לא יודעת לאהוב

Part 5- אני חושבת שאני מתחילה... להרגיש?

                       [שבוע לפני תחילת הלימודים]
אני ועמית מדברים בקושי, תום ניסה לדבר איתי אבל עמית הרחיק אותו ממני. הוא ממש בטוח בזה שאני דלוקה עליו. ואין לי עצבים להתווכח איתו שוב. שמעתי דפיקה בדלת, "פתוח" הדלת נפתחה ומאחוריה ראיתי את רועי עם עיניים נפוחות. "רועי?" לא ידעתי מה להגיד או איך לנחם אותו, אבל הוא פשוט ניגש אליי.
"מה קרה רועיקי?" הוא הסתכל עליי כאילו יש לי קרניים. "סליחה? את קראת לי רועיקי? את שונאת שמות חיבה." גלגלתי עיניים "שום דבר שאני עושה לא טוב!״ הוא צחק והשיב.        ״סתם צחקתי, אבל את חד משמעית משתפרת עם הגישה ה"נחמדה״ שלך. אמן ותמשיכי לקרוא לי רועיקי!!!" מטומטם שלא יתרגל. "אל תתלהב זה לא יקרה עוד הרבה. בקיצור מה קרה?" הוא גמגם "אממ... אני ונועה נפרדנו." מה? איך זה יכול להיות הם זוג מתחילת החטיבה והכי מושלמים שיש ביחד. רועי מאוהב בה יותר מידי וגם היא בו. "מה? למה? והיא נפרדה ממך או אתה ממנה?" הוא עכשיו גלגל עיניים "מה זה משנה? טוב אני נפרדתי ממנה."    מה הוא במחזור? "רועי מה יש לך?! אתה היית מטורף עליה ועל כל צעד שהיא הייתה עושה!!!" הוא התחיל לצעוק "היא בגדה בי בסדר?!" שקט, הדממה צעקה כל כך חזק שלא יכלנו לדבר. פשוט חיבקתי אותו. אחרי מלא זמן שרועי בוכה לי על הכתף ומחבק אותי, שיחררנו. הרגשתי שהחיבוק הזה היה שעה אולי. "למה זה הגיע לי?" הוא התחיל לדבר. "זה לא הגיע לך. היא פשוט מטומטמת" "לורינה אל תשנאי אותה עכשיו-" קטעתי אותו "לא רק שאני שונאת אותה, אני מתפללת שתגיע לגיהנום. היא חתיכת כלבה מטומטמת והלוואי שלא תקום מחר!!!" הוא צחק ואמר "תרגעי."
"איך אפשר להירגע עם המפגרת הזאת? אה ואדון סלחני, תיזהר לסלוח לה אני אהרוג אותך" הוא גיחך
"ככה את מכירה אותי?" ברור.
"חד משמעית כן. אתה רחמן מידי ואתה תסלח לה. אני לא אראה את זה מהצד ואשתוק מבטיחה לך." רציתי כל כך לשאול אותו עם מי היא עשתה את זה, אבל לא רציתי שהוא יחזור לבכי. "רוצה לישון פה השבוע?" הוא התלבט "כל השבוע? אמממ אוקיי"
"עד שימאס לך ממני" הוא צחק ואמר
"בחיים לא ימאס לי ממך, לורינה."
אני ורועי שיחקנו ארץ עיר בטלפון, אל תשאלו התמכרו לזה. שיחקנו אחד נגד השני ובסיבוב הזה אני ניצחתי!!! אני חולה על לנצח, זה הכי כיף שיש. "אני ניצחתיייייייייייי!!!!!! אני ניצחתיתיתי" הוא התרגז " את חתיכת שוויצרית."
