פרק 1-

36 1 1
                                    

נ.מ מיה-
היום כמו כל יום רגיל עשיתי את דרכי לשיעור פסיכולוגיה לבשתי ג׳ינס כחול וחולצה שחורה צמודה שמתי את האולסטארס השחורות שלי לקחתי את הלפטופ שלי ומיהרתי בשביל לא לאחר לשיעור.
למזלי לא איחרתי נכנסתי כמה שניות לפני המורה סידרתי את הציוד שלי על השולחן והתמקמתי ״כמה זמן לקח לך״ חברתי שישבה לידי תמר שאלה ״סליחה קמתי מאוחר״ ״כבר נבהלתי שתשאירי אותי לבד פה״ היא אמרה וגיחכה וגם אני ״שקט בבקשה!״ המורה צעק ״וואו לא שמתי לב לזה אף פעם אבל המורה חתיך!״ היא אמרה בהתלהבות. אף פעם לא הבנתי אותה, אבל הפעם היה בזה משהו שגרם לי להרים את הראש ולראות אותו. הוא היה גבוה, עם עיניים כהות ומבט קצת קשוח. לא משהו שהייתי מתלהבת ממנו כמו תמר, אבל משהו בו תפס אותי.

החלק הכי מוזר הוא שבאותו רגע, כשעיניי נתקלות בו, הוא גם הסתכל עליי. לא במובן הרגיל, לא כמו שהוא היה מסתכל על כל סטודנטית אחרת. זה היה מבט יותר מעמיק, כאילו יש לו איזו תחושת זרות כלפיי, אבל גם משהו מרגיע בו. אני לא יודעת למה, אבל זה הרגיש כמו איזה סוג של הבנה, כאילו הוא ראה משהו בי שאני לא רגילה לחשוף.
הוא לבש מכופתרת שחורה רגילה וקיפל אותה לחצי שרוול אפשר לראות קעקוע מבצבץ מעניין מה זה.

לא צריך את זה. לא עכשיו. יש לי מספיק על הראש עם הלימודים, עם הבעיות בבית. ההורים שלי, המריבות ההן, כל השקט הזה שמתפרץ פתאום. הייתי צריכה מישהו שיעזור לי אז, אולי. אבל עכשיו? עכשיו אני יודעת להתמודד לבד. לא צריך אף אחד שיכנס לי לחיים ויבין משהו שלא צריך להבין.

נ.מ יואב-
היום התחלתי את השיעור כרגיל רק שפתאום שמתי לב לילדה אחת מיה בחיים לא שמתי לב אליה היא פשוט הייתה שם תמיד אבל היום שהסתכלתי עליה זה הרגיש לי אחרת .היא לא שמה לב אליי בהתחלה. ככה זה תמיד מתחיל, אני לא מאשים אותה. אני לא כאן בשביל ליצור קשרים. אני מורה. זה מה שאני עושה. אני עומד שם, מסביר את החומר, ומסיים את השיעור. אבל היום היה שונה. היא הייתה שם, כמו כל אחת אחרת, אבל משהו בתוכה משך אותי.

הייתי מורה כבר הרבה זמן, וראיתי הרבה סטודנטיות. אבל היא הייתה שונה. לא שמתי לב אליה מיד, לא כשלמדתי את השיעור, לא בהתחלה, אבל משהו בקרבה שלה, במבט שלה... הוא היה שם. זה היה משהו שאני לא יכולתי להסביר. היא הייתה שקטה, ביישנית, אבל עדיין היו בה עיניים שמסתירות משהו.

שסיימתי את השיעור נכנסתי לחדר מורים לשתות קפה ישבתי מול השולחן והתחלתי לבדוק בחנים של תלמידים ואז
שמעתי שהשיחה של המורים האחרים התגלגלה על הסטודנטיות בכיתה, שמעתי את השם שלה – מיה. הם לא דיברו על הבעיות בלימודים  שלה, זה היה משהו יותר עמוק. שמעתי את מה ששני המורים אמרו על טראומת הילדות שלה. כל הסיפור שלה – היא גדלה בבית עם הרבה ריבים. זה משהו חדש שאני שומע אבל היה משהו במיה, משהו שאמר לי שכנראה היא לא רוצה שידעו. היא לא היתה שם כדי לדבר על זה, וכנראה זה מה שהיא לא רצתה שידעו אליה

הייתי צריך להפסיק לחשוב עליה, זו לא הייתה מטרתי. אני כאן כדי ללמד, לא כדי להתערב. אבל אחרי שהייתי שם, התחלתי לשים לב אליה יותר ויותר. והתחלתי לחשוב על למה היא כל כך שונה מכולם.

-היי מה אתן חושבות??? תגידו לי עם הפרקים קצרים מידי!!-

הסוד שבין השיעורים Where stories live. Discover now