"רק תחכה שתכיר באחר...." אמר לי אותו אחד שכיסה את פי ואת עיני.
ניסיתי לזעוק אך לא יכולתי.
מחשבותי היתערפלו לאט לאט כשפתאום שמעתי קול עמוק ונוקשה מדבר מאחורי.
"זה הוא...?" שאל בנוקשות אותו אחד.
"כן אדוני.....זה הוא..." ואלה היו המילים האחרונות שיכלתי...
משהו קטן לפני תחילת הפרק: אז היי לכן קוראות חביבות! בזמן האחרון אני מרגישה שמיספר ההצבעות והתגובות ירד... וזה קצת עצוב לי כי אני משקיע יותר מחצי מהיום שלי בשביל לכתוב לכן את הפרקים. אני אוהבת לכתוב לכן ואני גם רוצה לשמוע את דעתכן על הפרקים. אז בבקשה תשתדלו להביע את דעתכן לפחות על הפרק כי זה ממש חשוב לי. תודה💗
- קריאה מהנה!💝
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
💀
נ.מ נאמג'ון
"הוסוק תבדוק מי זה מיתקשר, אני באמצע משהו..." אמרתי להוסוק כששמעתי את הטלפון שלי מצלצל על השולחן בצד השני של החדר.
כרגע אני מחפש מרגלים אשר מיתחזים לעובדים אצל מאפית קים.
בזמן האחרון המשימות שלנו מצליחות כל פעם מחדש להיכשל ואנחנו לא יודעים למה, אז כנראה שטאהיונג חושד במרגלים.
הבוס מר קים פקד עליי ועל הוסוק שנחפש אם יש משהו או מישהו חשוד ושנביא אותו אליו והוא כבר יטפל בו.
אבל זאת הבעיה, שהבוס ביקש משנינו לעשות זאת אך הוסוק יושב לו בנחת על הכיסא בזמן שאני שובר את הראש למצוא חשודים.
הוסוק קם מהכיסא והתקדם לשולחן הקרוב, מרים את הטלפון שלי ובודק מי בצג.
"זה הבוס.." הוסוק התקדם אליי בצעדים דיי מהירים והיתיישב לידי, יודע שאם הבוס מיתקשר זה אומר שהוא צריך את שנינו.
"תענה" אמרתי לו ועזבתי את עיסוקי, יודע שהבוס אוהב שמקשיבים ועושים הכל כמו שאמר ופקד, בלי שום טעויות.
"נאמג'ון איפה אתה?" נשמע מהצד השני של הטלפון כשהוסוק ענה לשיחה, מישום מה קולו היה נשמע דיי מוטרד ודואג ובו זמנית גם כועס.
"אני במישרד שלי, מחפש חשודים כמו שביקשת, הכל בסדר בוס? אתה לא נשמע עצמך.." החזקתי לו ולבסוף העזתי לישאול.
מר קים הוא אדם שאפשר להגיד עליו שעבר די הרבה בחייו, ואת זה רק אני יודע, לכן כשאני שומע בקולו שהוא דיי מוטרד או דואג אני ישר שואל אותו כדי לשמוע ואולי לנסות לעזור לו בכך.