"ואתה חתיכת לוזר" קפצנו לחיבוק ואח שלי בדיוק נכנס לחדר. "היי עמית" רועי אמר עם גישה נעימה וחמה אל אחי, ואחי ענה ברוגז "היי רועי, אני יכול שניה את לורי?" מה הוא רוצה עכשיו? "בטח לורינה אני מכסח אותך סיבוב הבא!!!" הוצאתי לו לשון ויצאתי מהחדר, משתוקקת לראות מה הוא רוצה. "לורי, יש לך חבר חדש?" מה יש לו? "לא וגם אם כן אז מה..." הוא התעצבן "את ורועי ביחד?" וואי אין מצב שאני והוא מאותם הורים. "תגיד לי מה נדפק איתך?! אנחנו החברים הכי טובים מהגן בערך!!!" צעקתי אבל לא עד כדי כך חזק כדי שישמעו. "אז מה הוא עושה פה?" שיט. הוא יחשוב שאני הריבאונד של רועי. נו באמת? "חברה שלו בגדה בו אז אני כמו חברה טובה ותומכת עוזרת לו עם המשבר." היא גיחך "בעזרת מה בדיוק?" הוא חושב שאנחנו שוכבים אני בוכה.
"אתה חושב שאנחנו עושים משהו." התפקעתי מרוב צחוק באמת. "למה זה כל כך מופרך? מה אתם משחקים אנדנדינו לא הבנתי?"    "לא אינדנדינו, ארץ עיר. ותתפלא לשמוע, לא כל הגברים מחפשים את מה שאתה והחברים שלך מחפשים." הוא התחמם "למה מה אנחנו מחפשים?"
"לדפוק בחורות כל היום, ואל תגיד לי שלא, עכשיו יום נעים לך אה ואגב, רועי נשאר לישון כאן בהמשך השבוע אז תצטרך לסבול אותו." הוא רק התעצבן יותר וזה הצחיק אותי יותר. הוא צריך להתמודד עם זה שיש לי חיים משלי. חזרתי לחדר וראיתי את רועי יושב בחדר ורב עם עצמו.
"החרא הזה לא נלחץ נוווו תהרוג אותו כבר בלאטטט" הוא הורג מצחוק שהוא מדבר ברוסית. פתאום יוצא לו המבטא. הגיעה ארוחת הערב ומה מסתבר?- תום ישן אצלנו. טוב זה לא מזיז לי. נו אולי קצת... וואי אני שונאת את עצמי דיי עם האשליות המחורבנות האלה אין לכם סיכוי! נשבעת בא לי לנתק עם עצמי קשר באמת. אבל מה שכן- לעמית מאוד הזיז שרועי ישן אצלנו ולראות אותו כועס זה הורג מצחוק. כאילו הוא איתי ועם רועי באותה כיתה אנחנו כל הזמן ביחד למה שזה יעניין אותו פתאום? לא להאמין שאני הולכת לחזור לבית ספר עוד שבוע בערך. אני עצבנית רק מלחשוב על זה. לתת חיבוקים צבועים של 'איך התגעגעתי אלייך' שאנחנו שונאות אחת את השנייה ואנחנו יודעות את זה. אני לא ילדה מקובלת אבל רועי כן. חולים עליו בבית ספר גם המורות וגם התלמידים. טוב המורות אוהבות אותי גם כי אני משקיעה בלימודים ומוציאה ציונים טובים בקיצור ילדה טובה כזאת, אבל אני חברה של מקובלים. אגם ודני גם ממש מקובלות ואני, רועי, אגם ודני חבורה כזאת אבל אם צריכים להתחלק לזוגות אז מין הסתם שאגם ודני יהיו יחד ואני ורועי נהיה יחד. זה תמיד ככה וזה הכי טוב שיש. ככה אין ריבים בחבורה הקטנה שלנו. הארוחה הייתה שקטה חוץ מהקטנות שדיברו וההורים שלנו ושמתי לב שבמשך הארוחה תום מסתכל על רועי בעצבים כאילו עלול להתפוצץ עליו כל רגע ורגע. לא הבנתי מה יש לו שילך לחברה שלו וישחרר אותו די כבר עלה לי. היום אני הייתי בתורנות לעשות כלים, המטלה השנואה עליי מאז ומתמיד. כשהייתי לקראת סיום, אז מישהו נגע לי בכתף, וחשבתי שזה אבא שלי עוד הפעם וצחקתי ואז הסתובבתי וראיתי את תום. נרתעתי ממנו. איך רצית שרועי יצא מהחדר ויראה לי שהוא ניצח במשהו כדי להוציא אותי מהסיטואציה המביכה הזאת. אבל זה לא קרה, לצערי. הוא התיישב על המזנון שבמטבח ובא להגיד משהו וקטעתי אותו. "מה אתה רוצה?" הוא גיחך
"הוא החבר שלך עכשיו?" גלגלתי עיניים "למה כולם חושבים את זה? לא, הוא לא החבר שלי." הוא התנשף כאילו ירדה לו אבן מהלב. "וגם אם כן, למה זה מעניין אותך?" הוא נכנס ללחץ "מה פתאום מעניין זה לא מעניין!" צחקתי ממנו "אוקיי אז למה שאלת?"
