתי להסיר מהן את מבטי. בחורה כל-כך יפהפייה.
לא הרשתי לעצמי יותר מידי ומיד התאפסתי על עצמי.
"אחותך מחפשת אותך," עדכנתי בזהירות שלא תיבהל, "את רוצה שאני אקרא לה לפה?"
היא הישרה אליי מבט ועיניה נצצו ובנוסף הנידה את ראשה במהירות מבוהלת. "אני לא רוצה להישאר איתו לבד." אמרה בשקט ודמעות זלגו במורד לחיה.
"אני לא עוזב אותך," אמרתי בחיוך קטן, "הנה, אני אתקשר אל אחי ואגיד לו להביא אותה לפה, בסדר?"
היא מיד הנהנה וניגבה את הדמעות.
היא הזדקפה והביטה בי בציפייה כשחייגתי אל רועי. "הלו."
"הא, מריו?" השיב.
"רועי, אתה עדיין עם הבחורה ההיא?"
"נטלי, כן היא לידי."
"תקשיב, אני נמצא עם אחותה בשירותי בנות," הסתכלתי על הבחורה שהסתכלה עליי, "תגיעו לכאן."
שתיקה קצרה הייתה בצד השני של השיחה והבנתי שהם מתוחים. "עומרי, קרה משהו?"
"פשוט תגיעו לפה."
"אנחנו באים."
השיחה התנתקה.
הייתה שתיקה בינינו. היא החזיקה קרוב אליה את הג'קט אך נראתה יותר רגועה ובטוחה. היא הסתכלה לכל מקום מלבד יוסיאל ששכב מחוסר הכרה בצד השני של השירותים ועליי.
ניסיתי שוב לתפוס את עיניה ולשדר לה שהכל בסדר כרגע אבל האמת שאני יכול להבין אותה, איך הכל בסדר עכשיו אם ניסו לאנוס אותה והיא נמצאת עם גבר זר לאחר מה שקרה?
אבל רק רציתי לנסות. "אגב, אני עומרי, איך קוראים לך?"
היא השפילה מבט. "מאי." קולה התנגן בשקט לצליל מתוק.
לשמחתי קולה היה יציב אך תחושת הפחד לא עזבה לרגע.
"מאי," מלמלתי, "אז אם את My זה אומר שאת שלי?"
מיד צליל הצחוק שלה הדהר ואני חייכתי כשהצלחתי להשיג את מה שרציתי. הצלחתי לגרום לה לצחוק, איזה אושר.
הסתכלה עליי בחיוך וניגבה את הדמעות.
"מוצ'י?" צעקה הייתה מבחוץ וחיוכה של מאי נמחק מיד.
התרוממתי מיד והסתובבתי אל הדלת. בחורה מעט צעירה ממאי עמדה בפתח הדלת.
היא הסתכלה על מאי בפה פעור ועיניים גדולות. "אני לא מאמינה, מאי!" מיד בכי תמרורים בקע ממנה והיא רצה אל מאי בכאב, "לא!!!"
היא התכופפה אל מאי וחיבקה אותה חזק כששתיהן התחילו לבכות. רועי נכנס אל השירותים והסתכל סביבו. על הרצפה היו שברי בקבוקונים ומשהו מבריק ודביק היה מרוח על הרצפה. היא נאבקה בו, היא נלחמה בו ולא הצליחה לברוח ממנו.
הוא פאקינג ניסה לאנוס אותה.
לבסוף הוא הביט על יוסיאל שעדיין היה מעולף בצד חדר השירותים. הוא הרים את עיניו אליי וראיתי את ההלם בעיניו.
הבכי הכואב והשבור של מאי ואחותה עדיין נשמע. אחותה נטלי, אם אני לא טועה, תפסה את פניה בייבוב וניגבה את הדמעות שזלגו על לחיה. היא חיבקה אותה לאחר מכן חזק ואני כיווצתי את כפות ידיי לאגרופים.
הלב שלי נשבר. אמנם אני לא מכיר אותה אבל הלב שלי פשוט נשבר.
היא כל-כך יפה, וזה לא מגיע לה אבל זה לא משנה איך היא נראית, היא בחורה וזה לא מגיע לה.
"זאת אשמתי, מוצ'י," נטלי פתאום אמרה, "אם לא הייתי משכנעת אותך אז זה לא היה קורה."
"נטלי-"
"את אמרת לי שהכל יהיה בסדר וכלום פה לא בסדר," המשיכה כשהיא ממשיכה בבכי תמרורים והתנתקה מהחיבוק כאשר היא אוחזת בפניה של מאי, "זאת אשמתי. אני ראיתי איך הוא הסתכל עלייך כל הערב ולא שמרתי עלייך. אני כל-כך מצטערת, מוצ'י, כי את אמרת לי מההתחלה שלא כדאי כי אי-אפשר לדעת מי הוא ואי-אפשר לסמוך עליו ואני רק אמרתי שאת סתם מגזימה ואת צודקת!!!" התפרקה לבסוף.
"נטלי," קראה לה בשקט וניסתה לתפוס את עיניה, "אל תבכי, טוב? אני בסדר."
"הוא לא הצליח, נכון?" נטלי סובבה לרגע אליי את ראשה ונעמדה, "הוא לא הספיק..."
"לא," ענתה מאי, "עומרי הצליח לעצור אותו בזמן." היא הסתכלה עליי בחיוך קטן.
