לא יודעת לאהוב

Part 4- המסיבה

הגענו למסיבה ורועי כבר חיבק כמה ערסים שהוא שונא בטוח, הוא שונא את כולם חוץ מכמה אנשים ואני בניהם.
רועי קודם כל שונא ורק אחר כך אוהב. אנחנו נהיינו החברים הכי טובים ברגע שזרקתי לו סיר לראש בגן, והתחברנו ממש אחרי זה. הוא הציג אותי כהילדה שהוא הכי אוהב בעולם, אולי היחידה אבל בסדר וחייכתי. הם היו חבורה של חמישה בנים ושתי בנות, שישה כולל רועי. הבנות נראו נחמדות, ירדן ושי, שתיהן היו יפות באותה המידה, וגם נחמדות באותה מידה. היה שם בן שקראו לו לירון ויש לנו שם דומה ממש ועם אותן האותיות, ובגלל זה אני זוכרת אותו. היה גם דניאל, רוי, סשה ורפאל. סשה היה שם הכי חמוד ומצחיק, רפאל היה סוטה ברמות וכל השאר סבירים ממש. "אל תהיה בלחץ היא ילדה טובה אחי, היא יודעת להסתדר." שמעתי קול מוכר מאחוריי. "זה לא קשור, כל הבנים הם דפוקים במועדונים ורוב הסיכויים שיתסתכלו עליה עקום." זה היה הקול של אחי. פאק.
איך אני יוצאת מהסיטואציה. "רועי בוא שניה לצד" הוא בא אליי "ראיתי את אח שלך, תתנהגי כאילו הוא לא קיים ותנסי שהוא לא ישים לב שאת פה." עמית קלט את רועי. נו באמת? אלוקים ממש נגדי היום. "רועי" רועי פתאום נישק אותי. איך שהוא קלט את אח שלי מתרחק הוא הפסיק. מה קרה כאן הרגע? התנשקתי עם החבר הכי טוב שלי? רועי הוציא אותי מההלם.
"בובה זה היה כדי להרחיק אותו אחרת היית מסתבכת." הבנתי את זה לפני כבר הוא חושב שאני טיפשה? "אני הבנתי את זה לפני פשוט זה היה טיפה מוזר זה הכל."
"טוב בואי נלך לבר." הלכנו לבר, רועי הזמין וודקה רטבול ואני הזמנתי קולה זירו. המשקה האהוב עליי. פתאום התיישב לידי מישהו. "לוריין?" תום. זיהיתי אותו. שיט. "תום?" שאלתי באותה נימה שהוא שאל. "טוב אני לא אגלה לעמית שאת כאן, כי אני לא כזה. אבל תהיי זהירה טוב?" הינהנתי והוא הלך. "תום" הוא הסתובב, "כן לוריין?"
״איך זיהית אותי? לא ראית את הפנים שלי הרי" הוא צחק ואמר "אין להרבה בנות שיער כמו שלך. הוא יפה מידי כדי שיהיה לעוד בנות שיער כזה." הלב שלי פעם בחוזקה. עוד שניה איבדתי נשימה. "אהה תודה." התנערתי מהמחשבות. "נתראה?"
"נתראה" הוא השיב. מישהו ניסה להתחיל איתי על הבר וסירבתי, וברחבת ריקודים מישהו משך אותי אליו מהמותניים ושפכתי את הזירו שלי עליו. נגמרה לי הקולה בגלל הזונה ממין זכר הזה. הלכתי לבר כדי לשתות עוד כוס זירו וכשהגעתי מישהו נגע לי בכתף. "לוריין" אחי. עוד פעם הוא? מה לא ברור בדעתך לא חשובה לא הבנתי.
"מה"
"הולכים" חי בסרט.
"בחלומות הטובים שלך אולי. אני לא הולכת מפה ותפסיק להשגיח עליי! אני לא בת שש אני בת שש עשרה. אז גם לי יש חיים ולא הודעתי לך שאני יוצאת מהבית בדיוק מאותה סיבה שאתה לא היית מודיע לי!!!" אמרתי עצבנית לגמרי. "לוריין תעשי מה שאת רוצה, אבל שיקרה לך משהו, לא לבכות על הכתף שלי בבקשה" שיסתום כבר "לך לעזאזל הלוואי שתמות כבר" הוא נפגע. לא אכפת לי. "לכי להתנשק עם רועי" סימנתי לו אצבע שלישית והלכתי לרועי. "הולכים מפה עכשיו." הוא לא ירצה ללכת. "לורינה אולי עוד חמש דקות..."