"אממ כי עניין אותי" הוא ממש דפוק. "אז זה כן מעניין אותך." אמרתי בניצחון. "אוף טוב, עלית עליי." על מה אפשר לעלות עליו? "במה עליתי עליך בדיוק?" הוא התנשף קלות וניסה לנסח את המשפט שרצה בראשו, יכולתי לראות את זה. "את כמו אחותי ו... אני מרגיש שאני צריך לדאוג לך." 'כמו אחותי' רציתי לקחת את הסכין הקרובה ולחתוך לו את הגרון. מה זה כמו אחותי? הוא הסתכל על רועי בקנאה גמורה! "יש לי אח אחד כמו שלוש, הוא לא צריך עזרה תאמין לי." אמרתי בזעם ורק רציתי לסיים את המטלה המחורבנת הזאת וללכת לישון. "לור אל תכעסי עליי-"
"לור? מה זה 'לור'?" עלה חיוך על פניו.
"השם חיבה החדש שלך, לור לור" שיט התחלתי להאדים. הרגשתי את זה פאק אלוהים תעשה משהו ותיקח אותי מפה. גם הוא הסמיק טיפונת. "את הכי חמודה שאת מסמיקה" תמות יואו. "סתום, אני נראית לך חמודה?" קיוויתי שהוא יבין שזה היה בצחוק. "לא רק, גם יפה בטירוף. את נראית כמו מלאך. " אמלה איפה קוברים את עצמי. "תקשיבי, אני חושב שאני מתחיל להרגי-" פתום רועי יצא מהחדר וצרח מהתרגשות "נחשי מי מקום ראשוןןן" רועי אני באמת חולה עליך אבל חסר לך טיימינג.
"יפההה" תום הסתכל עלינו מתחבקים בקנאה ונהניתי מכל רגע. "רועי תעשה לי שק-קמח פליזזז" הוא גלגל עיניים "טוב רק בגלל שזכיתי" קפצתי וצחקתי מהתרגשות. "ביי תום" הוא הסתכל עליי בעצבים ואמר "ביי לור" ודפקתי לו חיוך ענק שהוא לא יכל לעמוד בפניו וחייך גם. ופתאום גיליתי שיש לו גומה ורציתי להסתכל עליה שעות באמת אבל רועי הרים אותי לשק-קמח ופתאום הבנתי כמה הוא גבוה או שאני פשוט ממש נמוכה. טוב זה די שניהם כי רועי באמת גבוה ואני ממש נמוכה. נשארנו ערים עד 1 בלילה בערך עד שהתחלתי להירדם. רועי רגיל להירדם ב3 בלילה לפחות. אבל גם הוא נרדם. קמתי בלילה מחלום ולא הצלחתי להירדם, כל הלילה חשבתי על תום, כאילו על מה שהוא רצה להגיד עד שרועי נכנס. טוב לא יכול להיות שזה מרגיש, כי יש לו חברה ועמית יקבור אותו בלי שום קשר. הוא בטוח שהוא "מגן" עליי עלאק, הוא לא מבין שהוא עושה יותר נזק. נכנסתי לאינסטגרם ומה אני רואה? את תום ואת חברה שלו בסטורי, מתנשקים. אני לא אומרת שלא מותר להם, זה פשוט עצבן אותי שהוא הצליח להכניס אותי לאשליות. אוף. אחרי חמש דקות באינסטגרם, נרדמתי עם השהות בטלפון. עד אחד בצהריים ישנו ויכולנו עוד, עד שעמית העיר אותנו.
