⚠️אזהרה! פרק זה יכיל: דם, מכות, רצח ואכזריות ברמה גבוהה, למי שחושבת שזה קשה או שהיא מעדיפה לא לקרוא יכולה לדלג על נקודת המבט של טאהיונג.
הקריאה על אחריותכם.⚠️
-
נ.מ ג'אנגקוק
"תעזוב אותו פאקינג מיד!"
סובבתי את מבטי בחוסר כוחות אל האדם אשר עמד ואיים שיעזוב אותי.
עיניו של אותו מטרידן נהפכו שוק בעוד של האדם המאיים מלאות באש.
ליבי עדיין פעם החוזקה ובמהירות רבה ללא הפסקה, מרוב המהירות יכולתי להתעלף.
סחרחורת כבדה התחילה בראשי, מקווץ את עיני וגבותיי בחוזקה מכאב.
אותו איש מטריד שיחרר את אחיזתו בי וגרם לי ליפול ארצה על הריצפה.
אנקת כאב חצתה את פי כשגופי נפגש בריצפה הקרה.
ראיתי התחילה להיטשטש מעט והסחרחורת בראשי גברה עוד יותר.
המטרידן בא לברוח אך אותו איש אשר איים עליו לשחרר אותי הספיק לתפוס בו ולאחוז בצווארון חולצתו בחוזקה.
"איך אתה מעז לגעב בו!? מאיפה האומץ שלך לגעת במה ששייך לי!? הא?! תענה לי!"
אותו אדם צעק עליו בקול אפל אך מאיים בו זמנית.
הרמתי את ראשי באיטיות רבה, מנסה לזהות את אותו אחד המנסה.......
להציל אותי?.
קיווצתי את עיניי כדי לראות יותר ברור את אותו אחד, החושך קצת הקשה עליי אבל בכל זאת הצלחתי.
מר קים.
הוא...הוא הנסיך על הסוס הלבן..?
הוא האחד שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן..?
לא!.
בטח זה לא הרגע הכי קשה בחיי והוא במיקרה בא להציל אותי.
אני ממש לא מאמין שהוא הנסיך שלי.
מר קים התחיל לחזק את אחיזתו בצווארון חולצתו של אותו בחור אשר התחיל להחנק ולהפוך כחול מחוסר אוויר.
"א-אני מצ-טער א-דוני, סל-ח ל-י" אותו בחור מטריד החל לגמגם גם מפחד וגם מחוסר האוויר.
"פעם הבאה שאתה נוגע או אפילו מסתכל עליו אדאג שלא ישארו לך ידיים או עיניים... או שבכלל לא תיהיה פעם הבאה..." מר קים איים עליו בקול קר ולבסוף חייך חיוך כועס.
ראיתי בטישטוש מועט את עיניו של מר קים פונות אליי ומביטות בי במעט...רוחמים?.
עלתה מחשבה בראשי על איך איך הוא ידע לבוא בזמן? או איך הוא בכלל ידע שקרה לי משהו..?.
הוא כמעט יודע עליי הכל וזה טיפה הלחיץ אותי.
מר קים החזיר את מבטו אל האדם וכך גם פרצופו חזר להיות קר ואכזרי.
YOU ARE READING
Say my name / taekook
Romantik"רק תחכה שתכיר באחר...." אמר לי אותו אחד שכיסה את פי ואת עיני. ניסיתי לזעוק אך לא יכולתי. מחשבותי היתערפלו לאט לאט כשפתאום שמעתי קול עמוק ונוקשה מדבר מאחורי. "זה הוא...?" שאל בנוקשות אותו אחד. "כן אדוני.....זה הוא..." ואלה היו המילים האחרונות שיכלתי...
