בפרק הקודם;
״התחלתי להרגיש את הלב שלי מתפוצץ. זה לא היה רק אימון, זה היה משהו הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי. וגם שמתי לב שהוא נכנס למוד המאפיונר הוא מאוד קשוח אין שום שמות חיבה רק עבודה אני לא אשקר שאהבתי את זה.״
_________________________________
דניאל;
הטלפון צילצל. אני הייתי לבד בחדר. אלה עוד לא חזרה מבית הספר, והיה שקט מהסוג שגורם לך לחשוד בו.
עניתי.
"אנצ'ו" אמרתי.
"ציפיתי לשיחה הזאת כבר יומיים." הקול שלו היה כרגיל, שקט, איטי, מדויק, כמו תמיד. כמו מישהו שאי אפשר להפתיע.
"הוא התחיל לזוז" אמרתי.
"מי?"
"אבא שלי. הוא התקשר אליי בעצמו. לא שלח שליח. לא רמז. דיבר. איים."
אנצ'ו שתק רגע. ואז שאל "מה הוא אמר?"
"שאם אני לא אפסיק להסתתר, הוא ידאג שהיא תיעלם. אלה. הוא יודע עליה. הוא לא צריך לדעת עליה."
"אם הוא יודע, זה אומר שהוא שלח מישהו" אנצ'ו אמר. "אתה רוצה שאאתר מי בארץ?"
"לא מישהו שהוא שלח פעם. הוא לא ישלח מישהו מהחבר'ה הישנים. הוא חכם מדי. תחשוב על משהו חדש. זר."
"אני אפתח עיניים. ואוזניים" הוא נשמע כאילו הוא כבר מדפדף במחברת. "אתה מתכוון להחזיר אש?"
"אם יגע בה, כן. עד הסוף."
"אם ככה" הוא אמר "אני צריך לדעת. אתה בפנים, או שאתה עדיין בפרישה?"
הסתכלתי על הקיר הלבן שמולי. "אני לא חוזר לעולם ההוא. אבל אני לא נותן לעולם ההוא להיכנס לפה."
"ברור" הוא אמר "ואני איתך. אני אעדכן כשתהיה תנועה."
ניתקתי.
אלה:
בבוקר עוד חשבתי שזה יום רגיל. ישבתי בכיתה, השיעור היה אזרחות. המורה דיברה על חופש הביטוי ואני ציירתי עיגולים בשוליים של המחברת שלי.
הראש שלי היה במקום אחר. איפה דניאל. מה הוא עושה. מה הוא חושב.
אחרי בית הספר לא חזרתי ישר. רציתי קצת שקט. עצרתי בפארק, ישבתי לבד. נגעתי בתיק שבו הייתה הסכין הגומי שדניאל נתן לי לאימונים.
מוזר כמה מהר אתה מתרגל לזה שיש לך נשק בתיק.
מוזר יותר, כמה מהר אתה מבין שאתה צריך אותו.
הגעתי אליו אחרי צהריים. הוא פתח לי את הדלת עם מבט של מישהו שלא אהב את החדשות מהשיחה הקודמת.
"קרה משהו?" שאלתי.
"אנצ'ו על זה. הוא בודק." הוא נכנס ישר למטבח. התחיל להכין קפה.
"אני רוצה שנמשיך לתרגל" אמרתי.
"עכשיו?"
"כן. אני לא רוצה להיות זאת שאתה צריך להציל. אני רוצה להיות זאת שמסוגלת להגן על עצמה."
YOU ARE READING
לשנוא אותך זה יותר קשה מלאהוב
Romanceאלה לא משנה כמה הוא פגע בי, אכזב אותי, שבר אותי לחתיכות לא הצלחתי לשנוא אותו הלב שלי היה תמיד שייך אליו אל הבחור שהכרתי בי״א ואהבתי , הבחור שזרם לי בכל הגוף הוא היה הפעם הראשונה שלי בהכל עד שהגיע הפעם הראשונה שהוא פגע בי בדרך הכי קשה מכר אותי לכלב...