"בוקר טוב פרינססות" רועי גלגל עיניים ואמר "עוד חמש דקות פליזזז" עמית צחק. "יאללה פספסתם גם ככה את הארוחת בוקר לפחות תאכלו צהריים." הוא נחמד וזה קצת קריפי אני לא אשקר. "יש לך חום במקרה?" שאלתי והוא גלגל עיניים.
"אני מרגיש מצויין ואל תהרסי לי." אוקיי עכשיו הוא בסדר. "סבבה לוב יו ביי" אם לא הייתי אומרת את זה הוא לא היה משחרר. אני עדיין אוהבת אותו וקשורה אליו, אבל לפעמים הוא בלתי נסבל. ולי אין את הכוחות להכיל את זה. רועי עטף אותי בזרועותיו וניסה לשכנע אותי להישאר לישון. "נו בבקשה ילדה מה אכפת לך?" גלגלתי עיניים. "מה אכפת לך לקום?"
״בלאט מעצבנת אמן תמותי." צחקתי למשמע אוזניי.
הלכתי לצחצח שיניים וראיתי את רועי עם מברשת שיניים כבר על הכיור. הוא הוציא לי לשון ואני בתגובה סימנתי לו אצבע שלישית. הלכתי לחדר של עמית לצחצח שם שיניים. כאבה לי ממש הבטן אז על הדרך אקח ממנו משכך כאבים לבטן. "עמי-" נעצרתי בבום שראיתי בחדר של אחי את תום וחברה שלו מתמזמזים. שימצאו חדר. "איפה עמית?" שאלתי אותם בטון אכזרי במיוחד. "את לא רואה שאת מפריעה?" החברה שלו ענתה לי. שתשב המתרוממת. "את לא רואה שאת מתמזמזת בחדר של אחי?" היא גלגלה עיניים "אין לך חדר?" הייתי ככה מלקחת את העט הקרוב אליי ולכוון לעין שלה. פניתי לתום "איפה עמית? כאילו לפי מה שזכור לי זה החדר שלו..." אמרתי את המשפט הזה וכיוונתי מבט אליה. חיה בסרט. "מה את צריכה ממנו?" גם הוא רוצה לעלות לי את הקריזה היום?
"יש לך בעיית שמיעה? או שאתה לא מבין מה אני אומרת? אתה צריך בדידים לא הבנתי" הרגשתי ידיים עוטפות אותי מאחורה, זה היה הריח של רועי. תפסתי את תום מאדים. "רועי? מה אתה עושה פה?" תום שאל בתקיפות. "ישנתי אצל אישתי." רועי הצביע עליי ודפקתי לו מרפק בבטן. הוא לא הצליח להפסיק לצחוק. "הרוסי הזה ישן אצלך?" הרגשתי את רועי מתעצבן מבלי שראיתי את פניו. "אמשך רו-" הוא זעם "הוא אוקראיני. וכן יש הבדל." תמיד רועי ותום לא הסתדרו, גם בבית ספר הם תמיד היו רבים עד שביום בהיר הפסיקו לעקוץ ולהציק אחד לשני. תמיד אני הייתי מגנה על רועי ועמית על תום. אבל תמיד הוצאתי את רועי צודק. כי הוא תמיד צדק. רועי העיר אותי מהמחשבות שלי ואמר "טוב לכי לצחצח שיניים, סיימתי אם את לא רואה."
"תודה באמת שסיימת, ואתם, אני תכף חוזרת אז תמצאו חדר שהוא לא של אחי בבקשה, המשך יום חרא לשניכם" אין לי כוח אליהם באמת הם מעלים לי את העצבים. אני צריכה גם כדור הרגעה נשבעת.

—————
דאמ אני פשוט מתה על רועי הוא מהדרג העליוןןןןןן.
1732 מיליםםםםםםם.
בעיני היה פרק יחסית טוב,
אם אהבתם תצביעוווו.
🎀