פרק 9 - הוא שלי.

117 12 10
                                    

יש אנשים שהם כמו סם. ברגע שתטעם מהם פעם אחת, אתה תתמכר לנצח.


בהפסקה השנייה ליאן מאתר במהירות את אוראל ומתקדם לעברו, נחוש בדעתו להפוך את אוראל לשלו לתמיד.

אוראל יושב על אחד הספסלים בחצר ומביט בהיסח הדעת במגרש שבו משחקים כמה בחורים,

"אוראל," קורא ליאן ומתיישב מול אוראל על הספסל, ידיו על השולחן בציפייה,

"היי," עונה אוראל ומתכוון לקום, אבל ליאן עוצר בעדו,

"חכה, מה המספר שלך?" שואל ליאן ומושיט את הטלפון שלו,

אוראל מביט בהיסוס במכשיר ושואל בזהירות, "למה אתה צריך אותו?"

ליאן מתקשח, "יש לך חבר?"

"מה? לא, פשוט לא נראה לי שזה רעיון טוב כי-"

"כי מה?"

אוראל מביט לצדדים בחוסר אונים, כאילו מחפש משהו שיעזור לו להסביר לליאן,

"אני צריך ללכת," עונה בשקט אוראל וקם, ליאן מתרומם גם הוא ותופס בידו של אוראל,

"לא לפני שאני מקבל את הטלפון שלך." קובע ליאן אבל אוראל מפסיק לשמוע, הוא עסוק בלהביט פעור עיניים בליאן שמולו, בעיניו היפות ובעורו שצבוע עכשיו בצבעים ולא בגוון האפור המשמים,

"הכול בסדר אוראל?" שואל בדאגה ליאן ותופס בשני ידיו את זרועותיו של אוראל ומושיב אותו חזרה בספסל, ומנתק את המגע ממנו כדי להוציא בבקבוק מים מתקו ולהביא לצעיר שמולו,

"אתה בסדר?" שואל ליאן שוב ואוראל מהנהן לאישור,

"אני יכול לספר לך משהו?" שואל בשקט אוראל וליאן מהנהן בחיוך,

"הכול."

"אני עיוור צבעים ומגיל קטן אני רואה רק את גווני האפור, אבל יש דר כזה שנקרא 'מונו' וזה אדם שבעזרתו עיוור צבעים יכול לראות צבעים, ואני חושש שזה... אתה,"

ליאן מביט באוראל בזהירות, מנסה לעקל את המידע,

הוא זוכר שלמד על עיוורי צבעים והנשמות התואמות שלהם, הוא יודע שזה דבר נדיר מאוד, ומעולם לא חשב שהוא יתקל באדם כזה, או יותר מזה, להיות הנפש התאומה של אדם זה,

"רגע, אתה אומר שאני יכול לגרום לך לראות צבעים?" שואל ליאן המאושר

"כ-כן," עונה בחשש אוראל, הוא לא יודע איך יגיב הבחור שמולו,

"מממ," מחייך ליאן, "אז מה אני צריך לעשות כדי שתראה צבעים?"

"רק לגעת בי...?"

"איך?" שואל ליאן ומתקרב אל אוראל ומניח את ידו על ירכו של אוראל "ככה?"

אוראל מהנהן ומביט בדשא שמתחתיו, בעצים, בשמיים ובליאן, בבחור היפה שמביט בו עם חיוך מושלם ומלטף ברכות את ברכו של אוראל,

"עכשיו אתה רואה את הצבעים?" שואל ליאן וידו עדיין ממשיכה לגעת באוראל,

"כן, זה מדהים,"

"אני בטוח," מאשר ליאן,

"תודה על זה ליאן,"

ליאן מחייך למשמע שמו שבוקע מפיו של הצעיר, הוא אוהב את זה.

"עכשיו אחרי שהברת את עצמך, אין שום סיבה שלא תתן לי את הטלפון שלך."

אוראל מהנהן ומקיש את המספר שלו על הטלפון של ליאן, גם אם לא רצה לעשות את זה אין לו ברירה אחרי זה.

כשאוראל מחזיר את הטלפון לליאן הצלצול שמבשר על סיומו של ההפסקה נשמע,

"יופי," אומר ליאן, "אני נכנס לשיעור שלי, בסוף היום תחכה לי, אני ילווה אותך הביתה."

אוראל לא מספיק למחות וליאן נעמד והתחיל לצעוד לכיוון התיכון, משאיר את אוראל חסר מילים.

"איך היה אביר לי?" שואל אלכס בחיוך כאשר ליאן מתיישב לידו בכיתה עם חיוך ניצחון.

"סיפור ארוך, אחרי השיעור אני יסביר הכול,"

"ובשני מילים?" שואל אלכס וליאן עונה כשהמורה בדיוק נכנסת,

"הוא שלי."

----------------------------------------------------------------

עוד שעה אני צריכה לצאת לנסיעה של יומיים, החדר שלי מבולגן כמו אחרי שוד אלים, המזוודה שלי חצי ריקה ואני לא מוצאת נעליים, ומה אני עושה?? 

כותבת עוד פרק כאילו יש לי זמן, מה הבעיות שלי????🤦‍♂️🤦‍♂️

מקווה שאהבתם, 

אוהבת מלא, 🔥🔥

🎨gefen

The addiction - (boyXboy)🔞Where stories live. Discover now