"אמן תמות גם אתה!!!" מזלי הוא שרועי רגיל לצעקות שלי, כל בן אדם אחר היה נפגע. חצי מהמועדון שמע את הצעקה שלי וראיתי את המבטים של תום ועמית הסתכלו עליי גם. אין מצב שאני הולכת עם עמית. זה אומר שהפסדתי לו. ואין מצב. רצתי לשירותים ודחפתי את כל מי שהפריע לי בדרך. "לוריין" שמעתי את תום קורא לי מהתא. מה הוא רוצה? שילך לחברה שלו. "גם אתה רוצה להטיף לי מוסר?"
"לא, פשוט תצאי"
יצאתי וראיתי את גם את עמית. " מה עכשיו"
"לורי אני מצטער עכשיו נעים לך יותר?!" קפצתי אחורה מבהלה שיכה אותי או משהו. העפתי לו סטירה. הוא היה בהלם. "אתה תפסיק לדבר אליי כאילו אני ילדה, שמעת עכשיו?! אתה לא תצעק עליי חתיכת ילד זבל. אתה גם לא תגיד לי מה לעשות. אני מחליטה על עצמי מעכשיו גם אם זה ללכת ולהתנשק עם ילד שאני לא מכירה אפילו. שמעת אותי טוב?!" עיניו הציפו דמעות. קלטתי את רועי בכניסה. "הולכים. עכשיו." הוא הנהן. הלכתי אחריו לכיוון האוטו ותום תפס לי ביד. "לא ידעתי שיש לך צד כזה רע." גיחכתי ואמרתי לו, "זה שאני אומרת את האמת בצורה הכואבת שלה לא אומר שאני רעה", עלה לו חיוך. "את ממש צעקת." הוא אמר את זה בהתלהבות ולא הבנתי למה. "אני לא צעקתי, פשוט הרמתי טיפה את הקול אז נבהלתם. זה הכל." הוא שקע במחשבות ואז בירך אותי בלילה טוב, השבתי לו באותה התשובה. הלכתי לרועי שחיכה באיזו פינה. "ממש נדלקת עליו הא?" האדמתי "ממש לא! גם אם כן, זה לא יקרה. הוא החבר הכי טוב של אחי, רועי." הוא ענה ב"טוב" יבש כזה אבל לא עניין אותי. שתקנו כל הנסיעה הוא שתה כוס אחת היום בשביל שהוא יצליח לנהוג, והוא הצליח. הוא הוריד אותי בבית. "סליחה שהרסתי לך את הערב" הוא צחק. "לא הרסת כלום אישתי לעתיד. לוב יו", סימנתי לו לב ויצאתי מהאוטו. איזה לילה חרא. קלטתי את אחי נכנס לי לחדר בזמן שהסתרקתי. "אל תתלבשי ככה יותר, טוב? ולפני שתגידי שאני לא מחליט עלייך, זה נכון, אני פשוט דואג לך." ריחמתי עליו קצת. "לא יכולה להבטיח, אבל אני אנסה להשתדל." הוא בא לחבק אותי. לא דחיתי אותו. אבל כן עמדתי קפואה. "היית יפה היום." חייכתי למשמע דבריו. "אתה ממש שיכור, נכון?" השבתי לו. אפילו תום אמר שהיית הכי יפה שם, עוד שניה הכנסתי לו מכות." מה? הוא אמר שאני מה?    "מה הוא אמר?"
"שהיית הכי יפה במסיבה, נויה טיפה התעצבנה, אבל הוא הזכיר שאת כמו אחותו." נכון. בטח. גם הוא כמו אח בשבילי. "לילה טוב לורי" חייכתי לו "לילה טוב עמית" הוא נתן לי נשיקה בגומה הגדולה שלי. שסיימתי להסתרק התרסקתי על המיטה ונרדמתי תוך שניות ספורות. הגיעה השעה אחד בצהריים, והתעוררתי. ישנתי כל כך טוב, שאפילו לא שמתי לב שישנתי עד אחד.

———————

טוב זה היה פרק חמוד, יעלה עוד פרק היום כי אני אדם נחמד.
אם הפרק היה טוב אל תשכחו להצביע.
אה ואימוג׳י פרק,😈.
🎀