The addiction - (boyXboy)🔞

פרק 4 - הרגע שלו חיכינו

על קירות המסדרון של משפחת ארדל תלויות תמונות משפחתיות בשורה, למען האמת, רק בתוך המסגרות האלה אפשר למצוא את שלושת בני משפחת ארדל יחד. כי במציאות, האחת במטבח, השני במשרד, וליאן בחדרו.

צלצול הפעמון מבשר על אורח שהגיע השקם בבוקר, אמו של ליאן פותחת את הדלת ומחייכת בלבביות אך בקוצר רוח. "שלום אלכס, ליאן בחדר. אתה יכול להיכנס." היא אומרת קצרות לנער שעומד בפתח וממשיכה לדבר למכשיר שמוצמד לאוזנה, לא מפסידה שום מילה משיחת הטלפון.

איש לא מרים את הקול בבית הזה, וגם לא מנמיך אותו. התקשורת נטולת רגש.

ליאן הוא ילד מפונק להחריד ובו-בזמן – כלל לא.

המקרר עמוס במגשי מזון מוכן, שמבושל על פי הוראות התזונה הנכונה ומובא פעמיים בשבוע מחברת קייטרינג. המטבח בביתו של ליאן עולה פי שלושה מכל הבית הטורי של אלכס, אבל איש מעולם לא מבשל בו. חדרו של ליאן מצויד בכל מה שנער בן שמונה-עשרה עשוי לרצות, ואלכס בטוח ששום מבוגר, מלבד המנקה, לא נכנס אליו מאז שליאן היה בן שלוש.

כשליאן הצטיין בכיתה – קיבל את הציון הגבוה ביותר במבחן בהיסטוריה, וסיפר להוריו שקיבל 49 נקודות מתוך 50, אביו שאל אותו בהבעה ניטרלית: "במה טעית?" – זה קרה כשהוא היה בן 12.

הצטיינות אינה שאיפה במשפחת ארדל, היא הנורמה.

אלכס, חברו הטוב ביותר של ליאן, עולה במדרגות לחדרו של ליאן. הוא מוצא את חברו ליד שולחן הכתיבה קבור בין ערמות דפים וספרים.

אלכס נשכב על מיטתו של חברו, הם שונים זה מזה עד מאוד, וקשה להחליט אם נהיו חברים בגלל סלידתם זה מזה או בזכותו. אף אחד לא מבין באמת איך הפכו השניים לחברים טובים, אבל מזמן התייאשו על להפריד בניהם.

"אתה לחוץ?" שואל ליאן את חברו, היום מתרחש מבחן מסכם.

אלכס לא פותח את עיניו.

"זוכר את הפעם הראשונה שיצאת איתי לצוד ביער, ליאן? החזקת את הרובה כאילו פחדת שהוא יינשך אותך."

ליאן נאנח אנחה עמוקה וקורעת לב. רק אלכס מכיר באמת את ליאן.

"מתי כבר תתחיל לקחת את החיים ברצינות, יצור שכמותך?"

אלכס מחייך, "כמעט ירית לי באשך! ואת זה אני לוקח ברצינות גדולה."

"אז אתה באמת לא לחוץ?"

"ליאן, הקירבה שלך ושל כלי ירי לאיברים האינטימיים שלי מלחיצה אותי. לא לימודים."

שיחתם נקטעת על ידי הוריו של ליאן, שיוצאים אל עמל יומם.

אביו נפרד לשלום בטון ששמור למלצרים, ואמו מוסיפה "חמודי," זהיר בסוף המשפט. עושה רושם שהיא באמת משתדלת, אבל ברכת השלום שלה עדיין נשמעת כציטוט מתוך מחזה.

הדלת נפתחת, שתי מכוניות מותנעות בחניה.

אלכס שולף ג'וינט נוסף מכיס מעילו ומצית אותו.

"אתה לחוץ, ליאן?"

"לא. לא, לא..."

אלכס צוחק, חברו מעולם לא הצליח לשקר לו. "בטח.."

"אוקיי, בסדר, לעזאזל, אלכס, אני כמעט מקיא מלחץ. זה מה שאתה רוצה לשמוע?"

אלכס נראה מנומנם.

"כמה כבר עישנת היום?" שואל ליאן.

"רחוק ממספיק," ממלמל אלכס ומתכרבל במיטה, מתכונן לתנומת חורף.

"אתה מבין שאנחנו צריכים להיות בבית ספר עוד פחות משעה."

"סיבה מצוינת לג'וינט נוסף."

ליאן חוזר למחברת שלו, אם יש משהו שהוא מקנא בחברו הטוב זה האדישות של אלכס כלפי כל מה שאנשים עלולים לחשוב עליו, והיכולת שלו לחמוק מכל צרה.

הוריו של ליאן לא אוהבים את אלכס, אבל כבר התעייפו מלהעיר על כך לבנם.

ליאן הוא הבחור הפופולרי ביותר בתיכון שלו, כול הבנות מאוהבות בו על מעל הראש, הוא חביב על כל המורים ותמיד מוציא את הציון הטוב ביותר, הוא קפטן בקבוצת הכדורסל של הבית-ספר, ונראה שכלום לא חסר לו.

אבל אלכס יודע שחברו לא מאושר כמו שכולם חושבים שהוא, הוא בסך הכול נער אבוד שמסתיר סוד. סוד שמלבד אלכס, איש לא יודע.

אלכס מחכה לליאן מחוץ לבית ומעשן, כשליאן מצטרף אליו הם צועדים יחדיו לתיכון,

כשהם נכנסים בין הדלתות של המסדרון, כול העיניים עליהם. אבל שניהם כבר רגילים לזה.

מעטים הדברים שגורמים לליאן לאבד ריכוזו, אבל כשליאן עובר ליד הלוקר שלו, הוא רואה נער שצעיר מימנו ונמוך מימנו בראש, שערו השחור של הנער נופל על עיניו הירוקות, ונמשים מפוזרים על אפו ולחיו על רקע עורו החלבי.

ליאן ננהל על מבטו של הצעיר, הוא מועד ודורך על אלכס, אלכס מקלל אותו, אבל ליאן לא שומע.

הוא מביט בנער היפה ביותר שאי-פעם ראה נבלע בין עשרות התלמידים, שפתיו העדינות של הבחור מושפלות ומקנות לו מראה עצוב, והדבר היחיד שעובר במוחו של ליאן, זה איך לגרום לבחור הצעיר הזה לחייך.

------------------------------------------------------------------------------------------

אוהבת מלא, ואשמח אם תצביעו,

🎨gefen