לא יכולתי שלא והחזרתי לה חיוך מנחם ונעצתי את עיניי בעיניה אך גוף קטן פתאום נתלה עליי וחיבק אותי חזק.
"תודה עומרי," אמרה נטלי בבכי חרישי, "תודה רבה."
ליטפתי את גבה בחום והחזרתי לה חיבוק חזק ומנחם. "העיקר שהכל בסדר והכל באמת בסדר, נטלי."
היא התנתקה מהחיבוק ופניה היו מלאות בדמעות. "אם לא היית בא בזמן אני לא יודעת מה עוד היה קורה." תפסה את שיערה ופרצה שוב בבכי.
"נטלי," ניגשתי אליה כשאני תופס את פניה, "אל תבכי. אחות שלך בסדר, אל תחשבי על מה היה קורה אם, טוב? אני מבטיח לך ובמיוחד לך, מאי," הסתובבתי אליה לרגע, "שהוא ישלם על זה ויגמור את הקריירה שלו. אני פה ורועי פה ושתיכן בטוחות עכשיו. זאת לא אשמת אף אחד מכן, זה קרה כי הוא חתיכת בן זונה חרמן שכל מה שהוא יודע לעשות זה לזיין בחורות צעירות ממנו. אני מצטער על מה שאני אומר אבל לצערי זאת האמת. ועכשיו, תנגבי את הדמעות ותנשמי עמוק."
דממה שררה ונטלי עצמה את עיניה ולקחה נשימה עמוקה. לבסוף היא פקחה אותן והביטה בי ושאלתי בלי מילים האם היא בסדר והשיבה בחיוך קטן.
"מריו," אמר רועי בשקט, "בוא נעוף מפה כבר, הן לא צריכות להיות פה יותר."
"צודק," הנהנתי, "בואו נעוף מפה."
ניגשתי אל מאי והושטתי את הזרועות שלי לכיוונה. "אפשר?"
היא חייכה אליי והנהנה. מיד הרמתי אותה בזרועותיי והיא כיסתה את עצמה עם הג'קט שלי. היא הניחה את זרועה סביב צווארי ואני נתתי לה להצמיד את ראשה אל העורף שלי בביטחון.
עצם העובדה שהיא נתנה לי להרים אותה והיא מחייכת אליי והיא צוחקת, נתנה לי את ההרגשה שהיא ממש מעט סומכת עליי.
גבר זר נגע בה, למה שהיא תסמוך על זר נוסף?
כשהסתכלתי לה עמוק בעיניים הגדולות והיפות שלה, ראיתי עיניים תמימות. הבחורה הייתה מבוהלת עד עמקי נשמתה וראו על פניה כמה היא נלחמה בו שיעצור.
היא הייתה בסדר. אבל היא הייתה מרוסקת נפשית.
יצאנו מהשירותים והגענו לרחבה.
המסיבה עדיין המשיכה ואיש בקושי שם לב אלינו, מלבד אישה אחת. "עומרי." אוולין עצרה אותי.
היא התכוונה להגיד משהו אך היא מיד שמה לב למאי. היא הסתכלה עליה המומה וחרדה ובחנה אותה נרתעת.
"אוולין, את צריכה משהו? אני חייב ללכת."
היא בקושי בלעה את רוקה ולא הצליחה להסיר את עיניה ממאי. "ראית את יוסיאל?"
"אל תזכירי את השם שלו בכלל!" התפרצה נטלי בזעם וקול חנוק, "שלא תעזי."
אוולין נבהלה והסתכלה המומה על נטלי. היא לא ידעה מה להגיד והסתכלה עליי לבסוף עם פה פעור.
היא הייתה מבולבלת, היא לא הבינה מה קורה.
"הבעל שלך נמצא בשירותי בנות," אמרתי בזעם, "חושב שהוא גיבור על ילדות קטנות ולבסוף הוא נשאר עם הזין בחוץ."
אוולין קפאה על מקומה והסתכלה עליי בעיניים מבריקות. היא נאבקה ברוק שחנק את גרונה ואז הביטה במאי, כשהדמעות כבר זלגו להן במורד לחיה.
היא השפילה מבט ויותר כבר להסתכלה עלינו. וואו, היא כל-כך פגועה ומתביישת. אוולין היא אישה טובה ועם השנים למדתי להכיר אותה.
היא אחת הנשים הטובות שהכרתי. היא עדינה ומנומסת ושקטה כזאת ומאוד מצחיקה. היא אחת כזאת שאתה מרגיש איתה בטוח ומרגיש איתה בנוח לבוא ולשתף בדברים כאלה או אחרים. היא תמיד הייתה התחליף לאימא שלי אחרי שהיא נפרדה מאבא וטסה לחו"ל לבנות לעצמה חיים חדשים. תמיד היא הייתה נאמנה ליוסיאל, אמרה לו אמן על כל דבר שאמר או עשה, אני מאמין שהיא אוהבת אותו אבל אני יודע שפירוש מה הוא מרגיש כלפיה.
אני לא מבין איך היא התחתנה עם אחד כזה, בוגד מסריח.
הוא נוהג להשפיל אותה בפומבי ולא מתבייש להסתכל על נשים אחרות. הוא הפך אותה לבובה שמתלווה אליו לכל מקום רק כי זה נראה יפה לעין.
היא אישה כל-כך יפה והיא מבזבזת את החיים שלה על אחד כמוהו.
"אני כל-כך מצטערת." אמרה ומיד הלכה מהמקום אל בעלה המעולף.