פרק 18

333 53 39
                                    

מאליה

״אבל למה את לא מספרת לי לאן את הולכת?״ דילן שכב על המיטה שלי בזמן שהברשתי את שיערי במראה.

״ככה. תסתפק בזה שסיפרתי לך שזה עם פארקר.״ החזרתי את המסרק למגירה והוספתי שכבת לחות לשפתיים שלי. ״ושסשה תצא מהמקלחת כבר! הגומייה שלי שם.״

זה ממש לא היה ממקומי לספר לאן אני ופארקר הולכים, בטח שזה לא הנושא הכי פרטי ואישי שלו.

״טוב, לא חשוב. אני אחזור מאוחר יותר, תיהנו בסרט.״ הנחתי נשיקה על צד הלחי שלו ומיהרתי החוצה, הוא מלמל משהו מאחוריי שכבר לא הצלחתי לשמוע.

יצאתי מהמעלית אל הלובי, ומשם לרחוב הראשי של הבניין שלי. מצאתי את פארקר נשען על החלק הקדמי של הבוגאטי שלו עם ידיו שלובות על החזה שלו.

הוא לבש חליפה שחורה, חולצה לבנה בצבצה תחת הז׳קט. כשהתקרבתי, יכולתי להבחין במה שנראה כמו הקעקועים המוצנעים שלו מתחת לעצמות הבריח. זו הפעם הראשונה שראיתי אותו בלי עניבה, והטעם של עוד על הלשון שלי בהחלט הורגש.

עיניו ירדו לסרוק אותי, אוטומטית מצליח לשלוח גצים של אש בכל גופי.

פארקר דחף את עצמו קדימה, מזדקף ופותח עבורי את דלת המכונית. ״נראית מדהים כמו תמיד.״ קולו נסחף על העורף שלי כשהתכופפתי להיכנס, והתחמקתי ממבטו כשחיוך נבוך תפס אותי.

בחנתי אותו עוקף את הרכב ונכנס למושב הנהג, ידו מתפעלת את הגיר ורעש המנוע נשמע מאפס למאה.

״אתה לחוץ?״ הסתובבתי להסתכל עליו. הוא היה מרוכז בכביש, אבל שרירי הלסת שלו ננעלו כל כך חזק ששמעתי את שיניו חורקות.

״לא. רק רוצה לגמור עם זה.״ ידעתי שהוא לחוץ, אבל הוא בחיים לא יתוודה בפניי. ידו התהדקה חזק על גיר ההילוכים, ואני הנחתי את שלי על שלו. מבטו החליק לשם.

״אל תדאג. זה יהיה בסדר.״ הקול שלי נעים, וחייכתי אליו למרות שהוא לא הסתכל עליי.

לסתו ננעלה שוב לפני שהוא משך את ידו חזרה להגה. 

לקחתי נשימה עמוקה כשהחלקתי מבט לחלון. המעמד הזה היה מלחיץ גם עבורי. אמנם אני בטוחה שלא באותן רמות. כנראה אני עדיין לא מעכלת איך דווקא אני מכולם הולכת להיות איתו ברגע המשמעותי ביותר בחיים שלו.

״על מה את חושבת?״ הוא שאל אותי, אבל עדיין הסתכלתי החוצה. החלונות היו מושחרים, אף אחד לא יכל לראות אותנו. אבל אני כן יכולתי לראות את האנשים ברחובות שולפים את הניידים שלהם ומצלמים את הרכב בפה פעור.

אבל עכשיו סובבתי את צווארי אליו לפני ששאלתי. ״ארווין יודע שאתה נוסע לפגוש אותו?״

פארקר הניד בראשו. ״הוא בכלל לא יודע על המכתב.״

החלק החסרWhere stories live. Discover now