קריאה מהנה לכל הקוראות!💗
נ.מ ג'ימין
צעדתי צעדים מהירים וגדולים לכיוון המקום אליו הייתי אמור לבוא כבר לפני חצי שעה, קיצור איחרתי.
התקדמתי במהירות לשער בגדול בו היו שני שומרים.
הם שאלו אותי למה אני כאן אז אמרתי להם שקבעתי עם האדון שלהם לפגישה.
הם חשדו והתקשרו אליו ואחרי שקיבלו פקודה הם הינהנו ופתחו את השערים, נותנים לי להיכנס.
הלכתי במהירות....טוב, לא הלכתי יותר נכון רצתי לכיוון מישרדו, לא רוצה לאחר בעוד איזה עשר דקות.
כשהגעתי נעמדתי מול דלת חדרו הגדולה.
נושם עמוק ודופק על הדלת, ומיד משנה את פרצופי לקר, אטום ורציני.
חוק מספר אחת במאפיה הזאת היא שאין כאן צחוקים.
אתה חייב להיות רציני וחסר רגשות כאן.
אם הוא יתפוס אותך אפילו מחייך אתה מקבל מלקות.
ואם הוא רואה אותך צוחק או עושה צחוק מדבר אחד, אתה מקבל כדור בראש.
אך ורק לראש המאפיה עצמו מותר לעשות כרצונו.
כן...זאת המאפיה, ברוכים הבאים.
"כנס כבר.." שמעתי את קולו האפל אשר מגיע ממשרדו.
נלחתי טיפה שהוא ממש עצבני עלי בגלל האיחור אבל מיד אירצנתי שוב ופתחתי את דלת חדרו.
המישרד היה שחור שישה שומרים עמדו כפסלים משתי צדדיו.
שלושה מימין ושלושה משמאל.
"לא ידעתי שהפגישה כוללת איחורים, כי אם הייתי יודע הייתי מאחר בשעה, ואתה יודע מה הייתי עושה בשעה הזאת...?"
לפתע כיסא מישרדו שהיה מסובב לאחור הסתובב לכיווני כשהוא יושב עליו.
הוא דיבר וקולו היה צרוד ומפחיד.
אבל אני כבר התרגלתי לזה.
כמו שאמרתי כבר, אני עבדתי כאן ואני יודע ומכיר את כל המילים, הקולות, הפרצופים שהוא עושה,
אבל זה עדיין מפחיד כל פעם מחדש.
הוא קם מכיסאו ומיתקדם לכיווני.
נשארתי בפרצופי הרציני והאטום, מנסה כמה שיותר להראות שאני יכול לשלוט בעצמי.
הוא התחיל להסתובב סביבי בצעדים איטיים, בוחן אותי ושקט.
זיעה התחילה להיווצר במיצחי מכל הסיטואציה המפחידה הזאת.
ידעתי שאם הוא רוצה הוא מריד אותי כאן ועכשיו בעזרת כדור בראש.
אבל לא, יכולתי לשמוע את הסקרנות שבקולו בזמן שדיברתי איתו בטלפון.
YOU ARE READING
Say my name / taekook
Roman d'amour"רק תחכה שתכיר באחר...." אמר לי אותו אחד שכיסה את פי ואת עיני. ניסיתי לזעוק אך לא יכולתי. מחשבותי היתערפלו לאט לאט כשפתאום שמעתי קול עמוק ונוקשה מדבר מאחורי. "זה הוא...?" שאל בנוקשות אותו אחד. "כן אדוני.....זה הוא..." ואלה היו המילים האחרונות שיכלתי...
