מבחן מתמטיקה - part 22

107 11 2
                                        

היא חייכה, ואני יכולתי לראות שהיא מבינה את מה שאני אומר. היא פתחה את הדלת והחלה לצאת. "לא תשכח את מה שקרה  הערב, נכון?" היא שאלה, מחייכת.

"לא, ולא הייתי רוצה נסיכה ," עניתי.
_________________________________

אלה:
הגעתי הביתה אחרי הלילה הסוער שהיה לי עם דניאל במסעדה, אני פשוט עכשיו מבינה בדיעבד איזה סתומה וילדותית יצאתי אבל אין שום דבר שמקלחת טובה לא יכולה לפתור. אני אחרי מקלחת טובה עם פיג׳מה נעימה נחה לי במיטה עכשיו השעה 12:00 בלילה ומחר יש לי מבחן במתמטיקה שאלוהים יעזור לי לא למדתי לזה בכלל, דניאל יהרוג אותי אבל זה הכל בגללו הוא מסיח את דעתי.

עדיין לא נרדמתי וכבר 1:00 בלילה, נפלתי למחשבות שאני לא רוצה, הראש שלי לא מפסיק לחשוב על הכל, על דניאל, על העבר שלו, על זה שהוא לא משתף אותי עדיין אני לא לוחצת עליו כדי שלא יחשוב שאני לחוצה או משהו כזה, אבל זה מטריד אותי, מה הם יגלו עלינו מה הוא יעשה מה אני יעשה, אנחנו מסכנים הכל, אני אוהבת אותו בכל ליבי, אני מכורה אליו, אבל מה יקרה אם הסכנה הזאת תנצח אותנו?, מה יקרה שבגלל העבר שלו אנחנו נצטרך להיפרד?.

קמתי עייפה נפשית, נרדמתי אתמול עם כל המחשבות והראש שלי מתפוצץ בגלל זה, ויש לי גם מבחן מתמטיקה שאלוהים יהיה בעזרי. איתמר לא בבית בטח נשאר לישון אצל חבר שלו סהר, אז אני מכינה לי כריך שוקולד כי אין לי כוח בשיט להשקיע ויוצאת עם כוס קפה לכיוון בית ספר.

הלכתי ברגל הייתי צריכה קצת שקט לפני שאני מגיעה, זה לא הרבה זמן הליכה 10 דקות פחות או יותר, בדיוק כשאני נכנסת לשער בית ספר דניאל יוצא מהמכונית שלו ואני מרגישה שכל הצבע אוזל לי מהפנים למה לעזאזל הוא נראה כמו אליל, כאילו הוא מרגיש שאני נמצאת הוא מסובב אלי את ראשו בחדות ומחייך ובשנייה כל החששות והמחשבות התפוגגו כלא היו, עכשיו אני מבינה איזה השפעה חזקה יש לו עליי אני מחייכת אליו גם ונכנסת לבית ספר.

מרוב שאני נאחסית המבחן הוא בשעתיים ראשונות שאפילו אין לי זמן לעבור על החומר סאמעק, הכיתות כבר מחולקות לפי הקבצות ככה שעמית איתי ביחד וטוהר בחמש יחידות, ״מה יש לך את בסדר, את נראית מוטרדת זה בגלל המבחן?״, עמית שואלת אותי, ״כן הכל טוב פשוט לא הספקתי ללמוד למבחן ואני לחוצה שאני יוציא ציון גרוע״, ״תירגעי אחותי את תצליחי כמו גדולה ותוציאי ציון פצצה בלי ללמוד אפילו״, ״תודה יפה שלי הלוואי, יאלה שהיה לנו בהצלחה״, ובדיוק דניאל נכנס לכיתה עם המבחנים.

״בוקר טוב לכולם, אני מקווה שכולם ישנו טוב ומוכנים למבחן, תוציאו קלמרים, שתייה, אני מחלק לכם את המבחנים שהיה לכם בהצלחה סומך עליכם״, דניאל מתחיל לחלק את המבחן ואני מרגישה את החרדה מתחילה לטפס בגרוני הכל מתערבב לי עם אתמול בלילה, המחשבות, המבחן אני לא נושמת אני חייבת לצאת מפה, דניאל מגיע אליי מחלק לי את המבחן ולוחש לי בלי שאף אחד רואה ושומע ״את תצליחי את זה נסיכה אני יודע, בהצלחה״, ואני מחייכת אליו חיוך לחוץ, וברגע זה הוא הבין שמשהו לא בסדר איתי כי אני תמיד עונה לו, אבל עכשיו אני מתחמקת ממבטו כדי שלא יעלה עליי שאני עוד שנייה מרגישה שאני עומדת להתעלף.

לשנוא אותך זה יותר קשה מלאהובWhere stories live. Discover now