ממני אליך; אהוב נעורים

פרק 2: בחזרה למציאות

מצמצתי כדי להעלים את הדמעות.זה לא עזר. מצמצתי עוד אבל הבכי רק גבר. סתמתי את הפה עם היד, החזקתי חזק בבד שמעל הלב, אבל זה לא עזר. זה לא היה אמיתי, הוא לא היה אמיתי, ריו לא היה פה ולא רקדנו בשום מקום. הכאב היה מורגש בכל מקום בגופי ונשמתי ויבבות של בכי פרצו ממני. זה לא אמיתי ג׳ייד, זה היה רק זיכרון. הוא כבר לא כאן ניסיתי, באמת ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה קרה שוב. אני מתגעגעת אליך ריי שתקי אני כל כך צריכה אותך כאן שתקי!!! צרחתי בראשי. תשתקי כבר ג׳ייד, הוא לא פה והוא לא יחזור. הוא הלך. זה היה אפילו יותר כואב. ריי שלי לא פה, הוא הלך, נכון. "רר-יי..." התייפחתי בקול "ררררי לאאא איפה אתה?!" בכיתי בקול, יותר חזק. "ררר-יוווו אני כל כך צריכה אותך ריו שלי" לאלאלאלא זה לא קורה לי שוב. לא! לא רוצה, די!! התחלתי להתנשף ג׳ניפר תרגעי. תנשמי יחד איתי שמעתי את קול המטפלת שלי מסבירה לי איך לנשום כמו בפעם שעברה שחטפתי אצלה התקף חרדה. תתרכזי ג׳ייד. יפה כל הכבוד, ועכשיו תנשמי. תשאפי 1...2...3...4.... ועכשיו תנשפי 1...2...3...4.... כל כבוד אבל עכשיו זה לא עזר. אני לא רוצה את הכאב הזה, לא רוצה אותו, דיי כעסתי עליו, על ריו הכל בגללך, הכל!!! עזבת אותי! אתה! עזבת! אותי! הבכי טילטל אותי והדמעות גירדו בכל פני וצווארי. באפיסת כוחות התרוממתי מהריצפה וגיששתי אל שולחני בחצי עיוורון, הפלתי דברים על הרצפה באי וודאות עם היד ויכולתי לחשוב רק על דבר אחד. איפה זה, איפה המחדד הבנזונה? הפעם הקול הבוגר בראשי שתק. מצאתי את הסכין הקטנה ששברתי מזמן. פשעתי וקילקלתי את גופי. זה לא הזיז לי. ירד דם. זה לא הזיז לי. הכאב לא נעלם. מאוד הזיז לי. התייפחתי בקול, קרוב לצעקות. לפתע ידיים חיבקו אותי מאחור. חיבקו חזק, ידיים גדולות ועבות. ריי? לא ג׳ייד, זה אחיך אחי הגדול בן ה19, חברו הטוב ביותר של ריו ריתק אותי מאחור סגר את ידו על ידי. בידו השנייה לקח את הסכין מידי האחרת וטמן אותו בכיסו. "אני יודע ג׳ני, אני יודע" כריס לחש באוזני השמאלית. הוא סובב אותי שאהיה עם פנים אליו כשאימץ אותי אליו, הוא ישב על ברכיו מעל השטיח העבה של חדרי. "ששששש ילדה קטנה, הכל בסדר" הייתי עייפה ומותשת והמשכתי לבכות. עיניי התחילו להיעצם וכבר לא היו בי כוחות לעצור בעדן. כשאחי היה בטוח שאני ישנה הוא הרים אותי והשכיב אותי במיטה, כיסה בעדינות ולקח כל דבר חד מהחדר שלי. ואז הלך אל אמא כדי לספר לה על מעשי. כשאבא יחזור יותר מאוחר גם הוא ישמע את הסיפור ויזדעזע יחד עם שניהם. ואני חלמתי על ריו ועלי. היינו לנצח ביחד, אבל השנים שלפני הנצח שלנו היו קשות וכואבות.
לילה טוב ריי, רוצה לחבק אותי עד שאתעורר?